כרם יהושע לאנג קכד

יונתן דאיך אפשר לומר דכתב אחותך משום מילתא דאתא בקל וחומר כו' מ"מ אמאי כתב קרא בת אביך או בת אמך וצרי' ללמוד בת אביו ובת אמו מקל וחומר וטרח וכתב לקרא אחותך לכתוב בת אביו ובת אמו וממילא משמע בין תרווייהו יחד דהיינו שהיא בת אביו ובת אמו ובין כ"א בפני עצמו שהיא בת אביו או בת אמו אלא ע"כ דס"ל כר' יאשיה וצריך לכתוב או לחלק והגרע"א בתשובה (סי' מ"ו) רצה להוכיח מזה דקיי"ל כר' יאשיה ואח"כ כתב דמהתם אין ראיה דפלוגתא דר' יאשיה ור' יונתן הוא רק גבי אביו ואמו קילל אם משמע שניהם כאחד או כ"א בפני עצמו דאנו דנין אם בעי שיעשה ב' מעשים שיקלל או"א או יקלל אחד מהם וכמו כן גבי בת אביו ובת אמו אם היינו מסופקים אי בעי שיבא על בת אביו ובת אמו או כל אחת מהם היינו מפרשים לר' יונתן דחייב גם על כ"א בפ"ע אבל באמת אינו כן אם היה בא על בת אביו ואח"כ על בת אמו לא היה חייב דאחותו שהיא בת אביו לחוד או בת אמו לחוד לא היתה אסורה עליו כ"א באחותו מב' צדדים בת אביו ובת אמו יחד ואם היא רק מהאב או מהאם לחוד איננה חלק מהאיסור כלל ע"ש אבל לפי האמור מתו' בלא"ה היטב דמצינו דאורחי' דקרא לכתוב או לחלק אף דממילא ידעי' כהא דר' יהודה הנ"ל וכהא דאו ירה יירה הנ"ל

והנה הגרע"א רצה להביא ראיה עוד שם דקיי"ל כר' יאשיה מהא דשבועות (דף כ"ג א') בהא דתנן שם דאם נשבע שלא אוכל פת חיטין ופת שעורין ופת כוסמין חייב על כאו"א ופריך ודלמא ע"י תערובות היינו אי הוי אמר פת של חיטין ושל שעורין ושל כוסמין הוי משמע שלא אסר עליו אלא דוקא שיש בה מכל המינין יחד והא לר' יונתן משמע כל אחד בפני עצמו וחילק הגרע"א שם ג"כ בסברתו הנזכר דהתם הוא אף לר' יונתן משום די"ל דלא אסר עליו אותו המין שיש בו אחד מהמינין לבד ואינו חלק מהאיסור כלל ע"ש ולענ"ד נראה דפרכי' שפיר אף למאי דקיי"ל כר' יונתן משום דאולי רצה האדם שנשבע לברר טפי שנשבע לאסור על עצמו אף כשיש בו אחד מהמינין. דאי הוי אמר פת של חיטין ושל שעורין ושל כוסמין איכא למיטעי בזה דדוקא בתערובות אסר עליו כיון דמצינו דהקרא ביאר או לחלק אף דבלא"ה משמע ג"כ כ"א בפני עצמו כ"ש דף דדרך בני אדם לפרש את שבועתם לחלק היינו לבאר דאסר בשבועתו בכל מין ומין בפ"ע כנלע"ד בעז"ה ודוק

