כרם יהושע לאנג נד

דאתם בני ברית א"כ שליחות דכה"ת כולה ה"נ כיון דעיקר שליחות מתרומה גמרי' לה כדמקשי הגמ' בב"מ שם ונ"ל דסברת רב אשי הוא דס"ל כר"ש דל"ל שליחות בעבודת גלולים בתרומה מהא דגם אתם אלא משום דליתא בתרומה דנפשיה כדאיתא בקדושין (דף מ"א ב') מש"ה ס"ל לרב אשי דדוקא בתרומה אין שליחות לע' גלולים אבל בעלמא לענין זכייה ורבית בב"מ שם יש שליחות וכמו שהקשו באמת התוס' בגיטין (דף כ"ג ב') בד"ה מה אתם דלר"ש מנ"ל בעלמא דאין שליחות לע' גלולים והגמ' דאמר דלא כרב אשי מ"ש תרומה כו' היינו כתירוץ התוס' בגיטין דגם לר"ש הוא דומיא דאתם יעו"ש ולפ"ז מתורץ היטב קושי' הנזכר כיון דרב אשי דב"מ הוא רק דס"ל כר"ש אבל מודה דלרבנן דילפי' גם אתם דומיא דאתם ודאי אין שליחות לע' גלולים בכה"ת א"כ לא תקשה הא דר' יונתן הכא דס"ל דכתיב יחדיו בלא תחרוש שור וחמור שלא נימא דגם בשור לבדו אסור לחרוש דא"כ למען ינוח שורך בשבת צ"ל די"ל שפיר דס"ל לר' יונתן כרבנן דר"ש דאין שליחות לע' גלולים מה"ת וא"כ י"ל שפיר כתירוץ השטמ"ק הנ"ל דמיירי ע"י עובד גלולים ודוק כי נכון הוא לענ"ד

שם ע"ב אר"י א''ר זו דברי ר"מ פרש"י דס"ל גבי קנס דנערה דוקא ולא קטנה ה"נ בנערה המאורסה. מבואר הכא דה"ט דר"מ דקטנה אין לה קנס הוא משום דכתיב נערה מדמדמי לה הא דנערה המאורסה ול"ל כרב חסדא בכתובות (דף מ' ע"ב) דמפרש שם דה"ט דר"מ הוא מדכתיב ולו תהיה לאשה דלה"ט אינו ענין הא דנערה המאורסה דהכא לההיא דקנס ובזה מתורץ דברי רש"י והרע"ב בחולין (דף כ"ו ב') שפירשו שם לה"ט דר"מ דקטנה אין לה קנס מדכתיב נערה דלא כרב חסדא דכתובות יעו"ש דהוא כר"י אמר רב דהכא ועוי"ל ע"פ מ"ש. בשמ"ק לכתובות התם בהא דמבע"ל שם מ"ט דר"מ והא בקרא כתיב נערה ומאי פריך מ"ט דר"מ: ופי' כיון דאר"מ דקטנה אין לה קנס ולא אמר דנערה יש. לה קנס כי היכי דמשמע ליה דטעמי' מדכתיב נערה ולא קטנה אלא קאמר דקטנה אין לה קנס אלמא משמע דמצד קטנותה אין לה קנס ע"כ אבל ודאי גם רב חסדא התם מודה די"ל כרב הכא בפשוט דהוא משום דכתיב נערה בקרא אלא דמפרש ר"ח טפי מהא דולו תהיה לאשה לפרש הלשון דר"מ וא"כ פרש"י בחולין שפיר הטעם הפשוט דהוא משום דכתיב נערה והנה דרך אגב נלע"ד ליישב מה שמקשים על הרמב"ם דפסק דלא כר"מ דלא כסתם מתני' עי' ברא"ש בכתובות שם ונלע"ד דאיכא ג"כ סתמא דלא כר"מ בשבועות (דף ל"ג ב') דתנן שם שפיתה פלוני את בתו של עצמו כדנראה מדברי הרמב"ם (פ"י מהל' שבועות הל' ד') וע"ש בלח"מ ובתוי"ט שם וא"כ תקשה ע"ז קושי' התוס' דשבועות תי"ל דהא מחלה וצ"ל כתירוצם דמיירי התם בקטנה דלאו בת מחילה היא וכרבנן דר"מ דקטנה יש לה קנס וכיון דאיכא סתמא דלא כר"מ ומה לי חד סתמא או תרי ותלתא סתמא כקדושין (דף נ"ד ב') מש"ה פסק טפי כרבנן ומיהו מה דפסק הרמב"ם כרבנן הכא (בפ"ג מהל' א"ב) דלא כסתם מתני' י"ל עוד דהוא משום דמבואר בירושלמי בהדיא הכא (הל' י"א) דהל' כרבנן דבא על הקטנה בסקילה ורב גופי' אמר לה שם אף דאיהו גופי' אמר הכא דמתני' כר"מ וכן רב לטעמי' דאמר הלשון הכא זו דברי ר"מ כו' מכלל דס"ל דהל' כחכמים כמ"ש הכ"מ (פ"ג מהל' נדרים הל' י') וכן (בפ"ג מהל' בכורים הל' ג') וכן (בפ"ה מהל' אה"ט הל' י"א) וכן יתורץ בזה מה דפסקו הרי"ף והרמב"ם כרבנן דפליגי אר"מ בגיטין (ס"ד ה') בהא דלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם דלא הוי הולד ממזר וקשה דהא איכא סתמא שם (ד' פ' ע"א) כר"מ וכן שם (דף פ"ו א') יעו"ש דמוקי לסת"מ כר"מ: ולפמ"ש מתורץ דבגיטין (ד' פ' ע"ב) א"ר זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כו' דמזה מוכח דס"ל דלא כר"מ ויתבאר עוד בעז"ה בחידושי לגיטין שם

