כרם יהושע לאנג לט

והנה ק"ל מסוגיא דהכא על מ"ש רש"י בעירובין (דף ל"א א') בד"ה אסור דתשמישי המת אסור בהנאה דגמר מעגלה ערופה הא זה הוא כאביי דהכא אבל לרבא ס"ל דכל תשמישי המת גמרי' מע' גלולים ונלע"ד די"ל דברי רש"י משום דבמת גופי' מודה רבא דילפי' מעגלה ערופה כדאי' בע' גלולים (דף כ"ט ב') וכמ"ש התוס' בסמוך (ר"ד מ"ח) ועוד נלע"ד די"ל ע"פ מ"ש בחתם סופר (חיו"ד סי' של"ה) שהקשה עלה דשמואל לעיל בסוגיין דיליף דמחובר לא מיתסרא מקבר בני העם ואמאי לא יליף מזה כיון דכל עיקר איסור הנאה ילפי' מהא דע' גלולים ושם מחובר לא מיתסרא וא"כ ממילא גם במת לא מיתסרא מחובר ותי' שם דשמואל סבר כאביי דיליף איה"נ מעגלה ערופה ולא מע' גלולים ע"ש א"כ י"ל דמש"ה נקט רש''י בעירובין כאביי משום דגם שמואל ס"ל כוותי'

והנה ק"ל לפמ"ש התוס' הכא דלר' יוחנן דס"ל דעריפה אוסרתה ע"כ סבר דהזמנה לאו מילתא היא א"כ אמאי ס"ל לסתמא דירושלמי ביומא (פ"ג הל' ו') ובמגילה פ"ג הל' א') דהזמנה מילתא היא והא סתמא דירושלמי הוא ר' יוחנן עי' בהקדמת הרמב"ם ובש"ך ביו"ד (ר"ס קמ"ה) ובמראה הפנים בירושלמי שם בד"ה כלי שרת: ולגירסת השאילתות (פ'. חוקת) דגרס הכא דאביי יליף מקדשים דהזמנה מילתא היא לפ"ז מתורץ לקושי' התוס' וקושיתי מירושלמי דאף דס"ל לר' יוחנן דעריפה אוסרתה מ"מ י"ל דסבר דהזמנה מילתא היא דיליף מקדשים אבל לגירסא דידן קשה ונלע"ד די"ל לפי' התוס' דר' יוחנן יליף שפיר מע' גלולים גופי' דהזמנה מילתא היא כדפריך הגמ' לאביי לפי' התוס' ור' יוחנן ל"ל כמאי דמשני לאביי דשאני ע' גלולים דלאו אורחי' דסבר ר' יוחנן דאדרבא כ"ש הוא דמה התם דלאו אורחי' הזמנה מילתא היא כ"ש במידי דאורחי' ועי' מ"ש לקמן (ד' מ"ח ב') ובזה יתורץ לי ג"כ קושי' חמורה מאי דקשה לכאו' קושי' עצומה בהא דמנחות (דף ל''ד ב') דמשני שם עלה דר' יוחנן ל"ק הא בחדתא והא בעתיקתא היינו דשל ראש שכבר נקשרו בראש אסור לעשות של יד אבל בחדתא שרי ופריך ע"ז ולמ"ד הזמנה מילתא היא וקשה דמאי פריך על ר' יוחנן הא ר' יוחנן גופי' סבר לשיטת התוס' דהזמנה לאו מילתא היא כיון דסבר דעריפה אוסרתה ואי נימא דבגוף הקדושה כהתם כ"ע מודים דהזמנה מילתא היא א"כ ל"צ לפרוך ולמ"ד הזמנה מילתא היא הלא לכ"ע קשה אף למ"ד הזמנה לאו מילתא היא הא בגוף הקדושה כ"ע מודים דהזמנה מילתא היא אבל לפי האמור מתורץ היטב דגם ר' יוחנן י"ל דס''ל דהזמנה מילתא אף דסבר דעריפה אוסרתה מ"מ גמר מעבודת גלולים עצמה דהזמנה מילתא היא כדמוכח מסתמא דירושלמי דהוא ר' יוחנן דהכי ס"ל ודוק

