קרן אורה מועד קטן קפו

הש"ס הלך גדול הבית לביה"ק כיון דקטן נמי דינא הכי אלא ע"כ מיבעי לי' לענין אחר שבא ממקום קרוב זו היא שיטת הרמב"ן ז"ל אבל הריטב"א ז"ל פי' בשם ריב"א ז"ל עוד באופן אחר דאגדול עצמו ואפילו קטן שהלך לביה"ק לא קמיבעי לי' כלל ופשיטא דמונים לעצמן כיון שהולך עם המת ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין וכי קמיבעי לי' על אחד מן הקטנים שבא ממקום קרוב ולא מצא הגדול בבית כי הלך לביה"ק מי אמרינן כיון שהי' הגדול בשעת מיתה הרי אלו שבכאן עיקר האבילות ומצטרף האחר למנות עמהם או דילמא כיון דהגדול אינו מונה עמהם אין האחר מצטרף עם אלו כיון דליכא גדול הבית בהאי מנינא ומסיק אי אתא האחר בגו תלתא מונה עמהם דבתר שעת מיתה אזלינן ובשעת מיתה הי' גדול הבית ואי לא אתא בגו תלתא מונה לעצמו כיון דליכא גדול הבית ולפירושי קאי הא דאתי בגו תלתא מונה לעצמו על ביאת האחר ממקום קרוב והא דאמר להו רב כו' מיירי נמי בכה"ג שהלך גדול הבית לביה"ק ואחרים באו ממקום קרוב ושיטה זו מחודשת היא:

ועתה נבא לשיטת התוס' ז"ל כי דבריהם ז"ל מעורבבים קצת ונראה דשיטתם ז"ל כשיטת הרמב"ן ז"ל דעיקר הדבר תליא בביאת הגדול בגו תלתא או לאחר מכאן דהיכא דאתא הגדול בגו תלתא דהוא מונה עמהם גם האחר מונה עמהם אפילו אתא בז' לר"ש ואי לא אתא הגדול בגו תלתא ומונה לעצמו גם האחר מונה לעצמו אפילו אתא בגו תלתא כיון דליכא גדול הבית בהאי מנינא ולענין גדול הבית עצמו גם לר"ש אינו מונה עמהם אלא באתא גו תלתא ול"ד גדול הבית אלא כל החוזר וכשיטת הרמב"ן ז"ל והיינו מש"כ אבל החוזר כו' בין אם יש גדול הבית כו' וכי הא דאמר להו רב וכמש"כ לעיל דמחמת זה הוצרכו לומר כן שלא נצרך לומר דרב אגדול הבית דוקא קא' להו וזה ברור בד' התוס' ז"ל כי זולת זה אין ד' מובנים. ובשיטת הרא"ש ז"ל רואה אני עוד דרך אחר מחודש דהוא ז"ל פי' נמי דמיבעי לי' על אחר שבא ממקום קרוב ולא מצא גדול הבית בבית אלא הלך לביה"ק לעשות מצבה או בנין לקבר מי אמרינן דחשוב כאלו הוא בביתו כיון שהלך לצרכי המת ולא מיבעי לי' לענין גדול עצמו דהוא ודאי אינו מונה עמהם לשיטת הרא"ש ז"ל דאינו מונה עמהם אלא היכא דלא התחיל האבילות עד בואו עליהם והכא הגדול כבר התחיל האבילות אחר סתימת הגולל ונראה לי עוד לד' הרא"ש ז"ל דמיירי הכא דהגדול נמי התחיל עמהם האבילות אלא שהלך בתוך אבלו לעשות מצבה או בנין ובתוך כך בא האחר ומסיק דאם בא הגדול בגו תלתא חשיב כאלו הי' בבית והאחר מונה עמהם ואי לא אתא בגו תלתא הרי הוא כאלו אין גדול בבית ומונה לעצמו והיינו היכא שבא בשעה שאין הגדול בבית בזה יש חילוק אם שוהה הגדול ג' ימים אז הוא כאלו איננו בבית ומונה לעצמו אבל אם אינו שוהה ג' ימים הרי הוא כאלו לא הלך ומונה האחר עמהם אבל אם בא האחר אחר ביאת הגדול ודאי מונה עמהם כיון שמצא הגדול בבית ואפשר לפרש עוד בדברי הרא"ש ז"ל ע"ד שיטת הריטב"א ז"ל דהדבר תליא בביאת האחר אי אתא בגו תלתא משעת מיתה מונה עמהם אלא דלמה שכ' הרא"ש ז"ל דהגדול התחיל אבילתו עמהם א"כ אמאי לא ימנה עמהם אפילו לא אתא בגו תלתא דלשיטת הריטב"א ז"ל א"ש כיון דהגדול מונה לעצמו גם זה האחר מונה לעצמו אבל לשיטת הרא"ש ז"ל דהגדול מונה עמהם לא נראה לחלק בביאת האחר אלא העיקר הוא בשהיית הגדול שם בביה"ק אם הוא שוהה שם ג' ימים הרי הוא כאלו אין גדול אבל אם לא שהה ג' ימים הרי זה כאלו הוא בבית. שוב ראיתי בש"ך סי' שע"ה שהאריך בזה בפי' דברי הרא"ש ז"ל וכתב בשם ר"י במפרש דברי הרא"ש ז"ל ע"ד שיטת הריטב"א ז"ל כמש"כ. אבל דברי רבינו ירוחם ז"ל נפלאו מה שכ' סתמא דאם הלך גדול הבית לביה"ק ובא אחר ממקום קרוב ולא מצאו שם הרי הוא כאלו הי' שם בבית ולא חילק בין אתא גו תלתא:

והנה מה שנראה מדברי התוס' ז"ל דאם אין גדול הבית בבית אלא הוא במקום אחר ולא ידע מן האבילות כלל כי בא אחר ממקום קרוב מונה לעצמו לא ידענא מנ"ל הא דהא דא"ר יוחנן והוא כו' היינו לאפוקי אם זה שבא הוא הגדול וכנוסחת הירושלמי אשר לפנינו והוא שאינו גדול המשפחה אבל אם הוא גדול המשפחה מונה לעצמו אבל אם הגדול איננו ולא ידע מן האבילות כלל מנ"ל דהאחר ימנה לעצמו ולא יצטרף עמהם:

והרי"ף והרמב"ם ז"ל לא כתבו כלל מהא דגדול שהלך לביה"ק ולא חילקו כלל אי אתא בגו תלתא וכתב הרמב"ן ז"ל בדעתם דהא דמיבעי לן היינו לאלו שהולכין לביה"ק אם מונין לעצמן מסתימת הגולל או שמונין עם היושבין בבית ומסיק דאי אתא בגו תלתא מונה עמהם ואי לא אתא בגו תלתא מונה לעצמו והיינו לרבנן אבל לר"ש אפילו אתא בשביעי מונה עמהם ועדיין קשה לפ"ז אמאי לא הזכירו דין גדול הבית שהלך לביה"ק שימנה עמהם גם מה שפי' דמיבעי לי' נמי דילמא אלו שבבית נגררין אחר גדול וגם הם יתחילו מסתימת הגולל קשה לי דא"כ הא דתניא מונה לעצמו דמשמע אבל אלו שבבית מונין לעצמן ואמאי לא יגררו אחר גדול הבית אלא ש"מ דהא פשיטא להו דאין אלו שבבית נגררין אחר אלו שהולכין לביה"ק אפילו הוא גדול הבית אלא דמלשון הרמב"ם ז"ל בפ"א שכ' מי שדרכן לשלוח המת למדינה אחרת ואין יודעין מתי יקבר מתחילין להתאבל מעת שחזרו פניהם מזה נראה דאם יודעין מתי יקבר גם אלו שבבית מונין משנקבר וא"כ ע"כ ליכא לפרש בדברי הרמב"ן ז"ל דפשיטותא דהש"ס הוא דהגדול נגרר אחריהם וכולן מונין משיחזרו פניהם אלו שנשארו בבית דאדרבה אלו שבבית נגררין אחר אלו שהולכין לביה"ק ולענ"ד נראין דברי הב"י ז"ל בזה בדעת הרמב"ם ז"ל דהגדול ודאי אינו נגרר אחריהם אלא מונה משיסתם הגולל היינו שעת קבורה אלא דמש"כ דאלו שבבית מונין משיחזרו פניהם אפילו בא עליהם הגדול בתוך שלשה צ"ע דלפי הנראה מלשון הרמב"ם ז"ל גם אלו שבבית מונין משעת קבורה ועיין בש"ך שם שכתב ליישב דברי הש"ע מה שפסק כהירושלמי דאם גדול המשפחה הלך לביה"ק גם אלו שבכאן מונין משיקבר ובס' ח' שהעתיק דברי הרמב"ם ז"ל ע"כ צ"ל לד' דאלו שבבית מונין משיחזרו פניהם ע"ש מש"כ לחלק בין אם הגדול דר שם וכמש"כ המרדכי ולענ"ד נראה כמש"כ דלדברי הרמב"ם ז"ל אם אלו שבבית יודעין מתי יקבר גם הם מונין משעת קבורה ואם