כרם יהושע לאנג לה

דממיתין אותם בכל מיתות שאתה יכול כדאי' לקמן (דף נ"ג א') וכמ"ש התוס' הכא בד"ה משום וכן עיר הנדחת דרשי' שם ג"כ כמו ברוצח דממיתין אותם בכ"מ שאתה יכול וכמ"ש התוס' וה"ל להרמב"ם לכתוב דין זה דלא בעי' עדים הראשונים וממיתין אותם בכל אדם גם בכל הנסקלין ובעיר הנדחת כמו ברוצח וראיתי אח"כ בחתם סופר (חלק חו"מ סי' כ"ו) שנתקשה ג"כ בזה ותי' בדרך נכון דהנה מוכח מהא דכתיב ובערת הרע מקרבך לכל המומתי' בב"ד שימותו בכ"ד וכמ"ש התוס' ריש מכות הנ"ל וס"ל להרמב"ם דהא דהכה תכה דעיר הנדחת לא מייתרא דלא ידעי' להו משארי ח"מ שכן חס רחמנא עליה מסקילה לסייף ושאר ח"מ לא ידעי' מהם שכן ממונם פלט כדאי' לעיל (ר''פ ד''מ) והא דמות יומת דרוצח והא דנסקלים מיותר אלא די"ל דהך ברייתא היא בספרי וי"ל דס"ל להך ברייתא דמותרה לדבר חמור לא הוה מותרה לדבר הקל וה"א דהא דובערת אצטריך להמיתו במיתה הקלה ואכתי לא הוי ידעי' מיתה החמורה לכן כתיב מות יומתו בנסקלים דאפי' במיתה חמורה ממיתים אותם ואכתי ה"א דוקא בשרפה שהיא חמורה מסקילה לר"ש גופי' והיא מד' מיתות ולא הוי ידעי' דממיתי' בהני מיתות שחוץ לד' מב"ד מש"ה כתב רחמנא גבי רוצח לרבות אפי' שאינה מד' מב"ד וזו היא סברת תוס' ריש מכות וכן ס"ל להך ברייתא דספרי הנ"ל אבל לדינא הא קיי"ל דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל וא"כ צ''ל קרא להמיתו במיתה קלה וע"כ האי ובערת הרע אתי להמיתו במיתה החמורה ממנו וא"כ ע"כ האי מות יומתו דנסקלים אתי להני מיתות שהם חוץ לד' מב"ד וא"כ לדידן אייתר הא דמות יומת דרוצח וע"כ אא"ע להמיתו בכ"ד תנהו ענין להמיתו בכל אדם וה"ל הך קרא עם קרא דגואל הדם ב' כתובים עכת"ד אמנם לענ"ד אכתי תמוה כיון דמוכח דהך ברייתא דספרי ס"ל דמותרה לדבר חמור לא הוה מותרה לדבר קל וא"כ אמאי קיי"ל לדינא דהוי מותרה לדבר קל והל"ל לפסוק לדינא כדעת רב אשי בכתובות (דף ל"ג סע"א) דמותרה לד"ח לא הוי מותרה לדבר הקל כיון דהך ברייתא דהכא מסייע ליה אלא נלע"ד עפ"ד של הח"ס דס"ל שפיר להאי ברייתא דספרי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל ואפ"ה י"ל דאצטריך שפיר הא דובערת הרע לענין שאתה יכול להמיתו במיתה קלה דזה גופי' קמ"ל דמותרה לד"ח הוי מותרה לדבר הקל והא דמות יומתו דנסקלים ה"א דצריך לענין דממיתו אף במיתה החמורה שהוא מד' מב"ד דסתם ספרי ר"ש דס"ל דשריפה חמורה מסקילה והא דרוצח אצטריך לענין שארי מיתות חוץ לד' מב"ד וכ"ז לר"ש לטעמי' אבל לדידן דקיי"ל דסקילה חמורה משריפה כמ"ש הרמב"ם (רפי"ד מהל' סנהדרין) וא"כ בהא דנסקלין ליתא מיתה חמורה מינה שיהא מד' מב"ד וע"כ אתי לומר דממיתין אותם בהני מיתות שחוץ לד' מב"ד וא"כ ל"צ הא דרוצח כ"א להא דממיתין אותו בכל אדם ועי' לקמן (ד' ע"ב ב') ובמש"ש ודוק:

והנה התוס' העירו הכא דלמ"ד דב"כ מלמדין איכא עיר הנדחת ונלע"ד דה"ט דהגמ' לא הזכירו לה משום דלשמואל לטעמי' ל"צ לזה דמוכח מהא דשבת (ר"ד ע') דסבר שמואל דב"כ אין מלמדין דאי' שם דר' נתן בעי למילף חילוק מלאכות מהא דחריש וקציר וחזר ר"נ שם מזה ופי' רש"י דה"ט דס"ל דב"כ אין מלמדין וחו"ק הוי ב"כ ע"ש א"כ ע"כ שמואל דיליף ח"מ מהא דמחלליה מות יומת ולא מהא דחריש וקציר ע"כ ס"ל ג"כ כר"נ דחו"ק הוי ב"כ ואין מלמדין ומ"מ י"ל ג"כ דברי התוס' דהא מצינו בשבועות (ס"ד כ"ו) דמהדר הגמ' שם לפרש הא דשמואל שם בהא דגמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו שיהא א"ש אף למ"ד דב"כ מלמדין מש"ה מפרשי התוס' הכא שיהא א"ש הא דשמואל דהכא אף למ"ד ב"כ מלמדין ודע דלכאו' קשה בהא דפרכי' לשמואל מהאי ברייתא דמות יומת מ"מ והא מההיא דשבת (ר"ד ע') הנזכר מוכח דסבר שמואל דד"ת כלשון בנ"א בהא דמחלליה מות יומת ע"ש בתד"ה אם א"כ מאי פריך לימא דשמואל לטעמי' דס"ל דד"ת כלב"א וההיא ברייתא היא כמ"ד דלא אמרי' ד"ת כלב"א עי' לקמן (ד' פ"ה ב') וי"ל ע"פ מ"ש התוס' בב"מ (ד' ל"א ב') בד"ה דברה ועי' בתוס' סוטה (ד' כ"ד) ובתוס' מנחות (ד' י"ז) ובמל"מ פ"ז מהל' עדות:

והנה התוס' הכא הקשו עלה דאמרי' לקמן בפ' הנשרפין ש"מ מותרה לדבר חמור כו' והא שאני התם דמיתתו בכ"מ שא"י ותי' דדייק מדקתני כל ח"מ אפי' הנך דלא דרשי הכי וקשה לפי מאי דאי' בתוספתא שהובא בתוס' במכות (ד' ב' א') הנ"ל דבכל ח"מ ממיתין במיתה שהיא מד' מיתות א"כ תשאר קושי' התוס' ונלע"ד דתי' ראשון של התוס' הכא ל''ל כדעת הרר"י שבתוס' במכות שם אלא ס"ל דההיא תוספתא אתיא כמ"ד דלא בעי קרא כדכתיב דתנאי היא בסמוך בסוגיין והרר"י שבתוס' במכות שם י"ל דס"ל כתירוץ השני שבתוס' הכא דבורח שאני היינו בבורח דוקא ממיתין אותו בכ"מ שאתה יכול:

וההיא דתוספתא היא ג"כ בבורח שברח מב"ד והנה רש"י בסוגיין כתב עלה דגואל הדם היינו מיתה שגואל הדם ממיתו לרוצח שוגג שיצא חוץ לעיר מקלטו עי' בזה במל"מ (פ"א מהל' רוצח הל' ב') ודוק

שם תנאי היא דתנן אין לו בהן יד וכו' והנה התוס' כתבו דהך מתני' מיתניא איפכא בפ' ג' מינים ורבות כיוצא בהן והנה נלע"ד ליישב קושי' התוס' בכתובות (ד' מ"ד סע"א) מהא דתנן שם אין לה פתח בית האב ה"ז בסקילה דתקשי למ"ד דבעי' קרא כדכתיב די"ל דההיא מתני' אתיא כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב דתנאי היא כדהכא וכ"ש לההיא גירסא דס"ל הכי לסתם מתני' דנגעים וכן יתורץ בזה קושי' התוס' בסוטה (ד' כ"ז א') ד"ה דכתיב דלמה טרח ר"א ליישב למתני' שם כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב ע"ש דהא י"ל דנ"ל לר"א ליישב כן כיון דסתם מתני' דכתובות ודנגעים ס"ל הכי כמ"ד דלא בעי' קרא כדכתיב ועי' בחידושי למכות (ד' ז') ושם (ד' י') ודוק.