כרם יהושע לאנג פב

(דף י"ב א'). וכ"כ הריטב"א דרב הונא דהכא פליג הא דרב דלקמן ודע דלכאו' קשה דהא בעלמא פריך מרב ארב הונא תלמידי' אהדדי כדאיתא בשבת (דף קכ"ח א') ובביצה (ד' מ') ובסנהדרין (ס''ד ו) וכן בב"מ (דף ק"ב) ובב"ב (דף ק"ה וקנ"ב) פריך מרב אאמרי בי רב אהדדי דהוא ר"ה כדאיתא ביבמות (דף פ"ג) ועי' בתוס' בסנהדרין (דף י"ז ב') ד"ה אלא אולם נ"ל דנהי דהגמ' מהדר טפי ליישב הא דר"ה כרב רבו מ"מ איכא כ"מ דפליג ר"ה ארב כדאיתא בברכות (דף מ"ב ב') בהא דיין שלפני המזון אי פוטר ליין שאחר המזון ועי' בתוס' בכתובות (דף נ"ג רע"ב) ובנדה (דף י"ד ע"ב) בתד"ה מאי וכן בהא דשבת (דף ס"ה א') דא"ר הונא שם דנשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה ופי' בחי' הרשב"א שם וכ"נ מדברי התוס' שם דסבר כר"א דפנוי הבא על הפנויה עשאה זונה וזה הוא דלא כרב דסבר ביבמות (ס"ד ס"א) דאין הל' כר"א בזה וע"ש (דף נ"ט ב') בתד"ה ורב ודוק

שם עיר שאין בה זקנים פליגי ר' אמי ור' אסי הנה באה"ח (סי' כ"ז) כתב לפרש דה"ט דר"א ור' אסי דפליגי אי בעי' קרא כדכתיב דפליגי תנאי בזה בסנהדרין (דף מ"ה ב') ולא הזכיר שכבר הקדימו הריטב"א הכא בזה וראיתי מקשים דמ"ט דמ"ד הכא דלא בעי' קרא כדכתיב והא סתם מתני' דנגעים וכן ר"י ור"ע ס"ל שם דבעי' קרא כדכתיב ולענ"ד י"ל ע"פ מ"ש בסנהדרין שם ליישב קושי' התוס' דכתובות (דף מ"ד סע"א) דסת"מ שם ס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב ולאידך גי' בנזיר (דף מ"ו) ס"ל גם לסת"מ דנגעים דלא בעי' קרא כדכתיב עי' בתוס' סנהדרין (ס"ד מ"ה). וכן הא כתב באה"ח שם דסתם מתני' דסוכה (ד' מ"ה ב') דס"ל דנחל אף שאינו איתן כשר ס"ל דלא בעי' קרא כדכתיב א"כ ודאי ל"ק להאי מ"ד דהכא דסבר כן וכן כתבתי שם די"ל ג"כ לקושי' התוס' בסוטה (דף כ"ז סע"א) על רב אשי כיון דסבר כמ"ד דבעי' קרא כדכתיב למה מהדר לתרץ למתני' שם כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב די"ל דנ"ל טפי לפרש כן משום דגם סתם מתני' דכתובות וסוטה ס"ל כן מש"ה מהדר ג"כ לפרש אף למתני' דסוטה דהי' גידם דיהי' אף למ"ד דס"ל הכי דלא בעי' קרא כדכתיב

דף י"א א' ספר שתפרו בפשתן פליגי בה ר"מ ור"י כו' ונלע"ד דר"מ הוא מ"ד דפסול: דהא סתם מתני' דמגילה (ס"ד ח') ס"ל שם דפסול דדייקי' שם הא לתופרן בגידין זה וזה שוין והיינו לפסול עי' פרש"י שם וסתם מתני' ר"מ בכ"מ ואף שכתב הט"א שם די"ל דזה וזה שוין היינו דכשר וכר' חייא דסוגיין הכא בסמוך דמכשר אף בתפילין לענ"ד תמוה לפרש כן דהא בתפילין ליכא מ"ד דמכשר ובהא דר' חייא כתב הריטב"א דע"כ גרסי' ספרי דבי חביבי וא"כ ע"כ ה"פ במגילה שם דזה וזה היינו ס"ת ותפילין ע"כ דשוין הוא לפסול בתרווייהו ובזה נלע"ד דר"מ ור' יהודה אזלי לטעמייהו דר"י סבר בסוכה (דף ל"א א') דגם היקש אין אדם דן מעצמו כ"א מה שקיבל מרבו מש"ה סבר הכא דלהלכותיו לא אתקש אלא להא דמותר בפיך דלא קיבל מרבו האי היקש אלא לזה בלבד ור"מ דהוא חכמים דר"י בכ"מ עי' פסחים (דף י"א א') אזיל לטעמיה דס"ל בסוכה שם דהיקש אדם דן בעצמו מש"ה סבר הכא דאף להלכותיו אתקש ועי' במל"מ (פ"ב מהל' ק"פ) ובכפ"ת בסוכה שם ולפמ"ש דר"י ורבנן פליגי בזה אי אדם דן היקש בעצמו יתו' דעת רש"י בסוכה דלכאו' סותר רש"י דברי עצמו בזה דבר"ה (דף ל"ד א') ובגיטין (דף מ"א ב') כתב דהיקש אדם דן בעצמו ובסוכה שם וכן בסנהדרין (דף ע"ג א') כתב רש"י דאין אדם דן היקש מעצמו. אבל לפי האמור מתורץ דפליגי תנאי בזה ורש"י בסוכה כתב כן לר"י וכן בסנהדרין ס"ל לההיא תנא שם כר"י בזה והנה ל"ק דמ"ט פסקו הפוסקים הכא כמ"ד דפסול דהא ר"מ ור"י הל' כר"י ולפמ"ש ר"י הוא מ"ד הכא דמכשיר די"ל היטב משום דמוכח דרב סבר כמ"ד דפסול דאמר במגילה (דף י"ט ב') דמגילה נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ועי' בט"א שם וכן בסמוך דגורס הריטב"א חזי' לספרי דבי חביבי ולית הלכתא כוותיה מש"ה פסקו הפוסקים הכא כמ"ד פסול ועי' בכ"מ (פ"ט מהל' ס"ת) ודוק

שם ע"ב ונודע שהוא בן גרושה ר"א פוסל ור"י מכשיר הנה הריטב"א הקשה לדעת הרמב"ן דדוקא בספק אבל לא בשנודע בודאי שהוא בן גרושה והא הכא מיירי שנודע ודאי שהוא בן גרושה ואפ"ה אמר דמ"ד מתה כהונה כר' יהושע ותירצו המפרשים דהכא ג"כ מיירי בשנעשה ספק בן גרושה. והקשה עוד מהא דפסחים (ס"ד ע"ב) דמפרש שם דה"ט דר"י דפוטר מקרן וחומש בשאכל תרומה ונודע שהוא בן גרושה משום דתרומה איקרי עבודה ור' יהושע מכשיר עבודתו ע"ש ולדעת הרמב"ן דס"ל דמיירי בספק בן גרושה א"כ אמאי מחייב ר"א שם קרן וחומש הא מספיקא לא מפקי' ממונא ותירצו המפרשים דהרמב"ן לא כ"כ אלא בהא דר"ט בקדושין פ"ג אבל מודה הרמב"ן דלר' יהושע דהכא מכשיר אף בודאי בן גרושה ע"כ וקשה אכתי לכאו' דדעת התוס' בכתובות (ד' כ"ג סע"א) ובקדושין (דף י"ב ב') מוכח דס"ל הכי דרק בספק בן גרושה מכשיר ר"י הכא דהקשו על פרש"י בהא דל"ל לאביי ורבא הא דר"ח משום דאם הקילו בשבויה דהוי איסור לאו נקל באיסור א"א דהוא איסור מיתה והא בשבויה ג"כ משכ"ל איסור מיתה אם נשאת לכהן וישמש בנה ע"ג המזבח ע"כ והקשו המפרשים דהא קיי"ל כר"י הכא דאף שנודע שהוא בן גרושה מכשי' עבודתו, ותירצו דס"ל להתוס' דרק בספק ב"ג מכשיר ר"י ולא בודאי וכמו שכתב השעה"מ (פ"ו מהל' ביאת מקדש). וא"כ תקשה לדעת התוס' הא דפסחים הנזכר דבספק אמאי מחייב ר"א קרן וחומש אלא צ"ל כמ"ש השעה"מ והטעה"מ שם דהא דמחייב ר"א קרן וחומש היינו להפריש משום כפרה ואינו מחויב ליתנה לכהן וא"כ י"ל דגם הרמב"ן ס"ל דעתו אף לר' יהושע דהכא ולא לר"ט לבד

והנה מהכא נלע"ד ליישב מאי דקשה בהא דפסחים (ס"ד ע"ב) דמפרש שם דה"ט דר' יהושע משום