כרם יהושע לאנג צג

ר"ל דהכא אזיל לטעמי' דס"ל בשבועות (ר"ד כ"ד) דשבועה שאני דאף דבכ"מ אחע"א באיסור כולל הוא דוקא באיסו' הבא מאיליו אבל באיסור הבא ע"י עצמו לא אמרי': מש"ה ס"ל שפיר דמתני' ר"ע היא ור' יוחנן ל"ל כר"ל שם וס"ל דשבועה דומה לכ"מ מש''ה ל"ל דמתני' מני ר"ע היא מיהו י"ל עוד דעת ר"ל דרק בהא דמחפה ומקיים ס"ל למתני' כר"ע ולא בשארי דברים כמו שכתב הריטב"א דהא דתנן במתני' אמרו לו אל תטמא הוא כר"ט ולא כר"ע דלר"ע באותו יום לא מחייב אטומאה: והריטב"א כתב מהא דנזיר (דף מ"ג) וליתא שם בגמ' אלא איתא כן בבריייתא דאבל רבתי והובא ברא"ש הל' קטנות ע"ש ובזה י"ל ג"כ מאי דהקשו עלה דרב אשי דלעיל דאמר על מתני' דאפי' לא שהה אלא כדי לפשוט וללבוש חייב והא לא עשה בה מעשה ולאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ולכאורה יש לומר דסבר למתני' כמ"ד דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו דתנאי פליגי בה כדלעיל (ר"ד ט"ז) אלא דתקשה לכאו' ע"ז מהא דמוקמי' למתני' כר"ע והא ר"ע סבר דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו כמו שכתבו התוס' לעיל (דף ד' ב') בד"ה הא ובתוס' בשבועות (דף ד' סע"א) אבל לפמ"ש מתו' היטב דרק בהא דמחפה ומקיים ס"ל למתני' כר"ע ולא בשארי דברים מיהו בלא"ה ל"ק הא דהא למאי דקיי"ל כר' ינאי דמחפה בכלאים לוקה לכ"ע ל"צ לומר דמתני' ר"ע היא ובהא דרב אשי בלא"ה צ"ל עוד דזה חשוב מעשה כיון שהיה יכול להפשיט ולא הפשיט דהא ר' אשי גופי' סבר בזבחים (דף כ"ט ב') כמ"ד דלאו שאב"מ אין לוקין עליו ועי' בריטב"א ובמל"מ (פ"ג מהל' ביאת מקדש) ובתוס' בשבועות (דף י"ז א') בד"ה או ועי' בש"א (סי' ל"ב) ובנו"ב מ"ק (חא"ח סי' ל"ה) ובספרי ענ"י לשבת (ד' ע') ובאה"ח (סי' ח') בפרט זה ועי' בשעה"מ (פ"א מהל' שמיטה) שכתב דלמ"ד דחורש בשביעית אינו לוקה אבל מ"מ איסור עשה. איכא והביא משם הרמב"ן דהוא רק מדרבנן בעלמא

והנה לפי האמור דמתני' הוא דלא כר"ע בכל מילי אלא רק בהא דמקיים כלאים מתורץ ג"כ מה דקשה במתני' דאיך חל יו"ט אשביעית הא אין איסור חל על איסור אף בכולל מדלא תני שבועה במתני' כדאיתא לקמן:. והקשה זה כבר הש"א (סי' ס') ותי' דמיירי ביו"ט של ר"ה של שביעית וחל איסור יו"ט ואיסור שביעית, בבת אחת ע"ש וקשה אכתי לרבא בחולין (דף ק"א ב') דס"ל דלר"ע ל"ל דאיסור חל על איסור אף, באיסור בת אחת וע"ש בתוס' ד"ה ר"ע: וא"כ איך אמר הכא דר"ע היא מיהו זה י"ל דרבא ל"ל דר"ע היא אלא ס"ל כר' יוחנן דהכא דל"ל דמתני' ר"ע, היא אולם אכתי קשה דהנה השעה"מ (פ"ח מהל' מ"א) הקשה ג"כ כקושי' הש"א הנ"ל וכתב דא"ל דמיירי ביו"ט של ר"ה דאכתי שביעית קודם דתוס' שביעית היא דאורייתא ותי' די"ל דמיירי בעשר נטיעות שמותר לחרוש עד ר"ה ע"ש וא"כ קשה דאיך אמר הכא דמתני' ר''ע היא הא ר"ע ל"ל הא דעשר נטיעות כדאיתא במ"ק (ר''ד ד') אבל לפי האמור י"ל שפיר דלאו כר"ע בכל מילי אתי מתני' דהכא אלא בהא דמקיים כלאים לחוד וכן יתו' בזה מאי דקשה דאמאי לא חשיב התנא במתני' תחומין שבחרישתו יצא חוץ לתחום לר"ע דס"ל דתחומין דאורייתא בכ"מ ובעירובין (דף י"ז ב') ס"ל לר' חיי דלוקין על ע"ת ד"ת וכתב הריטב"א שם דהוא לר"ע ע"ש ועי' בתשו' עמ"א (סי' י"ד) שהקשה כזה ומתני' ר"ע היא אבל לפמ"ש א"ש דמתני' דלא כר"ע אלא בהא דמקיים לבד ודוק

