כרם יהושע לאנג נא

מילה דליכא כרת משום דיכול למול לאחר זמן עי' בפרש"י שם וקשה דהא בפסח הוא ג"כ כה"ג דיכול לתקן בפסח שני ואמאי גרע פסח ממילה וע"כ צ"ל דסבר רב כרבי בפסחים (דף צ"ג) דס"ל דליכא תקנתא בפסח שני וה"ע דס"ל שם דמגדף הוא מברך את השם וכר"ע בכריתות (דף ז' רע"ב). דא"ל דס"ל לרב כר' נתן שם דהא איכא סתמא בפסחים (דף צ"ה ב') דפסח שני דוחה שבת דלא כר' נתן וע"ש ברש"י בד"ה דוחה שבת ובצל"ח שם וכיון דל"ל לרב כר"ח בן עקביא שם ע"כ ס"ל כרבי וכר"ע דמגדף הוא מברך את השם מש"ה מהדר הגמ' הכא לאוקמי הא דרב כר"ע במגדף בזה

ובזה מתורץ דעת הרמב"ם (פ"ה מהל' ק"פ) שכתב שם דשגג בפסח ראשון והזיד בפסח שני חייב כרת והיינו כרבי דפסחים (דף צ"ג) הנזכר ותמהו עליו שם דמ"ט פסק דלא כר' נתן ורחב"ע דפליגי עליו והם רבים ע"ש בהשגות הראב"ד וכ"מ שם בזה ולפמ"ש מתורץ דהוא משום דמוכח מסוגיא דהכא והא דפסחים דסבר רב כרבי עוד נלע"ד די"ל דה"ט דפסק כרבי מהאי סוגיא דחגיגה (דף ב') דפריך עלה דר' יוחנן הניחא למ"ד דפסח שני תשלומין דראשון נינהו אלא למ"ד דשני רגל בפ"ע הוא מא"ל וקשה דאמאי לא משני ר' יוחנן סבר כמ"ד דשני תשלומין דראשון נינהו והעירו התוס' שם בזה ותירצו משום דהל' כרבי דס"ל הכי מש"ה משני הגמ' דר' יוחנן ס"ל הכי ע"ש א"כ מבואר דס"ל להסוגיא דקיי"ל כרבי בזה ובתשו' כתבתי עוד ישוב לזה דהוא משום דמוכח בפסחים (דף צ"א רע"ב) דר' יוסי ור' יהודה ס"ל כרבי בזה ויתבאר בתשובתי בזה שם ביתר ביאור ודוק

שם מניין לאוכל מן הבהמה כו' ועל כולם אינו לוקה משום דהוי, לאו שבכללות והקשו התוס' ת"ל דהוי לאו שניתן לאמב"ד ועוד הקשו דאמאי לא ילפי' בכ"מ דלקי מהא דבן סורר ובתור"ע תי' בזה דהוי שני כתובים וא"מ הא דבן סורר והא דאם בין הכות הרשע בעדות דבן גרושה דגלי שם קרא דלקי דהוי ג"כ לאו שנלאמב"ד ע"ש ולפי דבריו תשאר קושי' התוס' דכתובות (דף מ"ה ב') סד"ה ר"י שהקשו שם דל"ל לר"י להאי קרא דוהיה אם בין הכות הרשע כיון דסבר דלאו שאב"מ לוקין עליו ול"ל כתירוצם דאצטריך האי קרא משים דאל"ה ה"ל לאו שניתן לאמב"ד דאין לוקין עליו דהא התם מיירי אי לא הוי כתיב האי קרא דוהיה אם בן הכות הרשע אז ס"ל ודאי דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו דהוי ילפי' אז מהא דבן סורר דלוקין בלאו שניתן לאמב"ד וא"ל די"ל קושי' התוס' דמש"ה אצטריך האי קרא דוהיה אם בין הכות לזה גופי' שיהיה שני כתובים דלא נילף מבן סורר ללקות בלאו שניתן לאמב"ד דזה אינו דהא לר' יהודה גופי' ס"ל דגם שני כתובין מלמדין כדאיתא בקדושין (דף ל"ה א') ולקמן (דף ס רע"ב) וכן י"ל ג"כ בזה דהתוס' מקשים הכא שפיר אליבא דר' יהודה דס"ל דב"כ מלמדין ואיהו לתרי בבי, ולא ערבינהו יחד להא דהמגדף כו' והא גופי' מוכח דס"ל דלאו שניתן לאזהרה מב"ד דאין לוקין כמ"ש התוס' בכתובות הנזכר ועי' מה שכתבתי לעיל (ר"ד י') ובפריי לפסחים (דף מ"ד): והנה ק"ל דאמאי לא משני הגמ' הכא דס"ל לרב דימי אר"א כהאי תנא בתמורה (דף ז' ב') דס"ל שם דלוקין על לאו שבכללות ונלע"ד דלא נ"ל להגמ' לתרץ הכי משום דא"כ ר' אבין ב"ח דסבר דלוקין על לאו שבכללות ס"ל דלא כסתמא דמתני' דמוכח ע"כ דס"ל לסתמא דמתני' כרב דימי דיש חילוק בין הנודר ומקיים ובין המגדף ומנשק ומכבד כו' מדלא ערבינהו התנא יחד להו במתני' וחלקינהו לשני דינים וכקושי' הגמרא הזבחים (דף ע"ט ב') וכמ"ש ג"כ הכ"מ (ספ"ה מהלכות ע' גלולים) וא"כ ע"כ ס"ל לתנא דמתני' דבמגדף ומנשק לקי אף דהוי לאו שבכללות וא"כ קשה ממתני' על ר' אבין ועי' מ"ש לעיל (דף ס' רע"ב) בזה מש"ה מסיק הגמ' בשם רבין אר"א דהא דלא ערבינהו התנא במתני' הוא בהיפוך דעל כולן אינו לוקה חוץ מנודר ומקיים דלוקה ובזה מתורץ היטב לענ"ד לקושי' הראב"ד (פ"ג מהל' ע' גלולים הל' ע') עלה דמסיק הכא דהמגדף אינו לוקה והא איתא בתוספתא דמכות דלקי על המגדף ע"ש ולפמ"ש י"ל היטב דהאי תנא דתוספתא ס"ל כהאי מ"ד בתמורה הנזכר דלוקין על לאו שבכללות וע"ע בהשגות הראב"ד (ספ"ה מהל' ע' גלולים) ובכ"מ שם וע"ע בלח"מ (פי"ט מהל' סנהדרין הל' ד') ובפריי לפסחים (דף מ"א) וע"ע מ"ש במערכה עוד בענין זה

והנה ק"ל עוד בהא דאמר רבין משמי' דר' אלעזר דנודר ומקיים לוקה אף דהוי לאו שאב"מ כר"י והא בשבועות (דף כ"א) ס"ל לרבין גופיה שם דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מהא דס"ל לרבין שם דאכלתי ולא אכלתי שקר ומסיק הגמ' שם דהוא משום דריבתה התורה שבועת שקר דומיא לשוא לשעבר אבל להבא לא לקי בלאו שאין בו מעשה יעו"ש וכן ק"ל מהא דאיתא בתמורה (דף ג' ב') דסבר ר' אלעזר גופי' שם דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עניו ונלע"ד די"ל עפמ"ש קודם, דרבין ור"א אף דסבירא להו דלאו בו מעשה אין לוקין כרבנן דר"י מ"מ הכא מפרשי' למתני' דס"ל ע"כ כר' יהודה דלאו שאין בו מעשה לוקין וס"ל בנודר ומקיים דלוקין מדפלגינהו התנא במתני' כו' והא דהנודר כו' כמ"ש בשם הכ"מ הנזכר וא"ל דא"כ אכתי הא דרבין ור"א הם ס"ל דלא כסתם מתני' דלדברינו עיקר קושי' הגמ' הוא דלא נ"ל לתרץ דר' אבין ב"ח ס"ל כתנא דתמורה בהא דאין לוקין על לאו שבכללות דהוא משום דתקשה להו מסתם מתני' די"ל כמאי דמשני הגמ' כזה בשבועות (דף ג' ב') בהא דפריך שם לר' יוחנן מסתם מתני' דהתם לענין לאו שאין בו מעשה דסתמא אחריני אשכח דס"ל דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו א"כ י"ל ג"כ הכי לרבין ור"א וע"ש בתד"ה אבל והנה בהא דדרשי' הכא מהא דלא תאכלו על הדס כמה דרשות הנה במדרש הובא במ"א (ס"ס תתכ"ו)