כרם יהושע לאנג עו

לתנאי ע"מ שלא ישמטנו שביעית אלא שהתנה שקודם עשרה שנים לא יוכל לתובעו אלא אחר י' שנים יוכל לתובעו כשיהיה לו פרוזבול או במסי' שטרות לב"ד והנה ק"ל בסוגיא דהכא דאמאי פריך לימא קסבר שמואל כו' והא אתמר כו' ופריך מאונאה לשביעית ואמאי לא משני דשמואל בשביעית בזמן הזה דהוי מדבריהם וכרבי דגיטין הנ"ל וכדמשני אביי בגיטין (דף ל"ו סע"א) ושמואל לטעמי' דס"ל בעירובין (דף פ"ה ב') דעשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה משא"כ באונאה דהוי מה"ת תנאו קיים וכר"י בכתובות (דף נ"ו) וכן מוכח קצת דס"ל לשמואל הכי לפמ"ש המ"מ (פ"ב מהל' שביתת עשור הל' ד') ע"ש והנה הריטב"א הקשה דאמאי לא משני הכא דהא יכול לטעון פרוזבול היה לי ואבד ותי' דהמ"ל הכא כן אלא דאידך עדיף ליה לתרץ ועוד תי' דרבא הכא ל"ל דנאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד ע"ש וקשה לי דאכתי תקשה למאי דמבואר בירושלמי הנזכר דר"נ הוא דמשני בירושלמי כן עלה דרב במלוה על המשכון או בשכתב פרוזבול ואמאי לא משני דנאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד דהא ר"נ גופי' איהו מ"ד בגיטין (דף ל"ז ב') דס"ל דנאמן לומר פרוזבול היה לי ואבד כגירסת הטור בחו"מ (סי' ס"ז) ולגירסת הרא"ש שם רב הוא דאמר שם כן וא"כ על רב גופי' ודאי ה''ל לתרץ כן וצ"ע:

דף ד' ב' אלא ר"מ מ"ט אמר עולא גמר ממוציא ש"ר כו' הנה מהכא נלע"ד ליישב דעת הרמב"ם (פ"א מהל' נערה) שפסק כר' יוחנן דכתובות (דף ל"ב) כל היכי דאיכא ממון ומלקות לוקה ואינו משלם ודלא כעולא שם ותמה הפ''י מ"ט פסק דלא כעולא הא רבא סבר שם כעולא כמו שכתבו התוס' שם (דף ל"ג א') ויש להקשות לענ"ד יותר דהא הרמב"ם גופי' פסק כאביי נגד ר' יוחנן דבתרא הוא כמ"ש במ"מ (פי"ד מהל' שבת הל' כ"ב) וכן פסק כרבא נגד שמואל (בפ"ד מהל' יו"ט הל' כ"א) וכ"כ (בפכ"ג מהל' מלוה) כאביי לגבי רב ועי' בתוס' יומא (דף ל"ז ב') בד"ה אמר ויש עוכ"מ ומהכא י"ל היטב דהנה ראיתי מקשים לשמואל דסבר בגיטין (ר"ד נ"ג) דקנסא מקנסא לא ילפי' איך יליף ר"מ הכא עדים זוממין ממוציא ש"ר דהוי קנסא מקנסא ועי' בי"מ (אות תקנ"א) ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש הפ"י הכא שהקשה דאמאי לא מפרש הכא לטעמי' דר"מ דלוקה ומשלם הוא משום דלוקה דלא גרע משאר ח''ל לר' יוחנן בכתובות דכל היכי דאיכא ממון ומלקות לוקה דסמיך ליה ארבעים יכנו:

ומ"מ משלם בעדים זוממין ג"כ דהא בפי' רבתה התורה שם לתשלומין ותי' דעולא הכא אזל לטעמי' דל"ל בכתובות כר' יוחנן אבל ר' יוחנן מפרש שפיר כטעם הנזכר ע"ש. וא"כ י"ל שפיר קושי' הנ"ל די"ל דשמואל סבר כר' יוחנן דכתובות וא"כ מפרש לטעמי' דר"מ כמ"ש הפ"י ולא כדעולא הכא דיליף קנסא מקנסא הא דעדים זוממין ממוציא ש"ר ועולא דהכא סבר כרב בגיטין דיליף קנסא מקנסא וא"כ מתורץ דעת הרמב"ם דפסק כר' יוחנן דכתובות ודלא כעולא שם משום דקיי"ל כשמואל בזה דלא ילפי' קנסא מקנסא כמ"ש הרי"ף (בספ"ח דב"ק) וכ"נ דעת הרא"ש שם וכ"כ הרמב"ן בדינא דגרמי והריטב"א בגיטין שם דע"כ שמואל סבר כר' יוחנן מיהו לדעת הש"ך בחו"מ (סי' שפ"ה) והמל"מ (פ"ז מהל' חו"מ) ל"ל כתירוצי שכתבו דדעת הרמב"ם כרב דיליף קנסא מקנסא

אורם נלע"ד ליישב דעת הרמב"ם שפסק דלא כעולא דכתובות דמקשי' בכתובות שם לעולא דיליף מגז"ש דתחת תחת דכל ח"ל ממונא משלם מלקא לא לקי א"כ צ"ל ב' קראי שם חד לח"כ וחד לחייבי לאוין דמשלמי' קנס הא ממילא ידעי' מהאי גז"ש דתחת תחת ותירץ המהרש"א שם דעולא לא דריש כן הני ב' קראי ע"ש וכיון דמבואר שם (דף כ"ט רע"ב) דר"ל ור"פ ס"ל דדרשי' כן הני ב' קראי חד לח"כ וחד לח"ל א"כ מוכח דס"ל דלא כעולא מש"ה פסק הרמב"ם שפיר דלא כעולא והנה אף דדברי מהרש"א הנזכר תמוהים מאד דהא ר"פ גופי' דריש להני ב' קראי לח"כ וח"ל ואיהו גופי' סבר כעולא כמ"ש התוס' בכתובות (דף ל"ה ב') בד"ה מתני' וכבר נתקשה הגרע"א בזה והקדימו הנו"ב מ"ת (חא"ע סי' פ"ז) ותי' דסתמא דגמ' הוא דקאמר שם (בד' כ"ט ב') ולאו מדברי ר"פ הוא ע"ש ומ"מ אף לפ"ז מתורץ ג"כ דעת הרמב"ם כיון דסתמא דגמ' דס"ל דדרשי' הני ב' קראי לח"כ וח"ל ס"ל דלא כעולא מש"ה פסק דלא כעולא ועי' בחי' לכתובות מה שחידשתי שם ובחידושי לסנהדרין (דף ס"ה ב') מש"ש בעז"ה בסוגיא דהכא ולפמ"ש קודם בדעת הרמב"ם דקיי"ל כשמואל דלא ילפי' קנסא מקנסא יתורץ דעת הרמב"ם במה שפסק כרבנן דאין לוקה ומשלם ופסק ג"כ דעדים זוממין קנסא וקשה דא"כ ניליף הא דעדים זוממין ממוציא ש"ר וכבר הקשה כן בפ"י ולפמ"ש מתורץ היטב דקיי"ל כשמואל דלא ילפי' קנסא מקנסא ומ"מ לפמ"ש הש"ך והמל"מ דהרמב"ם ס"ל כרב י"ל ג"כ דס"ל להרמב"ם כמאי דפירשו עוד התוס' בכתובות (דף ל"ב א') בד"ה דאין דאף דס"ל לרבנן דעדים זוממין קנסא מ"מ לא ילפי' ממוציא ש"ר משום דכדי רשעתו משמע בממון ומלקות או דס"ל דמוציא ש"ר חידוש הוא כדמפרש בירושלמי ודוק

שם הא ל"ק ר"י ל"ל כר"ע דעדים זוממין קנסא: וכתבו התוס' משמע דר"ע דסבר דעדים זוממין קנסא ע"כ ל"ל דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו והקשו לפי' הערוך שפי' בהא דאר"ע המקיים כלאים בכרם לוקה היינו שהניח בסוף שדהו וכ"כ רש"י במ"ק (דף ב') כפי' הערוך ודלא כמו שכתב בע' גלולים (ר"ד ס"ד). ונלע"ד די"ל דר"ע סבר שפיר דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו ויליף לה מהא דכתיבי קראי בנשבע ומקלל דלוקין אף דהוי לאו שאין בו מעשה עי' בתוס' בשבועות (דף כ"א א') בד"ה אמר קרא ובתוס' בתמורה (דף ג' א') בד"ה והרי מימר ומתורץ בזה ג"כ לקושית התוספות בשבועות (דף ד' סע"א) ע"ש ועי' מ"ש בסנהדרין (דף ס"ז א') בזה ומ"ש לקמן (דף י"ז א') ועוד נלע"ד די"ל דהנה העירו המפרשים דאמאי לא מפרש ר"ל גופי' הכא