כרם יהושע לאנג י

הרמב"ם (פ"ב מהל' חגיגה) והרע"ב (בריש חגיגה) כתבו בזה"ל כשם שהם באים להראות כך באים לראות והנה לכאו' הא דנקט סומא בא' מעיניו כ"ש הוא לסומא בב' עיניו דפטור מראיה מהאי קרא אולם בחגיגה (דף ד' סע"א) ממעטי' שם לסומא בשתי עיניו מרגלים שצריך משענת אחרת לבד מרגליו מש"ה נקט הכא סומא באחד מעיניו משום דסומא בב' עיניו ממעטי' ליה מקרא אחר וכן א"ש בזה הא דאי' בריש חגיגה (ד' ב' א') הכל חייבין בראיה לאתויי סומא בא' מעיניו שחייב בראיה ודלא כר"י בן תימא דהכא ולא קאמר שם לאתויי סומא בב' עיניו משום דבסומא בב' עיניו לכ"ע פטור מהא דרגלים וליכא מאן דפליג בזה

שם דרך בישול אסרה תורה פרש"י ותוס' דמשא"כ חלב אינו בישול אלא טיגון ובתוס' פירשו עוד בשם י"מ דדוקא דרך בישול אסרה תורה אבל בלא בישול שרי לאפוקי חלב דבלא"ה אסור ולכאו' קשה דאמאי לא הוכיח הגמ' בבכורות (דף ו') דחלב שרי [דפריך שם מנ"ל דחלב שרי] דאל"כ מאי איריא דרך בישול הא בלא"ה אסור כדאמר הכא ונלע"ד דל"ל להגמ' דבכורות האי הוכחה די"ל דמש"ה אפקיה בלשון בישול לאו לומר דדוקא דרך בישול אסרה תורה אלא אתא לומר כדאמרי' בחולין (ס"ד קי"ג ור"ד קי"ד) דלוקה אחלב בחלב מדלוקה על בישולו לוקה על אכילתו או כמ"ש הפמ"ג ביו"ד (ר"ס פ"ז) בש"ד דאתא לומר דאסור אף שלא כדרך הנאתו ע"ש

והנה הפמ"ג הקשה שם על מה דאמר בחולין הנזכר דמש"ה הוציא בלשון בישול דלוקה על אכילתו כמו שלוקה על בישולו והא אצטריך לומר דאסור שלא כדה"נ ותי' דס"ל שם כהא דמתיב רבא שם וס"ל דבכל האיסורי' לוקה אף שלא כדה"נ ע"ש ונפלאתי דבפסחים לא פריך שם כ"א אכלאי הכרם ואנה מצא הפמ"ג למ"ד דסבר דלוקין אכל האיסורין שלא כדה"נ אמנם נלע"ד די"ל דס"ל כרבא בפסחים (ר"ד כ"ו) דסבר שם דבב"ח ג"כ אינו אסור אלא כדרך הנאתן ודלא כאביי שם (דף כ"ה א') דסבר רבא כיון דיליף בב"ח מנבילה ה"ל כאילו כתיב אכילה בגופיה דבב"ח וכמ"ש המהרש"א בתוס' שם. ובזה נלע"ד דאזיל רבא לטעמי' דמוכח דס"ל לרבא כההוא מ"ד בחולין הנ"ל דלהכי אפקיה בלשון בישול לומר דחל איסור של בב"ח אאיסור חלב דכמו שלוקה על בישולו ה"נ לוקה על אכילתו דאל"כ תקשה לרבא מההיא ברייתא דמייתי' לה בביצה (ד' י"ב) ובפסחים (ד' מ"ז) דתניא שם המבשל גה"נ בחלב ביו"ט לוקה חמש היינו משום גיד ומשום בב"ח ואמר שם דב"ש היא וא"כ קשה לרבא דסבר ביבמות (ד' י"ב ב') דב"ש ל"ל דאיסור חע"א, אף במוסיף דלא חייל איסור של אשת אח על איסור של אחות אשה דהוי א"מ עי' בכריתות (ד' י"ד) ובשבועות (ר"ד כ"ד) בתוס' שם וא"כ קשה לרבא דאיך חל לב"ש איסור של בשר בחלב על איסור גיד וע"כ סבר רבא גופי' דבב"ח שאני דלהכי אפקיה בלשון בישול דחל איסורו על איסור אחר שכמו שלוקה על בישולו כך לוקה על אכילתו אף דבעלמא אין אחע"א כדס"ל לחד מ"ד בחולין הנ"ל ועי' בצל"ח בפסחים (ד' מ"ז) ואזיל רבא לטעמי' דסבר דשלא כדה"נ שרי בבב"ח ול"צ לזה הא דאפקיה בלשון בישול אלא סבר הא דאפקיה בלשון בישול הוא דאתי לומר כשם שלוקה על בישולו כך לוקה על אכילתו באכילת חלב בחלב או גיד בחלב: והנה קשה לכאו' עוד דאמאי לא אמרי' דע"כ לא בחלב קרינן דא"כ למאי צריך לכתוב ג' פעמים לא תבשל דא"ר ישמעאל בחולין (דף הט"ו ב') דחד לאיסור אכילה ואידך לאיסור הנאה ובישול וכדקיי"ל ביו"ד (ר"ס פ"ז) ואי קרא בחלב קרי' ל"צ לאיסור אכילה ונלע"ד די"ל א) ע"פ מה שכתב הצ"ק בזה בבכורות (ד' ו') הנ"ל עלה דבעי' שם חלב מנ"ל דשרי באכילה והקשה הצ"ק דא"כ ל"ל חד לא תבשל לאיסור אכילה כיון דחלב אסור ותי' די"ל דאיצטריך ג"פ לא תבשל למעט חיה ועוף כדאי' בחולין (ד' קי"ג) ע"כ א"כ ה"נ י"ל הכא דבחלב קרינן והאי ג"פ לא תבשל אתא למעט חיה ועוף בחלב) נלע"ד די"ל דאצטריך לא תבשל לאסור באכילה את הבשר שבולע החלב לאסור טעמו ולא ממשו עי' בחולין (ס"ד צ"ח) ושם (ר"ד ק"ח) ובע' כוכבים (ד' ס"ז א') ובזה מתו' ג"כ בבכורות קושי' הצ"ק הנזכר דאף דחלב אסור מ"מ איצטריך לא תבשל לאסור באכילה את הבשר שבלע החלב טעמו ולא ממשו ויש עוד לדבר בזה עי' בנו"ב מ"ת חלק יו"ד (סי' ל"ג ול"ד ל"ה ול"ו) ויתבאר עוד בזה אי"ה בחידושי לבכורות שם ודו"ק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה

דף ה' ע"ב ר' חייא חזייה לההוא גברא דהוי, קאי בבה"ק כו' הרא"ש (בר"ה טומאה) הביא שם כ"ז והמעיו"ט כתב שם דלא ידע מקומו ואשתמיטתי' במח"כ לסוגיא דהכא ע"ש

שם איתיביה רבא לר"נ אפי' שנים מזכין כו' לכאו' קשה מאי פריך הא ר"מ ע"כ ס"ל דבעי שלשה מה"ת מדאמר לקמן (דף ל"ד ב') אי מה ריבים בג' וכ"כ בתומים סי' ה') ובקצה"ח (ס"ס ג') דע"כ ר"מ הכי ס"ל ורב אתא דלעיל (דף ג' א') דס"ל דמה"ת חד כשר ע"כ ס"ל כרבנן דר"מ והא דאמר לעיל שם דרב אחא אי"ל דשמואל ודאי מודה דר"מ ל"ל דשמואל אלא דאיהו ס"ל כרבנן א"כ מאי פריך הכא לשמואל לימא דהא דאפי' שנים מזכין ר"מ היא ושמואל סבר כרבנן ולכאו' ראיה מזה לדעת הכ"מ (פ"ב מהל' סנהדרין) שכתב דהא דר"מ אמר אי מה ריבים בג' הוא אסמכתא בעלמא וגם ר"מ ל"ל דצריך שלשה מה"ת ונלע"ד דרבא הכא אזיל לטעמי' דל"ל הא דרב אחא לעיל (דף ג') וס"ל דלכ"ע צריך מה"ת שלשה ואפ"ה סבר שמואל דב' שדנו דיניהם דין בדיעבד מש"ה פריך שפיר ודוק

דף ו' א' א''ל רב ספרא לר"א דטעה במאי אילימא דטעה בדבר משנה והאר''ש טעה בדבר משנה חוזר מהכא נלע"ד הא דאמרי' בכתובות (דף ק' ע"א) מעיקרא דרב ספרא סבר דטעה בדבר משנה אינו חוזר נגד המבואר הכא דרב ספרא גופי' ס"ל דחוזר דצ"ל דכוונת הגמ' התם להקשות באמת מהכא לימא קסבר רב ספרא דטעה בדבר משנה אינו חוזר והא בסוגיין דהכא