קרן אורה ברכות יד

ודאי כה"ג צריך לחזור ולהתפלל כיון דקודם פלג המנחה איירי. ולא זכיתי להבין טעמו של הש"ע שכתב בסי' רס"ג דיחיד צריך לחזור ולהתפלל אם התפלל בטעות אפילו אחר פלג המנחה. וכן מש"כ שת דגם ציבור שאין חוזרין ומתפללין מותרים בעשיית מלאכה וכן כתבו הראשונים ז"ל. ולי העני נראה דודאי אסורים בעשיית מלאכה כיון דכבר התפללו ואחר התפלה צריך להבדל. ועל מה שכתב בש"ע דיחיד צריך לחזור ולהתפלל אחר פלג המנחה אפ"ל דמיירי לדידן דקי"ל דעביד כמר כו' וא"כ אם בכל יום הוא מתפלל מנחה אחר פלג המנחה תו אינו יכול להתפלל ערבית קודם צה"כ ע"כ הוא חוזר אם התפלל בטעות אבל ז"א דהא משמע אם התפלל בכוונה אינו חוזר אלמא דלא איכפת לן מנהג שאר הימים. ובאמת אין הכרח לסברא זו שנאמר דהוי סתרי אהדדי משום דאין סבירא לן העיקר כר' יהודא דעיקר זמן מנחה הוא עד פלג המנחה אלא דבשעת הדחק עבדינן כרבנן כיון דמה"ת הוא עדיין זמן עבודת התמיד וכן מצינו במוספין דנקרא פושע אם איחר זמנו של ר' יהודא אלא דהתם עיקר הזמן קי"ל כרבנן דכל היום והכא עיקר הזמן כר' יהודא אבל בדיעבד עדיין זמנה גם אחר פלג המנחה וכיון דעיקר זמן המנחה הוא עד פלג המנחה ע"כ יכולין להתפלל ערבית ג"כ אחר פלג המנחה אף אם התפלל מנחה ג"כ אחר פה"מ כיון דעיקר זמנו של זה לא כזמנו של זה והכי מוכח לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' תפלה ובפי' המשנה וא"כ הדק"ל אמאי חוזר בטעות ועוד דהרא"ש ז"ל כתב דכל הני תנאי ואמוראי ס"ל כר"י וא"כ קשיא טובא אמאי הקיל רבי דווקא בציבור ולא ביחיד

ונראה לי לומר במה שהכריחו להרמב"ם ז"ל לפרש דעביד כמר עביד היינו שטוב יותר להתפלל מנחה קודם פלג המנחה ובדיעבד יתפלל גם אחר פלג המנחה ולא פירש כפשוטו דהוי ספיקא דדינא משום דמצינו כמה תנאי דהוו מצלו של שבת בע"ש ושל מ"ש בשבת וא"כ הרי איתמר הלכתא כר' יהודא ואמאי קאמרינן השתא דלא איתמר הלכתא ודוחק לומר דהני תנאי נמי מספקא להו הלכה כמאן ע"כ פירש הרמב"ם ז"ל דלכתחילה כולהו כר"י ס"ל אלא דבדיעבד סמכינן אדרבנן להתפלל מנחה אחר פלג המנחה

אלא דאכתי יש לדקדק בלשון הרמב"ם ז"ל שכתב דמש"ה יכול להתפלל ערבית אחר פלג המנחה משום דתפלת ערבית רשות בלא"ה תיפוק ליה משום דהעיקר כר' יהודה דזמן מנחה אינו אלא עד פלג המנחה. הן אמת שהוא פירש כן לשון המשנה תפלת הערב אין לה קבע היינו שאין לה קביעות זמן והגם אם הקדים אותה קצת יצא כמבואר בדבריו בפי' המשנה ודבר פלאי יותר כתב שם דאפילו אחר עה נמי יצא וזה השמיט בחיבורו עכ"פ מנ"ל לפרש כן כיון דלא איתמר בש"ס

