כרם יהושע לאנג עז

כדאמר ר"ל לקמן (דף ט"ז א') מדבא הכתוב לנתק עשה אחר ל"ת. מכלל דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ונ"ל די"ל דהכא מפרש ר"ל דמנ"ל לר' יהודה זה גופי' דבא לנתק האי והנותר דלמא אצטריך להא דחזקיה שאין שורפין קדשים ביו"ט דבא הכתוב ליתן לו בוקר שני לשרפתו כדאמר בתמורה (דף ה' ב') אליבא דר' יעקב דהכא והא דלקמן ה"פ דדייק ר"ל שם דר' יהודה ס"ל הכי דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו מדאמר בא הכתוב כו' ולא אמר משום דהוי לאו שאין בו מעשה אבל מקרא לא מוכח כן כיון די"ל דאצטריך לכדחזקיה וא"כ ר"ע לשיטתו י"ל היטב דהא לדידיה מוכח דאין שורפין קדשים ביו"ט מהא דס"ל בשבת (דף קי"ד א') עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקריבין ביו"ט מכלל דבחול אסור וכדדייק אביי בשבת (דף כ"ד ב') וכמ"ש התוס' שם בד"ה ולא דזה הוא לר"ע ע"ש א"כ האי והנותר בא הכתוב לנתק עשה אחר ל"ת וא"כ מוכח מהתם דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו דאל"כ ל"צ קרא בנותר דהוי לאו שאין בו מעשה לנתק עשה אחר ל"ת ועוד י"ל דלר"ל לטעמי' דס"ל דחסימה בקול הוי לאו שאין בו מעשה יליף ר"ע שפיר דלוקין בלאו שאין בו מעשה דומיא דחסימה כדאיתא לקמן (דף י"ג ב') וכקושי' התוספות בב"מ (ס"ד צ') ול"ל לר"ע למעט מלעשות כמו דל"ל לר' יהודה ולר' יוחנן י"ל דס"ל לר"ע מהא דבא הכתוב לנתק לעשה ש"מ דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ודוק

שם ורבנן האי לא תענה מאי עבדי ליה והקשו בתוס' דלא ללקי משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד והפ"י תי' דבעדים זוממין לא אמרי' יסוד זה כיון דא"צ התראה כדאיתא בכתובות (דף ל"ב) מש"ה לוקין בעדים זוממין אף בלאו שניתן לאזהרת מב"ד דהא אמר לקמן (דף י"ג) דלוקין בלאו שניתן לאזהרת כרת משום דלא בעי התראה ע"ש ואשתמיטתי' לכאו' במח"כ הא דאי' בסנהדרין (דף פ"ו) ובב"ק (דף ע"ד) דגם בעדים זוממין אמרי' יסוד זה דאין לוקין בלאו שניתן לאזהרת מב"ד ועי' בחידושי לסנהדרין (דף י' ע"א) מש"ש בעז"ה ודוק

מנה"מ אמר אביי נאמר רשע רשע כו' דף ה' א' רבא אמר בעי' כאשר זמם וליכא הנה הרע"ב בפה"מ פי' הכא כטעמא דרבא ובסנהדרין (פ"א מ"ב) פי' שם משום דאתיא רשע רשע וכפי' אביי ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש התוס' ביבמות (דף מ"ו רע"ב) ובמנחות (דף פ"ב רע"ב) דלמ"ד דאין דנין אפשר משאי אפשר לא מצי' הכא לפרש כאביי וע"ש בבה"ז מש"ה לא פי' הרע"ב כאביי הכא משום דקיי"ל דאין דנין אפשר משאי אפשר כדקיי"ל ביבמות שם דאינו גר עד שימול ויטבול משום דאין דנין אפשר משאי אפשר כמבואר שם: ובסנהדרין פי' כאביי משום דסתמא דגמ' ס"ל הכי האי גז''ש דרשע רשע כדלקמן (עמוד ב') ובסנהדרין (דף ל"ג ב') ובב"ק (דף פ''ז ב') ועי' בתוס' בסנהדרין שם ובכתובות (דף ה א') בד"ה רבא ובתוס' בכורות (דף נ"ו א') ד"ה ומה והנה דרך אגב תמוהים בזה דברי הר"ן בנדרים (דף ל"ו א') בהא דפריך שם על ר' יוחנן הכל צרי' דעת חוץ ממחוסר כפרה שכן מביא כפרה על בניו הקטנים דא"כ יביא פסח על חבירו ופי' הר"ן שם לדידך דס"ל דדנין אפשר משאי אפשר ע"ש והא ר' יוחנן ס"ל ביבמות (דף מ"ו ב') דאין גר עד שימול ויטבול דאין למידין מאמהות משום דאין דנין אפשר משאי אפשר ויתבאר אי"ה בחי' לנדרים ודוק

