כרם יהושע לאנג קכ

בשבת (דף י"ב ע"ב) דקרא והטה וכתב על פנקסו לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמינה דבכמה דוכתין פרכי' מתנא דבי ר' ישמעאל אר' ישמעאל כדאי' במגילה (דף כ"ג) ובזבחים (דף נ"ב) ועי' בתוס' בפסחים (דף ה' ע"א) בד"ה דברי ר' ישמעאל ונלע"ד ליישב בעז"ה ד' תירוצים בזה א) דלא נ"ל להגמ' להקשות כן משום די"ל דתרי תנאי אליבא דר' ישמעאל כדמשני כזה בזבחים (דף ל"ז סע"א) וכדאיתא כזה בב"ק (דף ע"ח ע"ב) דמשני התם דתרי חנאי אליבא דרשב"א ועי' מה שכתבו בזה התוס' במנחות (ס"ד ל"א) ב) דהא בשבת גופי' איתא בברייתא שם פלוגתא בזה בהא דר' ישמעאל אי כתב על פנקסו שיביא חטאת שמינה והאי מ"ד שם דס"ל דכתב ר' ישמעאל על פנקסו שיביא חטאת שמינה ר' נתן הוא דאמר לה שם כן וא"כ י"ל דר' נתן לטעמי' דס"ל הכא דהבערה לחלק יצאת וא"כ ודאי מצי' לומר דהכא אתיא כאידך תנא בברייתא שם דל"ל דכתב על פנקסו שיביא חטאת מש"ה פרכי' טפי הכא דממ"נ קשה אי לר' נתן לחלק אי לר' יוסי ללאו ג) ע"פ מ''ש בענפי לשבת שם ליישב קושי' התוס' דיבמות שהקשו שם עלה דרצה הגמ' שם לומר דר' ישמעאל סבר דהבערה ללאו יצאת. מהא דכתב ר' ישמעאל על פנקסו שיביא חטאת שמינה וכתבתי ליישב דאיכא ב' תנאי אליבא דר' ישמעאל בקדושין (דף ל"ז ע"ב) אי סבר שני כתובין מלמדין ובזה תלוי הא דהבערה לחלק או ללאו משום דלמ"ד דשני כתובין מלמדין ס"ל דילפי' חילוק מלאכות מהא דחריש וקציר כמ"ש רש"י בשבת (דף ע' ע"א) עלה דר' נתן שם וא"כ ע"כ הבערה ללאו יצאת כיון דחילוק מלאכות ידעי' מחריש וקציר ומ"ד אלי' דר' ישמעאל דס"ל דב"כ אין מלמדין ולא ידעי' חילוק מלאכות מחו"ק מש"ה סבר דהבערה לחלק יצאת וא"כ לפ"ז ודאי מתו' דלא פריך הכא בפשיטות מהא דר' ישמעאל דשבת דסבר ע"כ דהבערה לחלק יצאת כיון דע"כ איכא תנאי דפליגי אליבא דר' ישמעאל בזה ד) בהקדם דנלע"ד עוד ליישב קושי' התוס' דיבמות הנזכר מהא דר' ישמעאל אר' ישמעאל משום דמצינו דפליגי תנאי ע"כ אליבא דר' ישמעאל אי סבר דדברה תורה כלשון בני אדם דבברכות (דף ל"א ע"ב) איתא שם דר' ישמעאל ל"ל דד"ת כלשון ב"א אבל לקמן (ס"ד ס"ד) ובכריתות (דף י"א ע"א) ובירושלמי (בשבת פרק י"ט) וכן (בפרק ח' דיבמות) וכן (בפ"א דנדרים) ועוכ"מ מבואר דסבר ר' ישמעאל דד"ת כלשון בני אדם ועי' בתוס' סוטה (דף כ''ד) ובתוס' מנחות (דף י"ז) ובמל"מ (פ"ו מהל' דעות) א"כ י"ל דע"כ איכא פלוגתא דתנאי ג"כ אלי' דר' ישמעאל בהא דהבערה לחלק לפמ"ש במערכה ג' ליישב סתי' דברי רש"י בהא דחילוק מלאכות דלמ"ד דלחלק ל"צ קרא כדלקמן (דף ס"ו א') א"כ ממילא משמע חילוק מלאכות דלא תעשו כל מלאכה משמע ממילא דאף אמלאכה אחת בפ"ע גם כן חייב והא מבואר לקמן (דף פ"ה ב') דתלוי זה הא דדברה תורה כלשון בני אדם בהא דלחלק צריך קרא וא"כ כיון דפליגי תנאי בהא דר' ישמעאל אי סבר ד"ת כלשון ב"א ממילא פליגי ג"כ בדר' ישמעאל אי סבר לחלק צריך קרא וא"כ ממילא איכא פלוגתא דתנאי בדר' ישמעאל אי ס"ל דהבערה ללאו יצאת או לחלק יצאת וא"כ מתו' קושי' התוס' דיבמות דל"ק מר' ישמעאל דיבמות אר' ישמעאל דשבת וא"כ מתורץ ממילא ג"כ הכא הא דלא פריך בפשיטות דהא סבר ר' ישמעאל בשבת דהבערה לחלק יצאת כיון דע"כ איכא תנאי דפליגי אליבא דר' ישמעאל בזה ודוק

שם הבערה לחלק יצאת דברי ר' נתן ר' יוסי אומר הבערה ללאו יצאת בענין זה נלע"ד דבר נחמד בסוגיא דכריתות (דף כ' ע"א) בהא דפליגי ר"א בר צדוק ורבנן בהחותה גחלים בשבת דרבנן ס"ל דחייב חטאת ור"א בר"צ ס"ל דחייב שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות ומפרשי ר"א ור"ח כגון שנתכוין לכבות את העליונות כדי להבעיר התחתונות דת"ק סבר דמקלקל בהבערה פטור ור"א בר"צ סבר דמקלקל בהבערה חייב וכן א"ר יוחנן בנפח שנו: היינו דנפח לא ניחא ליה להבעיר גחלים א''ר יוחנן ע"כ לא נתגלתה טעמא של הלכה זו ותמוה דאמאי לא נתגלתה הא ר' יוחנן גופי' גילה לנו שפיר לטעמא דהלכה זו דבנפח שנו ופליגי בהא דמקלקל בהבערה אי חייב אי פטור וכבר תמה בזה ג"כ בשירי קרבן בירושלמי דשבת (פ"ב הל' ה') ונלע"ד בעז"ה ליישב דהנה תמוה לכאו' בהא דאיתא בירושלמי דשבת שם דא"ר יוחנן דלא מחייב ר"א בר צדוק שתים אלא כאילו מחייב שתים ולקוברו בין רשעים ותמוה דאמאי לא נ"ל לר' יוחנן לפרש בפשוטו דחייב שתים ממש ומנ"ל להוציא מפשוטו ונלע"ד בעז"ה ליישב דהנה בירושלמי שם פריך על בר קפרא דס"ל דמקלקל בהבערה חייב וכל המקלקלים פטורים והא הבערה לחלק יצאת על כל המלאכות כולן והבערה חייב במקלקל בלא לצורך וכולהון לצורך ומתרץ דבר קפרא סבר דלא כר' יוחנן דס"ל דהבערה לימדה על כל המלאכות כולן [והיינו כמ"ד דהבערה לחלק יצאת] אלא ס"ל לבר קפרא כר"א דהבערה לימדה על עצמה היינו דהבערה ללאו יצאת ע"ש בק"ע] וא"כ י''ל לענ"ד דזה הוא דקשה ליה לה' לשון יוחנן למאי דמפרש איהו גופי' בהא דסבר ר"א בר צדוק דמחייב שתים דמקלקל בהבערה חייב. לר' יוחנן גופי' דס"ל דהבערה לחלק יצאת ולימדה על כל המלאכות כולן ואמאי בהא דהבערה מקלקל חייב ובשארי מלאכות מקלקל פטור כקושי' הירושלמי הנזכר וע"כ ר"א בר"צ גופי' ודאי ס"ל ג"כ הכי דהבערה לחלק ולא ללאו מדמחייב חטאת על הבערה דהא למ"ד דהבערה ללאו יצאת ליכא חטאת התם ועי' בתוס' ביבמות (דף ו' ע''ב) בד"ה או אינו מש"ה א''ר יוחנן בכריתות הנ"ל דלא נתגלתה טעמא של הלכה זו היינו דקשה קושי' זו של הירושלמי עלה דר"א בר"צ דהבערה לימדה על כל המלאכות וכולהון לצורך והיא אף שלא לצורך. אבל בירושלמי גילה לנו ר' יוחנן טעמא של הלכה זו דמש"ה אמר ר' יוחנן ביושלמי דלא מחייב ר"א בר"צ שתים