הולכין למדינה אחרת ואין יודעין מתי יקבר הם מתחילין משיחזרו פניהם ואלו שהולכין משעת קבורה ואין חילוק אם גדול הבית כאן או שם וכדאמר להו רבא לבני מחוזא ולא הורה להם שום חילוק ובד' הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל נראה לי לפרש ע"ד שיטת הריטב"א ז"ל דמיבעי להו אם הולך הגדול לביה"ק דיש לו מנין לעצמו אם זה חשיב אין גדול בבית כיון דהוא מונה לעצמו ואמר ר"י דאפ"ה מונה מי שבא עמהם כיון דהגדול אינו שייך במנינם אינו מעכבו מלהצטרף עמהם ומחלק הש"ס בין אתא גו תלתא כו' והיינו כרבנן אבל לר"ש אפילו בא בשביעי מונה עמהם ולא אמעיט אלא אם הבא הוא הגדול. ומש"ה כתבו סתם אם מצאו מנחמין אצל הגדול היינו הגדול מאלו שיושבין בבית וממילא שמעינן דגדול שהלך לביה"ק אינו מעכבו מלהצטרף ואחר כל הנ"ל אין הלכה זו ברורה עד יבא המורה ויורה צדק. ועיין בפסקי התוס' ודבריהם צ"ע ויש בזה עוד ב' שיטות הא' מש"כ התוס' בסוף ד' דהלכה כר"ש בגדול הבית בבית וכרבנן באין גדול הבית בבית וכן מבואר במרדכי בשם השר מקוצי אבל מלישנא דהש"ס אמר מר ג' ימים הראשונים כו' אמר ר"י והוא שיש גדול הבית משמע דרבנן נמי לא אמרי אלא בגדול הבית בבית ועיין ש"ך שהביא שיטת ראב"ן ז"ל בהא דקאמר הש"ס הא דאתא גו תלתא היינו שיבא אל הקבר גו תלתא ואז כולן מונים משעת קבורה ולפ"ז קשה לישנא דמונה לעצמו דמשמע דהן מונין לעצמן והם מונין לעצמן ואין ס' הראב"ן בידי לעיין:

תוס' בד"ה הלך גדול כו' ולא ידענא כו' כבר תמה המהרש"א ז"ל על דבריהם ונראה ליישב דבריהם קצת דהא דאמר ר' יוחנן והוא שיש כו' היינו לאפוקי היכא דהגדול במקום אחר ולא ידע האבילות כלל אבל אם זה הבא ממקום קרוב הוא הגדול לא שמעינן והיינו דמספקא להו מי אמרינן דווקא גדול שהלך לביה"ק דידע מאבילות הוא דמונה עמהם אבל גדול שבא ממקום קרוב דלא ידע מן האבילות מונה לעצמו או להפך דהא דמספקא לך בהלך לביה"ק היינו משום דהלך עם המת וה"א דימנה לעצמו מסתימת הגולל אבל בא ממקום קרוב דלא משום המת הלך ודאי ימנה עמהם וחסר תיבת דלא משום כו' ומ"מ דבריהם ז"ל צ"ע:

שם גמרא והוא שבא ומצא מנחמין אצלו לעיל כתבתי דרבי ס"ל מקצת היום ככולו אבל לפי האמת נראה דאפילו אי לא אמרינן מקצת היום ככולו מ"מ לענין למנות עמהם בעינן דווקא