שם ע"ב א"צ למדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין: הנה כפשוטו נראה דתנא דברייתא ל"ל כתנא דמתני' ומתני' ל"ל כברייתא דבמתני' ממעט ליה דהרגו אין נהרגין מהאי יתורא דלאחיו וע"כ אתא לומר דאחיו קיים דוקא ובברייתא ממעט ליה מה"ט דאין עונשין מן הדין ובפ"י פי' כן לרש"י במתני' וכ"כ הרמב"ם בפה"מ דממעטי' במתני' לה מהא דלאחיו ופליגי בזה בסנהדרין דף נ"ד א') ושם (דף ע"ו א') תנאי ואמוראי אי עונשין מן הדין בכה"ג דהוי רק גילוי מילתא בעלמא כדהכא ובזה נ"ל די"ל מה דק"ל דהכא דריש במתני' דהרגו אין נהרגין מהא דלאחיו והא אצטריך להא דאיתא בסנהדרין (דף נ' ונ"א) דזוממי ב"כ אין מקדימין לאותו מיתה אלא למיתה אחרת מהא דכתיב לאחיו ולא לאחותו ועוד קשה לדעת הרמב"ם (ס"פ כ' מהל' עדות) דהא דזוממי בת כהן אינם נידונים אלא במיתת הבועל הוא בשנגמר דין הבועל א"כ תשאר לדידיה קושי' התוס' דלעיל (דף ב' א') בד"ה זוממי דל"ל האי לאחיו ולא לאחותו והיא ולא זוממיה ותירוצם ליתא לדעת הרמב"ם וכבר העיר בזה התוי"ט (סוף פ' הנחנקין) אבל לפמ"ש י"ל היטב דתנאי פליגי בזה הכא וא"כ י"ל דמאן דס"ל דדרשי' לאחיו ולא לאחותו ל"ל הא דדרשי' היא ולא בועלה ולא זוממיה אלא דריש היא ולא בועלה לחוד כמו שכתבו התוס' לעיל שם ומאן דדריש מהא למעט זוממיה ס"ל כתנא דמתני' דמלאחיו דרשי' שאחיו קיים דהרגו אין נהרגין ול"ל הא דדרשי' לאחיו ולא לאחותו ולפמ"ש יתורץ ג"כ מאי דקשה למאי דמפרש בברייתא הכא דה"ט דהרגו אין נהרגין דאין עונשין מן הדין תקשה לר"י דס"ל בסנהדרין (דף נ"ד) וכן לר"ש ור"א בר"ש דס"ל דעונשין מן הדין וכן לר' יצחק בכריתות (ר"ד ד') ולקמן (ד' י"ד) דעונשין מן הדין מנ"ל הא דהרגו אין נהרגין ולא אשתמיט מאן דפליג בזה ועוד מדפריך רבינא על בר פדא לעיל דף ב' סע"א ורע"ב) ומה הסוקל אינו נסקל דהרגו אין נהרגין מוכח דכ"ע ס"ל הכי דאל"כ דלמא ל"ל לב"פ כן אבל לפמ"ש מתורץ היטב די"ל דהם ס"ל כתנא דמתני' דידעי' לה מהא דלאחיו דאחיו קיים בעי' וקשה לפ"ז בדברי רש"י לעיל (דף ב' רע"ב) שפי' בהא דמה הסוקל אינו נסקל דהרגו אין נהרגין מדכתיב כאשר זמם ולא כאשר עשה והיינו כתנא דברייתא הכא דא"ל דכאשר עשה ילפי' בק"ו מכאשר זמם דאין עונשין מן הדין ואמאי לא פרש"י טפי מהא דלאחיו כמתני' דהכא ונלע"ד די"ל דהוא משום דבחולין (דף י"א ב') מייתי רבינא גופי' להא דברבי דברייתא דהכא מש"ה פרש"י טפי כן בהא דרבינא גופי' לעיל ועוי"ל לענ"ד דר' יהודה ור"ש הנ"ל