כרם יהושע לאנג ט

תנא ופליג על ר"א, וא"כ מאי משני ס"ל כר"י מאי עדיפותא דר"י ור' יאשיה הא על ר' יהודה גופי' תקשה מהאי קרא דלנטות אלא ה"ל לתרץ דהאי קרא דלנטות קים לה בד"נ כדאמר לקמן וצ"ל דנ"ל להגמ' להביא דהאי דרשא דלנטות עשה לך ב"ד נוטה אינו מוסכם דהא ר' יהודה ג"כ ל"ל הכי וכזה מצינו סוגיא דשבת (דף ד' א') דפריך אמתני' שם והא בעי' ד' על ד' ולפי' התוס' שם פריך זאת מקרא דאל יוציא ע"ש וא"כ מאי משני דהא מני ר"ע או רבי או אחרים יעו"ש ומאי עדיפותא בהני תנאי ממתני' דגם עלייהו תקשי מהאי קרא וע"ש בפ"י ובענפי לשבת שם אלא דהגמ' מביא דהאי סברא דהמקשן מקרא לאו מוסכם הוא דהא מצינו ג"כ דר"ע או רבי ואחרים ל"ל כן וכן מצינו כזה עוד בשבת שם (ס"ד ק"ג) דפריך על ר"ח דהוכיח שם ממתני' דסתום ועשאו פתוח כשר מהא דתניא שם דפסול והיינו ע"כ דפריך מהא דדריש שם מקרא דאל"כ מאי פריך מברייתא על ר"ח דדייק כן ממתני' וא"כ מאי משלי שם דר"ח דאמר כריב"ב: ומאי עדיפותא דריב"ב טפי ממתני' אלא צ"ל כמו שכתבתי דדרך הגמ' כן להביא דהאי דרשא דקרא אינו מוסכם לכ"ע וע"ש בחי' הגרע"א ובענפי לשבת שם

שם מ"ט דר"י כו' ואין ב"ד שקול כו' ופי' רש"י דאין ב"ד שקול וסתם זקנים בית דינא משמע ונלע"ד דכוונת רש"י הוא ע"פ מ"ש התוס' ביבמות (דף כ"א א') בד"ה ואין שהקשו שם דמאי שייך פלוגתא בסמיכה לומר דלא יהי' ב"ד שקול ותי' דבכל דוכתא דבעי' ראוי' לב"ד אין ב"ד שקול ע"ש וס''ל לרש"י ג"כ הכי דלא חלקו בין ב''ד לב"ד מש"ה כתב דסתם זקנים ב"ד משמע מש"ה בעי' אין ב"ד שקול אף דלא שייך מחלוקת ופלוגתא בזה ול"ל לרש"י ז"ל כתי' ב' של התוס' שם שכתבו עוד די"ל דאיכא פלוגתא בסמיכה אם בעי' סמיכה בכל כוחו כמו שנתקשה כבר על תירוצם השעה"מ (רפ"ג מהל' מעשה הקרבנות) דליכא פלוגתא בזה ע"ש וע"ע מ"ש בחידושי לזבחים (דף ל"ג) בעז"ה ודוק

דף ד' א' בתוס' ד"ה כולהו דהא רבי ור"ע ור"ש דס"ל הכא יש אם למקרא מחייבי בחתיכה אחת מהכא תמוהי' לכאו' דברי הפלתי בבית הספי' שהקשה דלמה פריך בחולין (ס"ד י"א) לר"מ דחייש למיעוטא ה"נ דלא אכיל בישרא ואמאי לא פריך ג"כ לר"ע דחייש למיעוטא ותי' דלר"ע י"ל דס"ל דכל ספק דאורייתא מה"ת לקולא. ורק לר"מ פריך שפיר דמוכח דס"ל דספק דאורייתא מה"ת לחומרא מדמחייב ר"מ בכריתות (ד' י"ח) אחתיכה אחת א"ת ע"כ ס"ל דמה"ת לחומרא דאל"כ האיך משכ"ל אשם תלוי מה"ת עכ"ל ותמוה דהא מבואר דגם ר"ע מחייב אשם תלוי אחתיכה אחת כמ"ש התוס' הכא אמנם י"ל דתלוי זה במחלוקת דר"נ ורבה בכריתות (דף י"ז) כמ"ש התוס' בסוכה (ד' ו' ב') דלר"נ דמפ' דה"ט דבעי ב' חתיכות הוא משום דבעי' דאיקבע איסורא י"ל שפיר דר"ע אינו מחייב על חתיכה אחת והא דמחייב ר"ע בכריתות (דף כ"ג) בהיו ב' חתיכות ואכל א' את הראשונה ואח"כ אכל השני את השניה דמיקרי שפיר לגבי השני ב' חתיכות דאיקבע איסורא אבל לרבה דמפ' משום דמצות קרי' לדידי' מוכח דר"ע מחייב על חתיכה אחת מדמחייב ר"ע שם באכל השני את השניה. והכא התוס' הא קיימי למ"ד משום מצות קרי' כמבואר בדבריהם הכא וא"כ מתו' דברי הפלתי הנזכר דהגמ' מקשה בחולין טפי לר"מ דקשה אליבא דכ"ע משא"כ לר"ע לא תקשה אליבא דר"נ רק אליבא דרבה וכן יתו' בזה הא דלא פריך בחולין שם גם על ר"ש דחייש ג"כ למיעוטא ביבמות (ד' ס"ז רע"ב) ור"ש הא כתבו התוס' הכא דמחייב בחתיכה אחת א"ת וא"כ ס"ל ע"כ דספק דאורייתא מה"ת להחמיר וא"כ תיקשי לר"ש כמו לר"מ אבל לפי האמור מתו' ג"כ היטב דלא פריך מר"ש כיון דאליבא דר"נ אין מוכח מר"ש דכריתות דמחייב אחתיכה אחת דהא מאי דמחייב ר"ש בבא השני ואכל השניה מיקרי איקבע איסורא כמו שכתבנו לר"ע ועוד לר"נ דיבמות שם ל"ל דריש חושש למיעוטא מש"ה פריך טפי מר"מ דקשה אליבא דכ"ע ועי' בפריי לריש פסחים מש"ש בעז"ה

והנה דרך אגב בענין זה נפלאתי עמ"ש בנו"ב מ"ק (חא"ע סי' כ"ב) דרק רוב אין מתעברו' בביאה ראשונה אבל איכא מיעוטא דמתעברות ושם בנו"ב (מ"ת חא"ע סי' ל"א) הקשה ח"א ע"ז מהא דפרכי' ביבמות (דף ל"ד א') והא אין אשה מתעברת בביאה ראשונה ולדעת הנו"ב הנ"ל מאי פריך הא מוקמי למתני' שם כר"מ ור"מ הא חייש למיעוטא ותי' שם דפריך ללישנא בתרא שם דאמרי' דמתני' ר''ש היא ע"ש וקשה דמאי פריך דלמא האי לישנא בתרא ס"ל כהסוגיא דיבמות (ד' ס"ז רע"ב) דגם ר"ש חושש למיעוטא מש"ה ס"ל שפיר למתני' דמפרישין ונלע"ד ליישב היטב בעז"ה דהתם ר"נ איהו מארי דההיא שינויא שם דמשני שבעלו ושנו וי"ל דגם איהו גופי' הוא דקפריך כעין מ"ש התוס' בב"מ (ד' כ"א א') והר"ן בנדרים (ד' ע"א א') ועוכ"מ ור"נ אזיל לטעמי' דסבר ביבמות שם דריש אין חושש למיעוטא וכמ"ש קודם אמנם ק''ל קושי' עצומה על תי' הנו"ב הנזכר דמאי פריך ביבמות שם ואלא הא דתנא ר"ח כו' ולטעמיך לר"א כו' ופרש"י דפריך משום דמתני' מוקמי' שם כר"א ולדעת הנו"ב דפריך שם להאי לישנא דמתני' ר"ש היא אין צ"ל דאתיא מתני' כר"א כמ"ש התוס' שם בד"ה באיסור בת אחת וצ"ע ואי"ה בחי' ליבמות יתבאר בעז"ה

ע"ב בתוס' ד"ה לטוטפת ואע"ג דר"ש לא דרש וי"ו צ''ל דר' ישמעאל ועי' בהגהות הב"ח ועי' לקמן (דף י"ד סע"א) דר"ש דרש וי"ו ועי' בתוס' ביבמות (דף ס"ח ב') בד"ה כמאן אלא צ"ל בדבריהם ר' ישמעאל וכן אי' בסוטה (דף כ"ט א') דר' ישמעאל לא דרש וי"ו דנטמאה: ועי' לקמן (ס"ד נ') בתד"ה ת"ל ושם (ר"ד נ"א). והתוי"ט לקמן (פ' הנחנקין מ"ג) הגיה בדברי התוס' דהכא מה שכתבו ר' יוחנן בשם ר' ירמיה דצ"ל ר' ירמיה בשם ר' יוחנן ובמ"ש ר"ש לא הגיה בדבריהם וחידוש הוא ועי' בתוס' במנחות (דף נ"א ע"ב) בד"ה ומחציתה ועי' בחי' לזבחים (דף ל"ז ע"ב) מש"ש בעז"ה

שם גמ' הסומא באחד מעיניו פטור מן הראיה שנאמר יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות