כרם יהושע לאנג עט

לק"מ כיון דרבנן הכשירו בזה כה"ג לא מיקרי שם פסול על הני ב' דלא גמירי וכ"כ בשער משפט (ר"ס ג') אלא דאכתי קשה מהא דסבר שמואל בסנהדרין (דף ג' ודף ה') דשנים שדנו דיניהם דין בדיעבד והיינו גם כן דאיכא חד דגמיר דומיא דשלשה. והא ממ"נ ליפסול בהו החד דלא גמיר דאי מה"ת הא בחד סגי והוי חד דלא גמיר כפסול דבטל כל הב"ד ואי מדרבנן הא מדרבנן בעי' ג' כדאמר שמואל בזה דנקרא ב"ד חצוף. אולם י"ל דשמואל לטעמי' הכא דס"ל דהל' כר' יוסי דבכל ד"מ אינו פוסל קו"פ ותתקיים העדות בשאר והוי דיינים כעדות. אבל לגירסת התוס' בב"ב דשמואל סבר דהל' כרבי צ"ל דס"ל כאידך שיטה דדייני' ל"ד לעדים ואינו פוסל בהו קו"פ מש"ה סבר שמואל שפיר דב' שדנו דיניהם דין. ועי' מ"ש בסנהדרין (דף ח' א') בזה. ולפמ"ש בסנהדרין מתורץ טפי גם אליבא דר"נ דסבר לגירסת התוס' כרבי ואיהו ס"ל ג"כ כשמואל שם ודוק

שם ע"ב אמר רב מניין לעדות מיוחדת שהיא פסולה. הנה רש"י מפרש דאחד רואה אותו מחלון זה וא' מחלון אחר וכן פי' בהא דרב בסנהדרין (דף פ"א ב') דעדות מיוחדת מכניסין אותו לכיפה אבל הרמב"ם מפרש (בפ"ד מהל' רוצח) בהא דסנהדרין שראהו אחד אחד זה אחר זה וכשני הפרושים תניא בסמוך בסוגיין ועי' מ"ש בסנהדרין שם. וצ"ל דס"ל להרמב"ם דמאי דמשני הגמ' הכא ל"צ אלא לבועל את הערוה ה"ה דמצי לתרץ רציחה דס"ל דגם שם משכ"ל שיוכלו העדים לראות זה אחר זה שהיה אריכות הזמן בהרציחה וה"ה דהמ"ל גם בחילול שבת דמשכ"ל שראו העדים זה אחר זה כמ"ש הרמב"ם (פ"ד מהל' עדות) אלא הגמ' חדא מתרי ותלת נקט כדאי' כזה בב"ק (דף ק"ו ב') וביבמות (דף מ"ז ב') ועוכ"מ והנה יש לתמוה לכאורה עמ"ש התומים (סי' ל') דעדות מיוחדת דכשר בד"מ הוא מדרבנן והא ר"נ יליף בסוגיין בסמוך מקרא דלא יומת ע"פ ע"א ועי' בנתיבות שם (ס"ק ד'). וע"ע בנו"ב מ"ת (חא"ע סי' י"ג) ודוק

דף ז' א' כ"מ שיעמדו שנים כו' ופלוני ופלוני עדיו: בסנהדרין (דף מ"ה ב') פירשו הגמ' שם למתני' דהכא אליבא דשמואל דבעי' דוקא עדים הראשונים דבעי' קרא כדכתיב דה"נ פלוני ופלוני דהכא הן עדיו הראשונים ורש"י והרע"ב והתוי"ט לא הזכירו לכ"ז. ונלע"ד די"ל למאי דמסיק שם דתנאי פליגי בזה א"כ י"ל דמתני' הכא כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב ואצ"ל הכא דהן הן עידיו הראשונים ואתי שפיר טפי לפי מה שכתבתי בסנהדרין שם ליישב קושי' התוס' דכתובות (דף מ"ד סע"א) וקושי' התוס' דסוטה (דף כ"ז ב') דס"ל לסתמא דמתני' דהתם כמ"ד דלא בעי קרא כדכתיב וכ"כ באה"ח (סי' כ''ז) דסתם משנה דסוטה (דף מ"ה) דס"ל שם דנחל אף שאינו איתן כשר סבר כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב א"כ ודאי י"ל דגם מתני' הכא ס"ל כן ועוי"ל לענ"ד דהנה קשה למאי דמפורש בסנהדרין דהן עדים הראשונים א"כ ה"ל למיתני במתני' ואנחנו עידיו ועוד קשה דמאי פרכי' בסנהדרין על שמואל דס"ל דבעי' עדים הראשונים משום דבעי' קרא כדכתיב ממתני' דהכא דלמא מתני' מיירי ברוצח ועיר הנדחת ושארי נסקלין דמודה שמואל דלא בעי' בהם קרא כדכתיב כדמבואר שם ועי' בתוס' שם (דף מ"ה רע"ב). וצ"ל דנ"ל להגמ' שם דמתניתין דהכא מיירי בכל ח"מ מדתנן הלשון כ"מ. וע"ז משני התם דלשון בכ"מ מיירי שפיר בכל ח"מ והיינו בהן הן עידיו הראשונים ומ"מ מאי דתנן ופלוני ופליגי עידיו הוא בההיא דלא בעי' בהו קרא כדכתיב כמו נסקלין ורוצח ועה"נ כנלע"ד בעז"ה