שם ונימא ליה ומת האיש כו' לבדו כתנאי כו' ואידך האי לבדו מאי דריש ביה כו' פי' רש"י דהאי לבדו ל"ל דלמעוטי דידה ל"צ דהא כתיב ולנערה ל"ת דבר אלא להביא הבא על הקטנה מדעתה ואע"ג דפטור דידה לאו משום אונס אלא משום קטנות איהו מחייב פי' דאי הוי משום אונס ל"צ לזה האי קרא דלבדו דהא ידעי' מהא דומת האיש אשר שכב עמה באונס דהיא פטורה והוא חייב ומזה נלע"ד ליישב דעת הרמב"ם (פ"ג מה' א"ב) וכן (בפ"ב מהל' סוטה) דפיתוי קטנה לאו אונס הוא ותמהו עליו שם שהוא נגד הסוגיא דיבמות (דף ל"ג ב') דאמרי' שם דפיתוי קטנה אונס הוא ולפי האמור י"ל היטב דהוא מסוגיא דהכא דא"כ דאונס הוא ל"ל האי לבדו דהוא חייב תי"ל מהא דומת האיש אשר שכב עמה באונס דנערה המאורסה ודעת הראב"ד נלע"ד דס"ל דאף דפיתוי קטנה אונס הוא מ"מ אצטריך להביא את הבא על הקטנה מדעתה דחייב ולא ידעי' מאונס דנערה המאורסה דסד"א דבא על הקטנה פטור אף דאונס היא כיון דג"כ לאו בת עונשין היא בכל גווני ושאני נערה המאורסה באונס כיון דמדעתה בת עונשין היא מש"ה כתב לבדו דחייב אף בבא על הקטנה. ועוי"ל לענ"ד דהוא מהא דסוגיא דלעיל (ד' נ"ה ב') דאמר שם בקטנה שבא בהמה עליה כיון דמזידה היא איכא נמי תקלה ומזה הוכיח הרמב"ם דל"ל שם דפיתוי קטנה אונס היא כמו שנתקשה בזה בחתם סופר (חא"ע סי' קע"ב) ע"ש והנה נלע"ד ליישב בזה דעת הרמב''ם (פ"ג מהל' נערה) שכתב שם כהא דר"ל בכתובות (ס"ד מ') דמוציא שם רע על הקטנה פטור מהא דונתנו לאבי הנערה ותמוה דהא פריך ר"א ב"א שם תי"ל דקטנה לאו בת עונשין היא ולפי האמור י"ל היטב להרמב"ם לשיטתו דהקשו התוס' שם מה בכך דלאו בת עונשין היא הא בא על הקטנה מאורסה דבסקילה לרבנן אף דההיא פרשה בבת עונשין כתיבא ותי' דמוציא שם רע שאני דפיתוי קטנה אונס הוא יעו"ש וא"כ להרמב"ם לטעמי' דס"ל דפיתוי קטנה לאו אונס הוא דסוגיות חלוקות בזה או מהא דהכא לפמ"ש קודם או לפמ"ש המ"מ שם דהוא