ועוד א"כ מאי מוכח מרב הונא דלא מצלי עד אורתא ש"מ דאין הלכה כר' יהודה דילמא גם ר"ה ס"ל כר"י לענין מנחה אלא דס"ל תפלת ערבית חובה וכן הקשה הלח"מ

אבל באמת דבריו נכונים דהא האי מילתא דתפלת המנחה אחר פלג המנחה ותפלת ערבית בזה הזמן תליא בפלוגתא דר' יהודה ורבנן ומסקינן דעביד כמר כו' היינו כמו שפירשתי דלכתחילה יעשה עצהיו"ט היינו להתפלל מנחה קודם פלג המנחה וכן איתא בירושלמי אין תעביד כר' יהודא גם רבנן מודו ובדיעבד סמכינן אדרבנן ה"נ בערבית היה צריך לכתחילה להתפלל אחר צה"כ דכ"ע מודים דזה עדיף ובדיעבד יצא בשל ערבית תיכף אחר פה"מ כדעת ר' יהודה ואמאי עבדו עובדא כל הני תנאי ואמוראי אפילו לכתחלה להתפלל ערבית אחר פלה"מ ע"כ כ' משום דתפלת ערבית רשות ע"כ לא דקדקו בו כ"כ

ובזה מיושב מה שהקשה הלח"מ ז"ל על הא דרב איקלע לרב גניבא דאמרינן ש"מ תלת ואמאי לא אמרינן ש"מ דתפלת ערבית רשות ולפי הנ"ל ניחא דאליבא דרב דס"ל לגמרי כר"י אפי' אי תפלת ערבית חובה יכול להתפלל של שבת בע"ש ולא איצטריך לטעמא דרשות אלא לדידן דמספקא לן הילכתא כמאן ועבדינן במנחה מילתא דשוי' לתרוייהו לכתחילה ובערבית לא מחמרינן וזהו משום דס"ל תפלת ערבית רשות

ומיושב נמי דשפיר מוכח מרב הונא דלא ס"ל כר' יהודא דאי ס"ל כר' יהודא היה לו להתפלל ערבית אחר פלג המנחה אפילו אי ס"ל דתפלת ערבית חובה כיון דהלכה כר' יהודא דלא אצטריך לטעמא דתפלת ערבית רשות אלא לדידן דמספקא לן הלכתא כמאן ובמנחה עבדינן מילתא דשויא לתרוייהו וא"כ אמאי לא עבדינן בערבית כן ע"כ משום דס"ל תפלת ערבית רשות לאפוקי למאן דס"ל דהלכה כר' יהודא עבדינן לגמרי כר' יהודא ולא תלי' בזה דתפלת ערבית חובה או רשות כנ"ל נכון וברור

והנה בסוף יומא אית מימרא דרב נעילה פוטרת של ערבית ופריך והא רב אמר דתפלת ערבית רשות ול"ל למפטריה ומשני לדברי האומר חובה קאמר ופריך מבריי' דתני בה נעילה וערבית ומסיק תנאי הוא דפליגי בזמן של תפלת נעילה למ"ד תפלת נעילה בלילה פוטרת של ערבית ולמ"ד תפלת נעילה ביום אינה פוטרת של ערבית משמע מזה דרב ס"ל דנעילה זמנה בלילה ולפי הנ"ל קשה דאמאי לא מוקים הא דרב ככולהו תנאי ואפ"ה פוטרת של ערבית כיון דרב ס"ל כר' יהודא דתפלת ערבית נמי זמנה ביום קודם שקיעת החמה אחר פלג המנחה וצ"ל כיון דעכ"פ עיקר זמן ערבית הוא בלילה ע"כ אם הי' זמן תפלת נעילה קודם הלילה לא היתה פוטרת של ערבית