שם אביי ורבא דאמרי תרווייהו ראיתם כמכחול בשפופרת והקשו התוס' דע' גלולים ומחלל שבת מאי איכא למימר ותירצו דא"ל ראיתם שהמחלל אינו טרפה דאי הוא טרפה ה"ל עדות שאא"י להזימה ולכאו' קשה דהא אמאי אמרו דלא נהרג אדם מעולם והא אכתי נהרג כשחילל שבת בב"ד דלא בעי' בהו עדות שא"י להזימה כדאיתא בסנהדרין (דף ע"ח א) לרבא גופי'. ומהא דר"ע י"ל דר"ע לטעמיה כדאיתא לקמן (דף י"ב א') מניין לסנהדרין שראו כו' אבל מהא דר"ט הכא דל"ל כן עי' בב"ק (דף צ' ע"ב) קשה וכן י"מ שם דהא דר"ע הוא דוקא בראוהו בלילה אבל ביום גם לר"ע יכולים ב"ד להעיד א"כ לר"ע ג"כ קשה וצ"ל דזה לא שכיח לחלל שבת ולעבוד ט' גלולים בב"ד מש"ה קאמר שפיר דלא נהרג אדם מעולם ועי' בתומים (סי' ז') וכן צ"ל לענ"ד בהא דפריך בסנהדרין (דף מ"א א') אלא אשה חבירה דמקטלא לר"י בר"י היכי משכ"ל היינו גם כן משום דבעי' עדות שאתה יכול להזימן ולכאורה הא משכ"ל בב"ד דלא בעי' בהו עדות שאתה יכול להזימה ולפמ"ש צ"ל ג"כ התם כן דלא שכיח זה שיהיה בב"ד: והנה מהכא נלע"ד די"ל מה שהקשה המהרש"א לעיל (ד' ב' ב') בתד"ה ומה הסוקל דמאי פריך רבינא דלמא באמת הוא דהא דכאשר זמם הוא דוקא כשבאו לחייב מי' סייף דוקא די"ל היטב לפמ"ש הנו"ב מ"ק (חא"ע סי' ע"ב וע"ג) דפי' התוס' לעיל שם היינו דבשאר ח"מ אינם חייבים העדים זוממין כלל וקרא דכאשר זמם הוא דוקא בעדות סייף וא"כ לא צריך לפי סברא זו בשאר ח"מ עדות שאתה יכול להזימם כיון דלא קאי עלייהו הא דכאשר זמם כמ"ש התוס' לעיל (ר"ד ב') עי' בנו"ב שם. א"כ פריך רבינא לעיל שפיר דהא מהכא מוכח דבעי' בכל ח"מ שיהיה עדות שאתה יכול להזימן מדאמרי דלא נהרג אדם מעולם אף מחלל שבת ועובד עבודת גלולים ודוק

פרק שני שם מנה"מ דא"ק ויפול כו' עד שיפול דרך נפילה. הנה הרמב"ם (ספ"ו מהל' רוצח) נתן טעם לזה דדרך עליה פטור דאונס הוא וקשה דל"ל לה"ט כיון דהכא מקרא ילפי' לה וכן הקשה הפ"י בזה ונלע"ד