כרם יהושע לאנג יח

סע"א) ומה שהעיר הנו"ב שם דהא למסקנא לקמן דיליף מדכתיב סקל יסקל אתי לרבות לדורות וכיון דגלי דילפי' דורות משעה מסיני נילף ג"כ לענין שה"נ דורות משעה נלע"ד די"ל שפיר דאצטריך התנא במתני' למילף מהאי קרא דוהשור יסקל משום דהא מצינו דגלי קרא דשה"נ ל"ד לכל מילי למיתת בעלים כדילפי' לקמן (דף ל"ו ב') מקרא דלא תטה וא"כ חזינן דלא אתקש בהמה לאיש לכל מילי וע"כ הא דסיני שאני מש"ה צריך קרא דוהשור יסקל ודוק

שם איכא בינייהו נחש הרמב"ם (פ"ה מהל' סנהדרין) פסק כר"ע בנחש וכתב הלח"מ שם דה"ט משום דסתם מתני' הכי ס"ל בב"ק ספ"ק דתנן שם דנחש מועד לעולם ע"ש ותמוה לכאו' דהא הוי סתם ואח"כ מחלוקת ואין הל' כסתם כדאי' ביבמות (ס"ד מ"ב) וי"ל היטב לענ"ד ע"פ מ"ש התוס' ביבמות שם ובעבודת גלולים (ד' ז' א') ובעירובין (ר"ד צ"ב) ובחי' הרשב"א בקדושין (ד' נ"ד) דסתם ואח"כ מחלוקת מחשב ג"כ כרבים לגבי יחיד ועי' בשעה"מ (פ"ג מהל' מע"ש) וא"כ מתו' היטב דעת הרמב"ם ובזה מתו' ג"כ מ"ש הרמב"ם (פי"א מהל' שגגות) כר' ישמעאל דמחייב על העלם מקדש בשבועות (ד' י"ד ב') וכתב הכ"מ שם דה"ט משום דס"ל לרבי הכי שם (דף ד') והקשה בתוס' חדשים שם הא ביבמות מבואר דסתם ואח"כ מחלוקת אין הל' כסתם וא"כ גילה רבי גופי' במאי דתנא סתם ואח"כ מחלוקת דאין הל' כסתם זו ע"ש שנשאר בקושי' ולפמ"ש מתו' היטב דהא עכ"פ מיחשב כרבים לגבי יחיד ואין הל' כר"ע נגד רבים החולקים עליו כדאי' בעירובין (ד' מ"ו ב') ועי' בענפי לשבת (ד' ו') שתמהתי שם על הק"ע בירושלמי (פ"ג דפסחים) במש"ש דהל' כר"ע מחביריו ועי' בא"ר (סי' תצ"ח ס"ק ג') שתמה שם על מ"ש ח"א דהל' כר"ע אפי' מחביריו מש"ה א"ש מ"ש הרמב"ם כר' ישמעאל הכא וכן מתו' בזה קושי' הגרע"א בתור"ע (פ"ג דסוטה מ"ח) על המהרש"א דלקמן (דף י"ט) ע"ש. ומ"ש התוס' הכא בסד"ה והברדלס שהוא חיה קטנה כעין חולדה עי' בבאר הגולה (סי' שפ"ט סעי' ח') ובתפארת ישראל בב"ק (פ"א מ"ד) ודוק