פ"ג א' מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה דכתיב ולא יחללו כו' אשר ירימו כו' ויליף חילול חילול מתרומה וראיתי מקשים דאמאי לא יליף חילול חילול מטבל הטבול לתרומת מעשר דכתיב (בס"פ קרח) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו דמשמע הא אם לא תרימו ותחללו תמותו כדפרש"י שם וכן פי' הרמב"ן שם ותירצו ע"פ מ"ש בספרי על הך קרא דר' יונתן אומר אזהרה לכהנים וללוים ר' יאשיה אומר לא תחללו ולא תמותו ופירשו בזה דפליגי הנך תנאי בפלוגתא דר"מ וחכמים בשבועות (דף ל"ו) דר' יונתן דספרי לא דריש ולא תמותו דמכלל לאו אתה שומע הן ומש"ה אמר דטבל דת"מ באזהרה אבל ר' יאשיה סבר דמכלל לאו אתה שומע הן והרי הוא במיתה: ומש"ה הוצרך שמואל בסוגיין למילף טבל מתרומה משום הך תנא דלא ס"ל הא דמכלל לאו אתה שומע הן ע"כ קשה לי דהא מבואר לכאורה בשבועות שם (דף ל"ו רע"ב) דפשיטא להו להגמ' דליכא מאן דפליג בהא שתויי יין ופרועי ראש דלא הוי במיתה דפריך שה עלה דבעי לומר שם איפוך [להא דתנן שם דאל יכך ויברכך וייטב לך ר"א מחייב וחכמים פוטרין] דאפי' באיסור ל"ל לר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן דא"כ שתויי יין ופרועי ראש דבמיתה ה"נ דל"ל לר"מ והתנן אלו שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש ומשני אלא לעולם איפוך כי ל"ל לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן [בהא דקדושין ובהא דסוטה] בממונא וכן בסוטה דאיסור דאית ביה ממונא הוא [גביית כתובה] אבל באיסור אי"ל: וכתב רש"י ז"ל שם דבלא איפוך ל"ל דא"כ לר"מ שבועה דמתני' איסור גרידתא היא ואי רבנן פטרי בה דל"ל מכלל לאו כו' אף באיסור גרידתא א"כ שתויי יין דבמיתה מנ"ל לרבנן ע"כ וא"כ מבואר דפשיטא להגמ' דליכא מאן דפליג בזה ואי כפירושם דר' יונתן ל"ל הא דמכלל לאו אתה שומע הן אף באיסור גרידתא וא"כ אמאי לא נ"ל להגמ' בשבועות לומר דגם רבנן דר"מ הכי ס"ל ול"ל דשתויי יין ופרועי ראש דבמיתה כדס"ל לר' יונתן בזה

אמנם נלע"ד דקושי' זו י"ל משום דלא נ"ל להגמ' דשבועות לומר הכי דל"ל לרבנן דר"מ דשתויי יין הוי במיתה משום דמוכח ע"כ מהא דזבחים (ר"ד כ"ד) דר' יהודה סבר דשתויי יין הוי במיתה דאיתא שם דפריך דמכדי יושב כזר דמי ומחיל עבודה אימא מה זר במיתה אף יושב במיתה אלמא תניא כו' ומשני משום דהוי מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים שני כתובים הבכ"א ואין מלמדין ולמ"ד מלמדין ה"ל שתויי יין [דהוי ג"כ במיתה] שלשה כתובים וכל שלשה כתובים לד"ה אין מלמדין ע"כ ומ"ד דב"כ מלמדין הוא ר' יהודה כדאיתא לעיל (דף ס"ז רע"ב) ועי' ברש"י בפסחים (דף כ"ו סע"א) וא"כ מוכח דר' יהודה גופי' סבר דשתויי יין הוי במיתה מש"ה לא נ"ל לומר דרבנן דר"מ דשבועות ל"ל דשתויי יין במיתה דרבנן דר"מ הוא ר' יהודה כדמבואר בירושלמי דשבועות שם דא"ר יוחנן שם כיני מתניתא ר"מ מחייב ור' יהודה פוטר דגריס במתני' דר' יהודה פוטר ע"ש וכמ"ש הרשב"א בחידושיו שם

והנה לפי האמור י"ל שפיר דר' יהודה אזיל לטעמיה בגיטין (דף מ"ז ע"ב) דסבר שם אליבא דרבא שם דלא בעי' תנאי כפול דאי"ל מכלל לאו אתה שומע הן וכן מבואר בנדרים (דף י"א א') דאמרי' שם דמאן חכמים דס"ל שם האי סברא דמכלל לאו כו' דלא בעי תנאי כפול ר' יהודה היא ומש"ה ס"ל לר' יהודה