כרם יהושע לאנג נז

שכיח דאף ר"מ דחייש למיעוטי מ"מ למיעוט דלא שכיח לא חייש וכדאי' בע' גלולים (דף ל"ד ב') וכמ"ש "כ הרא"ש בחולין (פ"א סי' ט"ז) מש"ה מייתי רבינא הכא טפי דאזלי' בד"נ בתר רובא מהאי מתני' דאחד אומר בב' בחודש כו' דהיא ר"מ כדמבואר בפסחים (דף י"ב) וא"כ מוכח דאף ר"מ דחייש למיעוטא מ"מ סבר דאזלי' בד"נ בתר רובא וה"נ ס"ל לר' ישמעאל דאזלי' בד"נ בתר רובא אף דחייש למיעוטא בעצמא ועי' בענפי לשבת (דף פ') ובפריי לפסחים (ד' י"ב) מש"ש בעז"ה בזה ודוק

שם ע"ב ואמאי אימא איילונית היא הנה בשעה"מ (פ"ו מהל' יבום) הקשה לדעת הרמב"ם (פ"ד מהל' אישות) דקדושי איילונית אף שהכיר בה הוי קדושין גמורים א"כ מאי פריך הכא דהא הוי א"א אף אי הוי איילונית ותירץ השעה"מ דהרמב"ם ס"ל כרבא דיבמות (דף י"ב) דס"ל הכי אבל רב אסי ל"ל שם הכי ור"י מדיפתי י"ל דס"ל כרב אסי ע"ש וראיתי מקשים דא"כ כיון דר"י מדיפתי ס"ל כרב אסי ה"ל לפסוק כרב אסי ונלע"ד די"ל דמש"ה פסק הרמב"ם דלא כרב אסי משום דמוכח דל"ל לסתמא דגמ' בריש יבמות (דף ג' רע"ב) כוותי' מדאמרי' שם מנינא למעוטי הא דרב ורב אסי ופריך לרב ורב אסי למעוטי מאי כו' וכ"כ הב"ח והגר"א בא"ע (סי' קע"ג) טעמא מהתם לדעת הראב"ד שפסק דלא כרב יעו"ש וא"כ ודאי י"ל דה"ט שפסק הרמב"ם דלא כרב אשי ואף שפסק הרמב"ם (בפ"ו מהל' יבום) כהא דרב נלע"ד דהתם ה"ט דסתמא דגמ' הוא רב אשי כמ"ש התוס' בשבת (דף ט' ב') ובחולין (דף ב' ב') וא"כ אין ראיה מזה לפסוק דלא כרב דרב אשי אזיל לטעמי' דל"ל ביבמות (דף י"א) כרב שם דפריך שם עלה דרב ורב משני ליה שפיר וכמו דלא חש הרמב"ם לההיא דרב. אשי שם ה"נ לא חש לסתמא דגמ' בזה דהוא ג"כ רב אשי אבל בהא דרב אסי כיון דגם סתמא דגמ' ס"ל כרבא דל"ל דרב אסי מש"ה קיי"ל טפי כרבא והנה קשה לי בזה דהא סתם מתני' ר"מ והא חייש ר"מ מיעוטא בכ"מ ואמאי חייבים מיתה על ידה ולא אזיל בתר מיעוטא דאימא איילונית היא דהנה בהא דלעיל דאחד אומר בב' בחודש ל"ק דאף דהתם ר"מ אמר לה כדאיתא בפסחים (ד' י"ב) דכבר תירץ הצל"ח שם בזה דהתם הוי לא אפשר לשנות עידותן ובלא אפשר מודה ר"מ אבל הכא הא אפשר להמתין עד שתגדיל ויתברר שהיא אינה איילונית וצ"ל דלמאי דס"ד מתני' לאו ר"מ היא וכמ"ש באמת התוס' לעיל (דף ס"ו ב') בד"ה עד ולמאי דמשני דקבלה עלויה א"ש אף כר"מ והנה ק"ל עוד דאמאי לא הוכיח דאזלי' בד"נ בתר רובא מהא דר' יאשיה ור' יונתן לעיל (דף ס"ו ב') דלר' יאשיה כתיב קרא ומתו גם שניהם עד שיהיו שניהם שוין למעוטי בא על קטנה המאורסה דפטור ולר' יונתן כתיב לבדו לרבות דחייב ואמאי דלמא איילונית היא ולא הוי מאורסה כלל ונלע"ד די"ל ע"פ שהקשה המהרש"א דמאי ראיה הכא דאזלי' בתר רובא דלמא איילונית היא אימא דמומתים על ידה הוא לכי גדלה וכבר תירץ בעל או"ח בקדושין (דף י') בזה כיון דכייל התנא דאם בא עליה א' מכל עריות מומתים על ידה ובשאר עריות מומתים מיד ה"ה גבי א"א דפרושו דחייבים עליה מיד משמע יעו"ש וא"כ י"ל דהא דר' יאשי' צריך למעוטי ור' יונתן דמרבה דחייב הבא על הקטנה מאורסה היינו לכי גדלה כנלע"ד נכון בעז''ה