דף ט"ז א' בעי ר"א שורו של כ"ג בכמה כו' מדקבעי' לי' שורו מכלל דממונו פשיטא ליה קשה דאמאי לא פשט לה הכא מהא דתניא לקמן (ד' י"ח רע"ב) עבר על עול"ת ה"ה כהדיוט לכל דבריו דלא בעי סנהדרין של ע"א וכבר הקשה בתור"ע (בפרקין אות ג') זה דכיון דבמלקות לא בעי ע"א כ"ש ממונו דקילא ממלקות ונשאר בצ"ע ונלע"ד דמספ"ל הכא דאולי ממונו חמור ממלקות כסברת הגמ' בכתובות (ד' ל"ב א') מש"ה לא מצי' למיפשט הכא ממון ממלקות אמנם קשה לכאו' להא דאי' בירושלמי לקמן (ריש פ"ב) דבממונו של כה"ג בעי ב''ד של כ"ג ואמאי הא קיי"ל לפי האמת בכ"מ דמלקות חמור מממונו והא במלקות מבואר לקמן (דף הנ''ל) דהוא כהדיוט דהיינו בשלשה וכדלעיל (ד' ב') וא"ל דס"ל להירושלמי כר' ישמעאל לעיל דגם בהדיוט במלקות בכ"ג וכדמפ' ר"א לעיל (ר"ד ט') דגם רבנן דר"מ ס"ל הכי דז"א דהא מוכח בירושלמי לקמן שם ובהוריות דס"ל דקיי"ל דמלקות בשלשה וכמ"ש הכ"מ (פ"ה מהל' סנהדרין הל' ד') וכן (ספ"ד מהל' כלי המקדש) וצ"ע: וי"ל לפמ"ש החתם סופר (בחלק חו"מ סי' ל') דקיי"ל דממון חמור ממלקות ע"ש והנה לפי האמור דאביי סבר ג"כ הכא די"ל דממונו חמור ממלקות לפ"ז מתורץ קושי' המובא בח"ס שם בכתובות (ד' ל"ה ב') דא"ל ר"פ לאביי כו' אי כר' יצחק קשיא ממזרת ומאי פריך דלמא ס"ל דממון קיל ממלקות ויליף מבינייא דחובל ועדים זוממין דממונא משלם ולא לקי וא"ל מה להצד השוה שכן יש בהן צד הקל שאין בהו כרת כפר"ת שם (ד' ל''ב) והא ממזרת ג"כ אין בה כרת ע"ש אבל לפמ"ש מתו' היטיב דהא התם ר"פ פריך לאביי ואביי גופי' ס"ל הכא דממונו חמור ממלקות ולק"מ

והנה מסוגיא דהכא נלע"ד דמוכרחי' אנו לדברי התוס' דמנחות (ד' י"ט ב') שהקשו עלה דא"ר אלעזר בזבחים דמזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר ואכלוה מצות כו' דזה הוא דלא כשמואל שם דס"ל דדורות משעה לא ילפי' ולכאו' א"א מוכרחים לדברי התוס' דהא י"ל דר"א דזבחים סבר כרב דקיי"ל כוותי' דיליף דורות משעה אבל לפי סוגיא דהכא מוכרחי' אנו ליישב הא דר"א אף אליבא דשמואל דהנה הנו"ב מ"ת (חחו"מ סי' ז') כתב ליישב דעת הרמב"ם דפסק דשורו של כה"ג הוא בב"ד של ע"א כמ"ש הלח"מ (פ"ה מה' סנהדרין) והא בסוגיין נשאר הגמ' בספיקא דהוא משום דקשה דאמאי איצטריך במתני' למילף דשור הנסקל איתקש למיסת בעלים דהוא בכ''ג אמאי לא ילפי' מהאי היקישא דמה איש בכ"ג אף בהמה בכ"ג כדלעיל ד' ט"ו ב') לרב דילפי' דורות משעה ומשום זה צ"ל ע"כ דאיצטריך היקישא דמתני' לשורו של כה"ג דאיתקש למיתת בעלים דידיה דהוא בב"ד של ע"א ור"א דמבע"ל הכא הוא סבר כשמואל דלא ילפי' דורות משעה עכ"ד וא"כ מוכרחים אנו למ"ש התוס' במנחות ליישב הא דר"א אליבא דשמואל כיון דמוכח הכא דר' אלעזר גופי' ע"כ סבר כשמואל דלא ילפי' דורות משעה ועי' מ"ש לעיל (ד' ט"ו ב') והנה רש"י כתב בסוגיין דבריו של גדול היינו נשיא וכ"ג ומשמע דס"ל לרש"י דכ"ע ס"ל כרב מתנה דלעיל בזה דנשיא נמי גדול הוא וקשה דאמאי לא חשיב במתני' ג"כ לנשיא ולתי' דרב מתנה א''ש דשבט הוא נשיא אבל לאידך שינויא קשה ואולי הוא בכלל כ"ג דחשיב במתני' והרמב"ם (רפ"ה מהל' סנהדרין) ג"כ לא הזכיר נשיא שם וצ"ע

שם ע"ב כל הכלים כו' מכאן ואילך עבודתן מחנכתן כו' אותם במשיחה. עי' בירושלמי דיומא (פ"ג הל' ו') ובמגילה (פ"ג הל' א') ובש"ק שם בד"ה כלי שרת וע"ע בח"ס (חלק א"ח סי' ל"ז) וע"ע בתוס' במנחות (ד' נ"ז ב') בד"ה ר' יאשיה ועי' במל"מ (פ"א מהל' כלי המקדש הל' י"ג) ועי' מ"ש בזה בחי' למנחות שם: