כרם יהושע לאנג לח

לפניו דוקא וקשה דהא לר"א קשה ג"כ קושי' זו דהא ביום ראשון פטור מתפי' ג"כ לר"א והצל"ח העיר שם ג"כ בזה ונ"ל די"ל היטב ע"פ מה שקשה קושי' הנזכר דאמאי לא משני דתנא מוטל לפניו משום חוה"מ וכן העיר הצל"ת ג"כ בזה ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש המפרשים דהא דחוה"מ אי חייב בתפלין תלוי במחלוקת ריוה"ג ור"ע בעירובין (דף צ"ו) דלריוה"ג דמפיק שבת ויו"ט דפטור מימים ימימה לדידיה תוה"מ ג"כ לאו זמן תפלין הוא ולר"ע דיליף מאות לדידיה חוה"מ חייב בתפלין כיון דמותר במלאכה וליכא אות וא"כ י"ל היטב ע"פ מ"ש התוס' במנחות (ר"ד מ"ג) להא דאי' במכילתא דב"ש ס"ל כר"ע וב"ה כריוה"ג ועי' בירושלמי (רפ"י דעירובין) מש"ה י"ל דלא פריך לר"א מהא דתנן מוטל לפניו משום דר"א מתלמידי ב"ש וס"ל כב"ש כדמבואר בירושלמי (פ"א דביצה ושם פ"ד) ועי' בתוס' ביצה (דף ל"ד רע"ב) וס"ל כר"ע דחול המועד חייב בתפלין א"כ ודאי י"ל דתנא מוטל לפניו משום חוה"מ אבל לר"י פריך שפיר דהא איהו ודאי ס"ל כב"ה עי' ביבמות (ד' ט"ו) וכריוה"ג דחוה"מ פטור מתפלין וא"כ ל"ל דתנן מוטל לפניו פטור מתפלין משום חוה"מ כיון דחוה"מ לאו זמן תפלין הוא ולא נ"ל שם לומר דמתני' שם כר"א וכב"ש דב"ש במקום ב"ה אינה משנה כדאי' בברכות (ד' ל''ו) וביבמות (ד' ט') ובביצה (ד' י"א) ולכאו' נראה עוד ראיה לזה מהא דאי' בשבת (ס"ד צ"ג) את המת במטה חייב וכן כזית מן המת חייב וקשה לכאו' דכיון דכזית מן המת חייב כ"ש מת כקושי' הגמ' כזה בחולין (ס"ד פ"ט) ובנזיר (ד' מ"ט) וע"כ צ"ל כתירוץ הגמ' שם דהמת קאי לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין דליכא כזית בשר ע"ש מש"ה אצטריך לה דה"א דוקא כזית ממת גדול דחייב בקבורה הוא דחייב משא"כ בנפל דליכא חיוב קבורה וע"ש בתוי"ט אמנם י"ל דתנא מת משום ר"ש דאף במת שלם פוטר ר"ש ואצ"ל דמת הוא נפל ועי' במל"מ (סוף הל' אבל) ובארבעה ט"א (סי' כ"ג) מש"ש בזה ודוק

שם ע"ב רמז לקבורה מה"ת מנין ת"ל כי קבר תקברנו הנה בשאילתות (ר"פ חוקת) הביא ראיה דמחויב ב"י למקבר את המת מקרא דותמת שם מרים ותקבר שם וזה הוא נגד סוגיין דהכא וע"ש בש"ש מש"ש על רב חמא דהכא ולא יספיק דבריו לתרץ עלה דרשב"י דהכא דלא מייתי קראי דמרים ומ"ט ס"ל דהוא רמז בעלמא והא מוכח דהוי חיוב גמור מה"ת מהני קראי דמרים לדעת השאילתות ועי' בלח"מ (רפי"ב מהל' אבל) שכתב דהני בעי' דבסמוך דמבע"ל אי קבורה הוא משום בזיונא הוא ג"כ למאי דס"ל דלא הוי חיוב קבורה מה"ת ע"ש וא"כ קשה מ"ט לא פשיטא להו דהוי חיוב מה"ת מהא דמרים ונלע"ד פשוט דודאי גם מהא דמרים ליכא למילף דאיכא חיוב מה"ת בקבורה משום די"ל כי היכי דלא לשני מנהגא כדדחי' בסמוך מהא דקבורת משה ומקבורת כל הצדיקים אלא כוונת השאילתות למילף שם דמצוה על כל ישראל בעסק הקבורה מדכתיב ויבואו בני ישראל כו' ותמת שם מרים ותקבר שם ומאי שייך זל"ז אלא לומר דמצוה זו מוטל על כל ב"י כנלע"ד בעז"ה

דף מ"ז א' אר"י אף אנן נמי תנינא כו' א"ל אביי כו' לכאו' קשה דהא אכתי מוכח האי סברא דדיחוי משום דאל"כ אמאי ימותו ה"ל להמתין עד אחר עיכול הבשר דה"ל כפרה דתנן במתני' נתעכל הבשר מלקטין וקוברין אותן בקברות אבותיו וכדאמר לקמן ונלע"ד די"ל דס"ל דאין ממתני' ראיה דלאחר עיכול ה"ל כפרה גמורה אלא ה"ל כפרה קצת והיכי דנתכפר לו קצת אז ג"כ קוברין אותו בקברות אבותיו והוי אז בבתי' נהרגין לגבי נחנקין אע"ג דנהרגין חמורין מנחנקין דאין קוברין רק היכי דהוי הפרש גדול כמו נהרגין ונחנקין לגבי נשרפין ונסקלין כדתנן במתני' משא"כ גבי קרבן בעי' כפרה גמורה ועי' מה שכתבתי עוד בזה בזבחים (דף י"ב א') בעז"ה דבר נחמד ודוק

שם ע"ב וקרקע עולם אינה נאסרת כו' ה"נ במחובר לא מיתסרא עי' ברמב"ם (פי"ד מהלכות אבל) ובב"ח ביו"ד (סי' שס"ח) ובפ"מ ביו"ד (סי' ס"ג) וברשד"ם (חיו"ד סי' ר') ובשלטי גבורים (פרק זה) ובתשו' חתם סופר (חיו"ד סי' של"ה) ועי' בעירובין (דף ל"א א') מה דאמרי' שם דאסור לקנות בית באיסור הנאה

שם אביי אמר הזמנה מילתא היא דגמר מעגלה ערופה ורבא אמר כו' דגמר שם שם מע' גלולים ורבא מ"ט לא גמר מע"ע והקשו התוס' הא רבא פסק כר' יוחנן בכ"מ ור"י הא סבר דעריפה אוסרתה ותירצו די"ל דהכי פריך מ"ט לא גמר מע"ע לטעמי' וכן אביי מ"ט לא גמר מע' גלולים עצמה שאסורה מיד והנה תמוה דמ"ט לא הקשו טפי מהא דמפורש בכריתות (דף כ"ד א') דס"ל לרבא דעגלה ערופה עריפה אוסרתה וראיתי שכבר העירו בזה בתשו' הגרע"א (סי' ג') ובחתם סופר (חיו"ד סי' קל"ב) ובמחצית השקל (סי' מ"ב) והנה תירוצם של התוס' ג"כ תמוה דמאי משני הגמ' משמשין ממשמשין גמרי' לאפוקי ע"ע דהיא גופי' קדושה, דאדרבא וכ"ש מה ע"ע דגופה קדושה הזמנה לאו מילתא היא לשיטת רבא גופי' דס"ל דעריפה אוסרתה כ''ש בשאר משמשין וראיתי להגרע"א בתשו' (סי' ג') הנזכר שנתקשה בזה ופי' דבע"ע דהיא גופי' קדושה מודה רבא דהזמנה מילתא היא משום דילפי' ע"ע מע' גלולים גופי' דהתם בע' גלולים גופיה הזמנה מילתא היא ולענ"ד דוחק הוא וה"ל להתוס' לפרש כן ולא לסתום דבריהם אלא נלע"ד נהי דגוף הקדושה חמור ממשמשין מ"מ איכא סברא בהיפוך ג"כ דבגוף הקדושה כע"ע הזמנה לאו מילתא היא דלהתפיס לגוף הקדושה הזמנה לאו מילתא אבל למשמשין כיון דגוף הקדושה כבר קדוש אז סגי למשמשין בהזמנה בעלמא וכן מוכח לענ"ד מדברי המ"א (סי' מ"ב ס"ק ו') והט"א במגילה (דף כ"ו ב') ד"ה ואפי' למ"ד דס"ל כפירושי ולא כפירוש הגרע"א שכתבו שם דלפי' התוס' לרבא בגוף הקדושה הזמנה לאו מילתא היא ע"ש ולפי' הגרע"א בתוס' ס"ל להתוס' דבגוף הקדושה מודה רבא דהזמנה מילתא היא ועי' מ"ש בתשובותי ובחי' לזבחים (דף מ"ו) בעז"ה: