כרם יהושע לאנג צו

ואזלי לשיטתייהו דמוכח דס"ל כן התוס' בחולין (דף פ"ט ב') בד"ה איסור שכתבו דליכא סתמא דס"ל דאין אחע"א בכולל ע"ש ועי' מ"ש קודם ודוק

דף כ"ג ב' אר"י חלוקין עליו חביריו על ר"ח ב"ג אמר ראב"א תנינן אין בין שבת ליוה"כ כו' קשה דהא איכא עוד סתמא דמתני' דלא כר"ח בן גמליאל הא דחולין (ד' ע"ח א') דתנן שם דהראשון בכרת ושניהם סופגין את הארבעים וכמ"ש התוס' שם (דף פ' סע"א) וע"ש במהרש"א ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש התוי"ט שם לפרש לדעת הרמב"ם דלא כפי' התוס' אלא דאתי אף כר"ח בן גמליאל דהכא ואלא מיירי התם דהראשון חייב כרת הוא בשלא התרו בו והא דשניהם סופגים את הארבעים הוא בשהתרו בו ע"ש ואף דהתוס' לא נ"ל בזה דס"ל דמיירי התם בחד גוונא מ"מ לא שייך לפרוך הכא תנינא מהתם כיון די"ל כפי' התוי"ט וכדמשני הגמ' כזה בכתובות (דף י"ז ב') ובשבועות (ס"ד כ"ט) דדיוקא דמתני' קמ"ל וכפרש"י שם משום דבמתני' שם אינו מפו' כ"כ וראיתי בתור"ע בחולין שהעיר ג"כ בזה ונלע"ד נכון כמו שכתבתי ועי' בזה בנו"ב מ"ת (חלק או"ח סי' קכ"ח) מש"ש בזה. והנה מה שהעיר התוי"ט לדעת הרמב"ם שפסק כר"ח בן גמליאל דהכא מהאי מתני' דחולין לפי' התוס' שפירשו דההיא מתני' דלא כר"ח בן גמליאל: נלע"ד בלא"ה ליישב דהרמב"ם הא הוא מפ' הא דר"ח בן גמליאל דהכא מיירי בשעשה תשובה דוקא וכמ"ש הרמב"ם בפה"מ ועי' במל"מ (ס"פ י"ז מהל' סנהדרין) א"כ ודאי י"ל דמתני' דחולין מיירי בלא עשה תשובה וא"ש אף כר"ח בן גמליאל וא"כ לפ"ז ג"כ מתו' מאי דלא פריך הכא תנינא דלא כר"ח בן גמליאל ממתני' דחולין הנזכר

והנה יש להעיר במאי דאמר הכא דחלוקין חביריו על ר"ח בן גמליאל והא ר"ח ב"ג קרא קדרש כיון שנקלה הרי הוא כאחיך וי"ל ע"פ מ"ש הט"א במגילה (ס"ד ז') שהקשה שם מנ"ל לר"ח בן גמליאל לדרוש מהאי קרא דנעשה כשלקה כאחיך דלמא מיירי האי קרא במלקות של ח"ל אבל לא במלקות של ח"כ ותי' דס"ל דבמלקות של ח"ל ל"צ קרא דפשיטא שנתכפר לו במלקות כיון שאין עליו עונש אחר ע"ש וא"כ י"ל דרבנן ס"ל דהאי קרא קאי למלקות של חייבי לאוין ולא במלקות של ח"כ כקושי' הט"א וס"ל דאצטריך שפיר קרא במלקות של ח"ל דחוזר לכשרותו ואינו פסול לעדות כמו שכתב הרמב"ם (פי"ז מהל' סנהדרין) בפי' כן מהאי קרא ודע דרך אגב דיש לתמוה לכאו' עמ"ש הט"א שם שהקשה עלה דר"נ בן הקנה במגילה שם דאמר דהיה עושה את יוה"כ כשבת לתשלומין דפטור מתשלומין ואמאי לא אמר דהיה עושה לכל חייבי כריתות ואמאי נקט יוה"כ דוקא ע"ש: ותמוה דהא מפו' בירושלמי דמגילה שם דר"נ בן הקנה סבר דדוקא יוה"כ ולא שאר ח"כ ור"ש בן מנסיא סבר דה"ה כל ח"כ פוטר מתשלומין וא"כ ודאי ל"ק קושי' הט"א אולם נלע"ד דהקשה הט"א שפיר דע"כ הגמ' דידן ל"ל הכי כדאיתא בכתובות (דף ל' ע"א) דאמר שם לאפוקי מדר"נ בן הקנה היינו מתני' שם דמחייב קנס באחותו הוא דלא כרנב"ה א"כ מוכח דס"ל להגמ' דלר"נ בן הקנה ס"ל כן בכל חייבי כריתות וכן מוכח שם הכי לה"ט דמפרשי רבא ואביי שם. ובזה מתו' היטב דברי התוס' דכתובות שם ד"ה הכל מודים שכתבו דר"ש מנסיא ל"ל כר"נ בן הקנה ותמוה מאוד דהא מבואר בירושלמי (רפ"ג דכתובות) וכן (רפ"א דמגילה) דר"ש בן מנסיא ס"ל כר"נ בן הקנה ועדיף מיניה דאף בכל ח"כ סבר ר"ש בן מנסיא גופי' דפוטר מתשלומין וע"ש בש"ק אבל לפי האמור א''ש דע"כ גמ' דידן ל"ל הכי ולא ידע מהא דר"נ בן הקנה ור"ש בן מנסיא דברייתא דירושלמי הנזכר דאל"כ איך אמר שם על מתני' דהבא על אחותו לאפוקי מר"נ בן הקנה דהא בברייתא דירושלמי שם מבואר דהא דר"נ בן הקנה ס"ל דפוטר מתשלומין הוא ביוה"כ דוקא ולא בשאר חייבי כריתות ודוק

סליק מסכת מכות בעזרת השם