כרם יהושע לאנג צד

הגרע"א שם נסתפק אם יש חילוק מלאכות ביוה"כ ע"ש. ולא הזכיר שכבר דברו בזה בט"א במגילה (דף ז') והפ"י בשבת (דף ס"ח) והשעה"מ (פ"א מהל' שמיטה) ומבואר הדבר בירושלמי (פ"ג דשבועות הל' ד') וע"ש במה"פ בד"ה הדה אמרה דמוכח דס"ל דאין חילוק מלאכות ביוה"כ ע"ש

דף כ"כ א' ולחשוב נמי שבועה התם לא קא חלה שבועה עליה כו' מידי דאיתי' בשאלה לא קתני כו' אלא האי תנא איסור כולל צ"ל הנה מחלוקת רש"י ותוס' בשבועות (דף כ"א ע"ב) אי נדר חל על דבר מצוה א"כ תקשה להאי שינויא דאמאי לא תני נדר במתני' וראיתי להר"ן שם שהביא באמת ראיה מהכא לדעת התוס' שם דאין נדר חל על דבר מצוה אבל לדעת רש"י קשה ולכאו' י"ל דס"ל לרש"י כדעת בעל החינוך דאין מלקות בנדר שהוא משום בל יחל וא"כ ודאי ל"ק, מאי דלא חשיב לנדר במתני' לענין מלקות אבל ז"א דהא מבואר ברש"י בנדרים (דף נ"ד א') דס"ל דאיכא מלקות בבל יחל וע"ש (דף ז' סע"א) ובלא"ה תמה כבר המל"מ בפ"ד (בדרך מצותיך) על בעל החינוך בזה אולם לכאו' י"ל בדברי התוס' בשבועות (ר"ד כ"ה) ע"ש ועוד י"ל לענ"ד ע"פ מ"ש הט"א בר"ה (דף ד') דבמתני' חשיב להא דנזיר בשתים משום בל יטמא ומשום בל יחל ע"ש. א"כ י"ל לפ"ז שפיר מה דלא תנן נדר במתני' דעובר משום בל יחל כיון דכבר תני הא דבל יחל בהא דנזיר לא חשיב שני פעמים אולם לפ"ז תקשה דהא קיי"ל כר' אבהו בשבועות (ר"ד כ"א) דשבועה הוא משום בל יחל דשקר הוא לשעבר וא"כ מאי פריך לפ"ז משום שבועה הכא דהא כבר חשיב להא דבל יחל בנזיר וי"ל היטב לפמ"ש הרמב"ם והכ"מ (פ"א מהל' שבועות הל' ג') דלר' אבהו עובר בשבועה ג"כ משום לא תשבעו לשקר ע"ש והנה המפרשים העירו הכא דאמאי לא משני דתנא ושייר דצ"ל בלא"ה משום הני קושיות דלעיל ועי' בתוס' ד"ה מתקיף ותירצו דבלאו האי פירכא דשבועה ודאי י"ל דתנא ושייר דבמתני' חשיב ח' לאוין והני דשייר לא הוי אלא ז' דברים אבל עם הא דשבועה הוי ח' דברים וא"כ לא שייך לומר דתנא ושייר כ"כ דברים כמו שתנא להו במתני' וכבר הקדימם בזה בט"ב מ"ת חלק יו"ד (סי' ר"ה) דלא שייך לומר בכה"ג דתנא ושייר והנה לפ"ז תמוהים לכאורה דברי הש"א (סי' ס') שכתב דתי' א' בנזיר (דף ד') ס"ל דאמרי' הכא תנא ושייר בהא דשבועה אבל ס"ל שפיר לתנא דמתני' דאחע"א בכולל והא ע"כ לא שייך לומר דתנא ושייר אולם כדברי הש"א כתבו כבר הר"ן והרמב"ן במלחמות (רפ"ג דשבועות) דמש"ה לא חשיב במתני' דיש חורש תלם א' כו' הא דנודר דחל אף על איסור בלא כולל הוא משום דתנא ושייר והגמ' דמשני האי תנא כולל ל"ל הוא לרווחא דמילתא ע"ש והנו"ב מ"ת (חא"ח סי' קי"ז) שהקשה האי קושי' דלא חשיב נדר במתני' נעלם במח"כ דברי הר"ן והרמב"ן וכן מ"ש ג"כ הנו"ב דלא שייך לומר בזה תנא ושייר נעלם ג"כ במח"כ דברי הר"ן והרמב"ן דשייך לומר שפיר אף בכה"ג דתנא ושייר. ז ובזה מתורץ מה דקשה אהא דר' יוחנן בחולין (ר"ד ק"ג) שכתבו התוס' שם דר' יוחנן ל"ל דאחע"א באיסור כולל והא דמפרש בשבועות (דף כ"א) למתני' בכולל לדידי' ל"ל הכי אלא רק מפ' דמתני' ס"ל הכי ע"ש:

ותמוה דהא ר' יוחנן סבר בכ"מ דהל' כסתם מתני' אבל מהא דהכא י"ל שפיר דר' יוחנן ס"ל כהאי סתמא דמתני' דהכא דל"ל איסור כולל אולם אכתי קשה מ"ש התוס' בחולין (דף פ"ט ב') לתרץ שם דאין נראה לו שתחלוק ההיא סתמא אסתמא דכריתות דס"ל דאיסו' חע"א באיסו' כולל והא ההיא סתמא דהכא ס"ל דאין אחע"א אף בכולל וכבר נתקשה בזה השעה"מ (פ"א מהל' מ"א) ולפי האמור א"ש דתי' זה שבתוס' חולין ס"ל דלרוותא דמילתא אמר הכא עלה דשבועה דהאי תנא ל"ל איסור כולל אבל באמת אמרי' דתנא ושייר כמ"ש הר"ן והרמב"ן הנ"ל ומ"מ גם להאי שינויא שבגמ' דהכא דהאי תנא איסור כולל ל"ל ולדברינו גם ר' יוחנן דחולין הנזכר סבר הכי מש"ה כתבו התוס' שם עוד תירוצא שיתיישב גם אליבא דתי' הגמ' דהכא כנלע"ד

והנה הש"א (סי' ס') הקשה דא"כ איך תל במתני' הא דנזירות אכהונה אע"כ שאני נזיר דגלי קרא דאחע"א מיין ושכר יזיר אפי' יין מצוה אבל להראב"ן דלא מפ' כן קשה ונלע"ד דיש בנזיר איסור מוסיף על כהונה לפמ"ש בתשו' אמונת שמואל הובא בפ"ת ליו"ד (סי' ס"ב) דהיכי דלא מוזהר אדם בזה ולדידיה שרי אינו עובר משום לפני עור רק נזיר שאני כדתניא בפסחים (דף כ"ב ב') שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר דשאני התם דכל אדם יוכל להיות נזיר וכ"כ האו"ח בפסחים שם ועי' מה שכתבתי בסנהדרין (דף נ"ט) א"כ בנזיר מצוין גם אחרים שלא להכשילו משא"כ בכהנים אינם מוזהרים אחרים שלא להכשילו מש"ה חל טומאת נזיר אטומאת כהן והנה ראיתי בחתם סופר (חלק חו"מ סי' ר"ב) שכתב ח"א לתרץ לקושי' הש"א הנ"ל מעין זה עפמ"ש הרמב"ן ביבמות (ס"ד פ"ד) והשיג הח"ס עליו שטעה בכוונת הרמב"ן ע"ש אבל ע"פ מה שכתבתי בשם אמונת שמואל ודאי י"ל כן לכאו' הכי לקושי' הש"א מיגו דחל על אחרים שלא להכשילו לנזיר חל ג"כ עליו משא"כ בכהונה שאין אחרים מצוים שלא להכשילו: והנה הא דפריך הכא והרי הקדש דאיתי' בשאלה: והנה לכאו' קשה דאמאי לא משני דהא מני ר"א היא דס"ל בערכין (דף כ"ג) דאין שאלה בהקדש ובסוגיא דשבועות (דף כ"ד ב') דמשני שם ג"כ דשבועה דאיתי' בשאלה לא קתני ופריך עלה ג"כ והא הקדש ואמאי לא משני שם דר"א היא כדמשני שם באידך שינויא דר"א היא דאמר דנשיא מביא שעיר ונלע"ד די"ל ב' תירוצים בזה א) דנ"ל לתרץ הכא ובשבועות אף לאוקימתא קמייתא בערכין דמפרש שם טעמא אחרינא הא דפליגי ר"א ור"י דפליגי אי אדם עושה קנוניא על הקדש ולא דפליגי ביש שאלה בהקדש וא"כ סבר ר"א ג"כ דיש שאלה בהקדש דלא נדחית שם אלא אוקימתא ב' מאי דמפרשי'