כרם יהושע לאנג לו

שם א"ל ר"א והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון כו' נלע"ד דתליה לחוד עשה להם ולא סקילה ואח"כ תליה כדאי' בירושלמי על מתני' זה וכן לעיל ברש"י (ס"ד מ"ד) ואף דדינו של מכשף הוא בסקילה כדלקמן (ד' נ"ג א') מ"מ הכא לא הי' אפשר בענין אחר והוראת שעה היתה כדס"ל לרבנן וא"ל דא"כ תקשי לר"א דל"ל דהוראת שעה היתה וכן ה"ל לרבנן להשיב לר"א גם מזה מוכח דהוראת שעה היתה נלע"ד די"ל היטב דהא לר"א לטעמי' אין הוכחה מזה כלל דהא איהו צ"ל דבעי' קרא כדכתיב כדס"ל לעיל נותן על מקומו ויוצא וכמ"ש רש''י שם וא"כ ה"ל כל ח"מ כרוצח דאם אי אתה יכול להמיתו מיתה הכתובה בו אתה יכול להמיתו בכ"מ שא"י ועוד דכל הנסקלים בלא"ה דמי לרוצח כמ"ש התוס' לעיל בד"ה משום ועוי"ל ע"פ שיטת הרמב"ם (פי"ד מה' סנהדרין) דאף למ"ד דבעי' קרא כדכתיב הוי הדין כן בכל ח"מ כרוצח שאם אא"י להמיתו במיתה הכתובה בו אתה ממיתו בכ"מ שא"י ועוד מוכח לענ"ד דלא היה בהן דין סקילה רק תליה לחוד מדלא הביא ר"א ג"כ ראיה מהא דשמעון בן שטח לדבריו הראשונים דכל הנסקלים נתלין דמשמע דלא הביא ר"א ראיה לדבריו אלא אהא דס"ל דהאשה ג"כ נתלית מיהו בזה נלע"ד די"ל דמש"ה לא הביא ר"א ראיה אפלוגתא קמייתא די"ל דהתם היו הנשים המכשפות בכה"ג שהקטירו לשד דזה מיקרי עובד עבודת גלולים כדאיתא לקמן (דף ס"ה א') דבזה גם רבנן מודים דנתלין ודוק

שם רבנן דרשי כללי ופרטי ור"א דרש ריבויי ומעוטי הנה דברי הרמב"ם בזה סותרים זא"ז דהנה (בפט"ו מה' סנהדרין) פסק כרבנן דהכא דדרשי' כללי ופרטי וכ"כ (בפ"ט מה' גזילה) כרבנן דר"א בב"ק (ד' קי"ז ב') דקרקע אינה נגזלת דה"ט הוא ג"כ משום דדרשי' כו"פ וכ"כ (פי"א מהל' בכורים) כרבנן דרבי דאין פודין בכור אדם בקרקעות ועבדים וכ"כ (פ"ג מהל' עבדים) כמ"ד דמרצע של מתכת דכ"ז הוא כמ"ד דדרשי' כללי ופרטי כדאי' בבכורות (דף נ"א) ובשבועות (דף ד') ובקדושין (דף כ"א ב') וכ"כ (בפ"ז מהל' שבועות) בשבועת הפקדון דבקרקע ועבד ושטר פטור משום דדרשי' כללי ופרטי ועי' בשבועות (ד' ל"ז ב') וסותר א"ע דפסק (בפ"א מהל' שבועות) דמחויב בשבועת ביטוי אף לשעבר כר"ע בשבועות (ד' כ"ה א') וה"ט משום דדרשי' ריבויי ומעוטי כדאי' שם (דף ד' ב') ושם (ר"ד כ"ו) ועי' בלח"מ (פ"ז מה' שבועות הל' ד') ובתוי"ט בבכורות (פ"ח מ"ח) וע"ע במל"מ (פ"ג מהל' עבדים הל' ט') ובפר"ח ביו"ד (סי' פ"ד) וע"ע בתוס' נדה (דף ל' סע"א) ובנו"ב מ''ת (חיו"ד סי' ר"ג) ובהג"ה שם וע"ע בחידושי למנחות (ד' כ"ת ב') ובזה י"ל לענ"ד מ"ש רש"י בב"מ (ס"ד פ"ג) דכל הנסקלין נתלין וזה כר"א הכא ודלא כרבנן די"ל דס"ל לרש"י דקיי"ל כר"א דהכא משום דהא קיי"ל כר"ע דשבועות דדרשי' ריבוי ומעוטי וע' בחתם סופר (חלק חו"מ סי' כ"ה)

והנה ק"ל בענין זה על סוגיית הגמ' דשבועות (ד' ל"ז) הנזכר דר"ל שם דר' יוחנן דס"ל דמשביע עידי קרקע פטור סבר כרבנן דדרשי' כללי ופרטי והא ר' יוחנן סבר ע"כ כר"ע בהא דמחייב שבועת ביטוי לעבר דס"ל כן לסתם מתני' בשבועות (ר"ד ב') ור"י הא סבר בכ"מ דהל' כסתם מתני' כדפריך הגמ' שם (ד' ג' ב') מההיא סתמא גופי' לר' יוחנן לענין לאו שאב"מ וא"כ ע"כ סבר ר' יוחנן דדרשי' ריבויי ומעוטי ונלע"ד די"ל דהוי סתם ואח"כ מחלוקת דפליגי שם (ר"ד כ"ה) ר"ע ור' ישמעאל בזה דאין הל' כסתם כדאי' ביבמות (ס"ד מ"ב) אולם אכתי קשה דהא מצינו עוד סתמא כר"ע אחר המחלוקת הא דתנן שם (ד' כ"ט ב') לא אכלתי היום ולא הנחתי תפלין חייב והיינו דחייב בשבועת ביטוי לשעבר וע"ש (ד' כ"ה ב') בהא דמחיב רב המנונא ונלע"ד די"ל דר' ירמיה דר"ל דר' יוחנן ס"ל דדרשי' כללי ופרעי ס"ל דהא דלא אכלתי ולא הנחתי תפלין חייב הוא משום שבועת שקר ולא משום שבועת ביטוי וכדס"ל לר' ירמי' גופי' שם (ר"ד כ"א) משמי' דר' יוחנן דאכלתי ולא אכלתי שקר: מיהו קשה עוד לכאו' דהא אכתי איכא עוד סתמא אחר המחלוקת כר"ע הא דתנן שם (ד' כ"ט א') זו היא שבועת שוא דעל שגגתה פטור מקרבן ואתא למעוטי דאכלתי ולא אכלתי חייב קרבן כדאי' שם (דף כ"א רע"ב) והיינו כר"ע וי"ל לענ"ד היטב בעז"ה דר' ירמיה דהי' ס"ל דה"ט דר' יוחנן דדרשי' כללי ופרטי אזיל לטעמי' דל"ל שם (דף כ"א א') כן דאתיא ההיא מתני' כר"ע ע"ש: ור' אבהו דסבר שם דאתיא ההיא סתמא דזו היא שבועת שוא כר"ע אזיל לטעמי' דמסיק שם (ד' ל"ז ב') דר' יוחנן ס"ל שפיר דדרשי' ריבויי ומעוטי

והנה דרך אגב בענין זה נלע"ד ליישב מאי דק"ל על דברי הרא"ש (בסדר עבו' יוה"כ) דכתב דקלפי של עץ היתה ואמאי השמיט מאי דאמר רבא ביומא (דף ל"ט א') דקלפי של עץ ושל חול היתה וכ"כ הרמב"ם (רפ"ג מה' עבודת יוה"כ) דשל חול היתה ולא מצינו לכאו' מאן דפליג על רבא בזה אולם לפי האמור י"ל לענ"ד היטב בעז"ה דס"ל להרא"ש דלא קיי"ל כרבא בזה משום דהגמ' ביומא שם פריך עלה דרבא דאמאי הוי של חול נקדשה ומשני דא"כ ה"ל כלי שרת של עץ וכלי שרת דעץ לא עבדי' והנה בסוכה דף נ' ע"ב) מבואר דפליגי בזה רבי ור"י בר"י דרבי פוסל כ"ש של עץ ור"י בר"י מכשיר ומפ' רב יוסף שם דפליגי אם עיקר שירה בפה או בכלי ודחי' שם דפליגי אם דרשי' כללי ופרטי או ריבויי ומעוטי והנה במנחות (דף כ"ח ב') מבואר דרב יוסף גופי' מפ' הכי לפלוגתייהו דרבי ור"י בר"י דפליגי אי דרשי' כללי ופרטי וריבויי ומעוטי אלמא דגם רב יוסף גופי' חזר בו מהא דהי' ס"ל בסוכה וס"ל להרא"ש דודאי קיי"ל כר"י בר"י דמכשיר בכ"ש של עץ משום דדרשי' ריבויי ומעוטי דהא קיי"ל כר"ע וכסתם מתני' בריש שבועות דמחויב בשבועת ביטוי לשעבר דה"ט דדרשי' בריבויי ומעוטי וכדאי' שם (דף ד' ודף כ"ו) וכמ"ש כל הפוסקים דהל' כר"ע בזה וא"כ מקדשי' לה ולא עבדי' לקלפי של חול כיון דכ"ש של עץ כשר ומ"מ הרמב"ם דפסק כרבא דשל חול היתה אזל לשיטתו דס"ל דקיי"ל דדרשי' כללי ופרטי וכמה שפסק