דף ע' א' אר"ש בדין הוא שתהא בת כו' אלא גזה"כ הוא בן ולא בת והרמב"ם (רפ"ז מהל' ממרים) כתב טעמא דמש"ה אינה נעשית בת סורר ומורה משום שאין דרכה להמשך בשתיה ואכילה כאיש נגד הגמ' דהכא וכבר העיר הלח"מ שם בזה ולי קשה טפי דהא ר"ש קאמר לה אף דאיהו דרש בכ"מ טעמא דקרא כדלעיל (דף כ"א) ועוכ"מ ואפ"ה אמר דגזה"כ הוא בלא טעם ונלע"ד ליישב בעז"ה דבתוספתא (פ' י"א) מבואר דר"ש בן אלעזר אמר לה הכי ולא ר"ש סתם וי"ל דלהרמב"ם ה"ל ג"כ הגירסא הכא הכי ומש"ה י"ל רשב"א ס"ל כרבנן דלא דרשי טעמא דקרא והרמב"ם לשיטתו דס"ל דקיי"ל כמ"ד דדרשי' טעמא דקרא כמ"ש הב"י בא"ע (סי' ע"ז) והלח"מ (פ"ג מהל' מלוה) מש"ה א"ש דנתן טעמא לזה ונלע"ד עוד בזה דר"ש בן אלעזר אזיל לטעמיה דביבמות (דף מ"ח ב') מפרש ר''ש בן אלעזר דבעי' ביפ"ת תשעים יום ויליף לה מקרא והרמב"ם בפי"א מהל' גירושין) פי' דה"ט הוא משום הבחנה ועי' (בפ"ח מהל' מלכים), כדאיתא ביבמות (דף מ"ב) ולכאורה בגמ' ליתא ה"ט אלא בספרי איתא האי טעמא ע"ש בכ"מ והג"מ שם. ולפי האמור מתורץ היטב דר"ש אלעזר לטעמי' דל"ל הכא דדרשי' טעמא דקרא מש"ה לא נתן טעם זה בגמ' דידן אבל סתמא דספרי דהוא ר''ש כדלקמן (ר''ד פ''ו) אזיל לטעמי' דדריש טעמא דקרא והרמב"ם לטעמי' דס"ל הכי כר"ש ועי' מ"ש בחידושי לזבחים (דף ז') ובענפי לשבת (דף צ"ג) ובפריי לפסחים (ד' נ"ב) ושם (דף צ') דברים נחמדים בזה בעז"ה ודו''ק

שם אין עולין בעיבור החודש פחות מעשרה ב''א וכן איתא בירושלמי לעיל (פ"א הל' ד') ובמגילה (פ"ד הל' ד') דאין קידוש החודש אלא בעשרה ועי' בגמ' דידן לעיל (דף ב' א') ולעיל (דף י' ע"ב) וק"ל דאמאי לא חשיב לה במתני' דמגילה (דף כ"ג ב') בהדי הנך דברים דבעי עשרה. דף ע''א א' אמו מנא לה כו' א"ר יוסי בר חנינא מסעודה המוכנת לאביו ואמו ק"ל דאמאי לא מפרש דמיירי בשאמרה דאינה נידונית ואיני עושה דמעשה ידיה דידה הוי כדאמר ר"ה בכתובות (דף נ"ח ב') וקיי"ל הכי כדאי' שם (ס"ד ק"ז) ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש התוס' בכתובות (דף נ"ט א') ד"ה שמא דצא שכיח לומר כן ועוי"ל לענ"ד היטב ע"פ מ"ש התוס' בכתובות (דף ס"ג א') בד"ה ר"ה דר"י בר חנינא ל"ל כר"ה דיכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה יעו"ש ואזיל ר"י בר חנינא הכא לשיטתו דלא משני כן מיהו בלא''ה איכא עוד כמה גווני דהמ"ל דמשכ"ל שהיה לאמו היינו