שם אמר רבא יש חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט איתיביה אביי המבשל גיד כו' הנה ראיתי מקשים דמאי פריך אביי מהך ברייתא דא"ר יוחנן עלה בביצה (דף י"ב) דפוק תני לברא ואת''ל משנה ב"ש היא דל"ל מתוך. ונלע"ד ליישב היטב בעז"ה דהקשו המפרשים בביצה שם דאמאי מוקי ר' יוחנן לה כב"ש ואמאי לא אמר דר"ע היא דל"ל מתוך כדאיתא בפסחים (דף ה' רע"ב) כמו שהקשה הגרע"א בחידושיו שם והנה הגרע"א במערכה תי' ע"פ מ"ש הצל"ח לתרץ לקושי' התוס' בפסחים (דף מ"ז ב') דאמאי לא חשיב הכא ג"כ לגיד של נבלה דלוקין ג"כ משום נבלה די"ל דס"ל דלאו דנבלה הוי לאו הניתק לעשה כההוא מ''ד ביומא (דף ל"ו) דאין לוקין עליו וא"כ מתו' מה דלא אמר דר"ע היא דהא ר''ע סבר דהוי לאו דנבלה לאו מעליא דלא כר"י הגלילי עכ"ד הגרע"א שם וא"כ מהו' היטב קושי' הנ"ל מאי דפריך אביי הכא מהאי ברייתא דהא אביי גופי' סבר ביומא שם דכ"ע ס"ל דלאו דנבלה הוי לאו מעליא וע"כ ל"ל כתי' הגרע"א הנ"ל בהא דלא חשיב לאו דנבלה הכא דס"ל דהוי לאו הנל"ע אלא ע"כ ס"ל תי' אחר בזה וא"כ ודאי י"ל דר"ע היא דל"ל מתוך ואצ"ל דב"ש היא מש"ה פריך הכא אביי לשיטתו שפיר מינה ועוד נלע"ד דגם לרבא לשיטתו פריך הכא שפיר מהך ברייתא דמוכח ג"כ דס"ל כאביי דיומא דגם ר' יוסי הגלילי סבר דלאו דנבלה הוי לאו מעליא אלא נל"ע משום דבחולין (דף ק"א א') איתא דהאוכל גה"נ של נבלה ר"מ מחייב שתים וחכ"א דאינו חייב אלא אחת ומודים חכמים באוכל גה"נ של עולה ושור הנסקל שחייב שתים ואמר רבא עלה דמאן חכמים דהתם ר"י הגלילי היא דל"ל דאחע"א באיסור כולל אלא באיסור מש"ה ס"ל בגה"נ של נבלה דאינו חייב אלא אחת דא"א חל על איסור אף בכולל וא"כ מוכח מהתם דרבא גופי' סבר אליבא דר"י הגלילי גופי' דלאו דנבלה הוי לאו מעליא דאל"כ למה צריך רבא לומר דה"ט דר"י הגלילי משום דאין איסור חל על איסור תי"ל דמש"ה אינו מחייב בגה"נ של נבלה משום נבלה משום דסבר דלאו דנבלה הוי לאו הנל"ע, וא"כ ודאי ל"ל לרבא ג"כ כתי' הגרע"א בהא דלא תני הכא לגה"נ של נבלה דאתי כר"י הגלילי, דהוי לאו דנבלה נל"ע אלא ס"ל ע"כ תי' אחר בזה וא"כ ודאי י"ל ג"כ דר"ע היא דל"ל מתוך מש"ה פריך הכא לרבא לטעמי' שפיר מהאי ברייתא והנה