ומהך דיומא משמע לכאורה דהלכה דתפלת נעילה בלילה כרב ומה שדחו הראשונים ז"ל דרב לטעמיה דהוי מצלי של שבת בע"ש דס"ל כר"י דתפלת ערבית זמנה מפלג המנחה ואילך וא"כ אין ראיה דלרב תהא תפלת נעילה דווקא בלילה מדקאמר דנעילה פוטרת של ערבית כיון שתפלת ערבית ג"כ זמנה מפלג המנחה ואילך. כבר כתבתי דמוכח מן הש"ס דרב ס"ל דתפלת נעילה בלילה מדמוקים ליה בתנאי. ואי איתא אמאי לא מוקים ליה ככולהו תנאי ואפ"ה פוטרת משום דס"ל כר"י

ובירושלמי איכא פלוגתא דרב ור' יוחנן רב אמר נעילת שערי שמים דהיינו לילה ור"י אמר נעילת שערי ההיכל זה הוא אחר פלג המנחה וקאמר מתניתין מסייע לר"י דתנן בנעילה נושאים את כפיהם ואין נשיאות כפים אלא ביום. ופליגי התם ג"כ דנעילה אי פוטרת של ערבית אי לא ורב הונא משמיה דרב אמר דפוטרת וע"כ משום דזמן נעילה בלילה ממש דהא לר"ה זמן ערבית ג"כ הוא בלילה ממש דווקא כדאיתא בש"ס דילן. וכן מוכח עוד מהא דפריך התם דידי' אדידי' ממה שאמר כד תיחמי שימשא בריש דיקלי תיהב ליה גולתי דנצלי נעילה הרי דהתפלל ביום ומשני רב הוי מאריך בצלותיה והוי מגיע לנעילת שערי שמים היינו לילה

ועפ"ז יש לדקדק בדברי הרמב"ם ז"ל שפסק דנעילה היינו נעילת שערי שמים כדאיתא בפ"א מה' תפלה ואפ"ה כתב בפ"ג מה' הנ"ל דצריך שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה ובירושלמי מוכח דלמ"ד נעילת שערי שמים יכול להתפלל אותה בלילה ממש. ועוד דלפ"ז רב דאמר נעילה פוטרת של ערבית כמאן אתיא. וצ"ל דהרמב"ם ז"ל סמך אהא דתנן דנושאים כפים בנעילה אלמא דתפילת נעילה בעוד יום הוא וסיומא הוא עד נעילת שערי שמים היינו שקיעת החמה ומהא דרב דאמר דנעילה פוטרת של ערבית לא קשיא סמך אירושלמי דאיתא התם כיון דתפלת ערבית רשות היא יכול להתפלל אותה קודם הלילה ע"כ נעילה פוטרת אותה

ובזה מיושב קצת מה שמחולק הש"ס דילן עם הירושלמי דש"ס דילן מפרש דרב לדברי האומר חובה קאמר ובירושלמי איתא דרב למ"ד רשות איתא. ולפי הנ"ל ניחא דבש"ס דילן משמע דהא דאמר רב נעילה פוטרת היינו בלילה ממש א"כ למ"ד רשות פשיטא וע"כ למ"ד חובה קאמר רב ובירושלמי איירי קודם שקיעת החמה וא"כ למ"ד חובה ודאי אינה פוטרת דזמנה בלילה וע"כ למ"ד רשות קאמר ולא קשיא פשיטא דהא גופא קמ"ל דזמן ערבית קודם שקיעת החמה ונכון הוא

ומדברי הירושלמי משמע דכל הני דמצלי של שבת בע"ש לאו משום דר' יהודא אתאן עלה אלא משום דמוסיפין מחול על הקודש וכיון דצריך להוסיף מדאורייתא א"כ יכול להתפלל של שבת ולפ"ז אין זה אלא למ"ד תוספת שבת מה"ת אבל למ"ד דאין תוספת לשבת אין לומר טעם זה

אבל ע"כ צ"ל דמטעם תוספת הוא דהא קידוש של שבת דאורייתא הוא ואפ"ה מסקינן דאומר קדושה על הכוס בע"ש אלא ודאי