דף מ"ח א' משמשין ממשמשין גמרי' והקשו בתוס' ועורו של מת מי גרע מתכריכין כו' ומפ' רבינו תם דאף דאסור מדאורייתא הוצרכו לגזור טומאה כו' עי' בתוס' נדה (דף נ"ה א') ד"ה שמא וע"ע בתוס' ב"ק (דף י' א') בד"ה שהשור ובתוס' בזבחים (דף מ' ע"ב) בד"ה בטרפה וע"ע בחתם סופר חיו"ד (ס"ס רי"ט) ובמראה הפנים בירושלמי דב"ק (פ"א הל' א') ד"ה יצא שכתב המה"פ שם דהא דעור המת אי שרי בהנאה מה"ת תלוי בפלוגתא דאביי ורבא דהכא דלרבא דס"ל דהזמנה לאו מילתא ויליף מע' גלולים ס"ל דעור אסור בהנאה מה"ת כע' גלולים אבל לאביי דיליף מע"ע שרי העור מה"ת ע"ש ולפ"ז נלע"ד די"ל דפליגי בזה הירושלמי והגמ' דידן לפמ"ש התוס' בזבחים שם לתרץ דמש"ה אצטריך שור ולא אדם ולא ממעטי' מוהמת יהי' לו שאין המת שלו משום דעור שרי בהנאה והוי המת שלו אבל הירושלמי בב"ק שם ממעט אדם מהא דוהמת יהיה לו שאין המת שלו ואזלי לטעמייהו דלא ממעט משור ולא אדם אלא שור וחמור תרווייהו אתו למעט כלים כדאיתא שם (פ"ז הל' ז') ע"ש דסתמא דירושלמי הוא ר' יוחנן דס"ל כרבא דעריפה אוסרתה כמ"ש התוס' לעיל דע"כ ס"ל דהזמנה לאו מילתא וא"כ ס"ל דעור אסור בהנאה מה"ת מש"ה ס"ל דשפי' ממעטי' אדם מהמת יהיה לו ועי' מ"ש קודם ודוק ויתבאר אי"ה בזה בחידושי לזבחים שם

שם ר' נתן אומר יעשנו דימוס על קברו או זילוף לפני מטתו הנה במתני' דשקלים ליתא כן אלא אי' שם דבונין לו נפש על קברו אלא בתוספתא (ספ"א דשקלים) וכן בירושלמי (פ"ה דשקלים הל' ה') איתא כן אלא דשם איתא ע"ג מטתו ולא לפני מטתו ועי' בפ"מ שם ובתוי"ט (ספ"ב דשקלים) ולא הזכיר שם הסוגיא דשקלים וע"ש בתוס' רל"צ ובמראה הפנים בירושלמי שם ד"ה תני

ע"ב תנאי היא פרש"י דרבא כת"ק ואביי כרשב"ג והקשו התוס' דהא קיי"ל כרבא בהזמנה דלאו מילתא היא ובעיבוד לשמה קיי"ל כרשב"ג ונלע"ד די"ל דהכא דפרכי' לאביי מהא דאמר' לאומן לדידיה משני שפיר תנאי היא דהא, אביי לא מחלק לעיל בין גוף הקדושה לשאר דברים אבל לדידן דקיי"ל כרבא דמחלק לעיל בין גוף הקדושה לשארי דברים דאמר לעיל (ר"ד מ"ח) שאני עגלה ערופה דהיא גופה קדושה מש"ה קיי"ל שפיר כרשב"ג בעיבוד לשמה דעיבוד גווולין י"ל דמיקרי גוף הקדושה דמודה רבא שם דהזמנה מילתא היא ועי' בנ"י כאן ובעהמ"א ומלחמות בסוכה (דף ט') ובמ"א (סי' מ"ב ס"ק י') אלא דלכאורה קשה לפי' התוס' לעיל (ס"ד מ"ז) דלרבא דס"ל דעריפה אוסרתה גם בע"ע דהיא גופי' קדושה ע"כ הזמנה לאו מילתא היא אולם מתורץ היטב ע"פ מ''ש הגרע"א בתשובותיו (סי' ג') לפרש דברי התוס' דמאי דמשני הגמ' דמשמשין ממשמשין גמרי' לאפוקי ע"ע דהיא גופי' קדושה היינו דבגוף הקדושה כע"ע מודה רבא דהזמנה מילתא היא משום דילפי' מע' גלולים גופי' לחומרא ע"ש אלא דלפמ"ש לעיל דמדברי הט"א במגילה (דף כ"ו) והמ"א (סי' מ"ב ס"ק ו') לא נראה כן אלא ס"ל לפי' התוס' דלרבא גם בגוף הקדושה הזמנה לאו מילתא היא דבע"ע לא מיתסר עד שתערף ק"ו בתפלין ע"ש מ"מ נלע"ד די"ל דרבא דוקא ס"ל הכי דע"ע עריפתה אוסרתה אבל אנן