כרם יהושע לאנג יב

ואינו נאמן להפסיד כתובתה בטענת פ"פ ע"ש א"כ וזהו' היטב קושייתי לפי' בעל המאור הנזכר די"ל דשמואל ורבא אזלי לטעמייהו דאינהו הם מארי דהאי מימרא הנזכר דס"ל דאדם נאמן בטענת פתח פתוח דחזקה א"א טורח בסעודה ומפסידה ול"צ לתרץ דהא ר"ג והא ר"י ונלע"ד עוד די"ל דרב ששת ושמואל ורבא אזלי לטעמייהו דכתבו התוס' בכתובות שם (ר"ד י') דרק למ"ד דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה אין לה כתובה כלל שייך האי סברא דא"א טורח בסעודה ומפסידה מש"ה מהימן אבל למ''ד דכנסה בח"ב כו' יש לה כתובה מנה לא מהימן בטענת פ"פ דאין מפסיד הסעודה יעו"ש א"כ י"ל דרב ששת אזיל לטעמי' דסבר בכתובות (ד' י"א ב') דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה מש"ה סבר דלא מהימן בטענת פ"פ ורבא הא סבר שם דאין לה כתובה כלל מש"ה סבר דמהימן

אמנם אכתי תמוה לי דנהי דמתו' היטב מהא דטענת בתולים אבל אכתי תשאר האי קושי' מקנס דתנא שם בההיא ברייתא דחו"ש אין לה קנס אאידך ברייתא שם דיש לה קנס כמ"ש הבעה"מ דפריך ג"כ מהא דקנס אקנס וא"כ ע"כ צ"ל דגם שמואל ורבא מודים לשנויא דרב ששת דהא ר"ג והא ר"י וא"כ אכתי קאי קושיתי לפי' בעה"מ דאמאי לא פליג ר"מ גם בהא דחרשת ושוטה לדעת שמואל ורבא דר"מ סבר כר"ג וצ"ע ועוד נלע"ד מוכח כפרש"י ודלא כפי' הבעה"מ מהא דאי' בירושלמי דכתובות (פ"א הל' ב') דר' יוסי [אמורא[ סבר דאין לחרשת קנס ור' יוסי זה גופי' סבר בירושלמי שם (הל' ח') דהל' כר"ג: והא לפי' הבעה"מ ר"ג סבר דחרשת יש לה קנס וגם ל"ל אליבא דר' יוסי דל"ל כרב ששת דהא ר"ג והא ר"י אל סבר כתי' התוס' דהא דטעין פ"פ והא דטעין טענת דמים דז"א דהא מבואר בירושלמי שם. (הל' ד') דר' יוסי זה גופי' סבר דכנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה וע"כ סבר דלא מהימן בטענת פתח פתוח כיון דלא מפסיד הסעודה כמ"ש התוס' הנ"ל ומוכח ע"כ כפי' רש"י ודוק: והנה התוס' כתבו עוד שיאמרו לפי שלא ידעו לדון הוסיפו עליהם מש"ה חוששין ללעז של הראשונים: והרמב"ם בפירושו כתב עוד שיאמרו שהן פסולים והעיר התוי"ט בזה דהא עדיין יושבין ודנים אלו עם אלו ע"ש: אזי"ל לפמ"ש הקצה"ח (סי' ל"ו) והמל"מ (פט"ז מהל' עדות) דבדיינים ל"ד לעדות דאף שנמצא קרוב או פסול לא בטל הדין א"כ ודאי חיישי' שיאמרו שהן פסולין ומ"מ יושבין בדין דלא מיפסיל הדין אלא שהוסיפו הדיינין והנה לסברת הקצה"ח שם דדיין דלא גמיר מיקרי אשירה והוי כמו פסול ולמאן דס"ל דנמצא קרוב או פסול בטל הדין ה''נ בנמצא ביניהם מאן דלא גמיר ע"ש א"כ קושי' התוי"ט שהקשה על הרמב"ם תקשה ג"כ על התוס' דהכא דהאיך יוכלו לטעות משום שלא ידעו לדון הוסיפו הדיינים דהא עדיין יושבין ודנין אלו עם אלו ולענ"ד יש לחלק טובא בין פסול ובין דיין דלא גמיר ודלא כבעל הקצה"ח כיון שיושב הדיין שאינו גמיר ביניהם ומלמדין אותו הדין לא הוי כפסול ממש ועי' בתוס' לעיל (דף ג' א') בד"ה א"א: ועי' בחידושי ליבמות (דף ק"ד ב') מש"ש בעז"ה ועי' מ"ש במכות (ד' ו' א') בעז"ה

שם ע"ב כל ח"מ שבתורה כו' אלא בעדה ועדים והתראה לאו כללא הוא אלא פירושו רוב ח"מ כעין שאמרו בעירובין (דף ד' ב') ועוכ"מ דהא איכא עדים זוממין דא"צ התראה כדאי' בכתובות (דף ל"ג א') ובמכות (דף ד' ב') וכן מחתרת ורודף א"צ התראה כדאי' לקמן (דף ע"ב ב') וכן מגדף לדעת הרמב"ם (פ"ב מהל' עבודת גלולים הל' ט') א"צ התראה דלא כדעת הראב"ד (פ' כ' מה' עדות הל' ט')

דף ט' א' רב אשי אמר כו' וקמיפלגי בפלוגתא דר"י ורבנך ור"מ ורבנן ס"ל דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וה"מ ר"א לפרש דבזה גופה פליגי אי לוקין בלאו שניתן לאמב"ד ובפלוגתא דר"י ור"ע במכות (ד' י"ג רע"ב) אלא דרב אשי סבר דכ"ע ס"ל דלוקין בלאו שנלאמב"ד היכי דהתרו בו למלקות כדעת ר"ש בר"י במכות שם: ודלא כרבא שם וע"ש בתד"ה ברשעה ובחי' למכות כתבתי דמאן דפריך עלה דרבא שם ודלמא אזהרה לקרבן הוא רב אשי שם כדמשמע שם ואיהו אזיל לטעמי' הכא דל"ל כרבא: והנה קשה טובא למה צריך רב אשי לתרץ בעירובין (ד' י"ז ב') עלה דפרכי' שם והא לאו שניתן לאמב"ד לוקין כיון דמשמע הכי דרב אשי גופי' סבר דכ"ע ס''ל דלאו שנלאמב"ד דלוקין וצ"ל דאליבא דר' יונתן הוא דמתרץ רב אשי שם ועי' בחי' לעירובין מש"ש עוד בזה ע"פ שיטת הריטב"א

ודע דמהכא יתו' לי קושי' חמורה בשבועות (דף ד' א') דפריך שם יציאות שבת מאי מלקות איכא הא לאו שניתן לאמכ"ד אין לוקין ומשני דאתי' מתני' שם כר"י דאמר לוקין ותמוה דא"כ תקשה מההוא סתמא לר' יוחנן דס"ל בכ"מ דהל' כסת"מ ור' יוחנן גופי' הא סבר בשבת (ד' קנ''ג) דלאו שניתן לאמב"ד אין לוקין כדפרכי' כן שם עלה דר' יוחנן בהא דלאו שאין בו מעשה וכבר הקשה כן הריטב"א שם אבל מסוגיא דהכא י"ל היטב דר' יוחנן מפ' דקמיפלגי ר"מ ורבנן דהכא בזה גופי' אי לוקין בלאו שניתן לאמב"ד וא"כ הוי סתם ואח"כ מחלוקת וסבר ר' יוחנן דבב' מס' אין סדר למשנה כמ"ש התוס' בשבת (ס"ד פ"א) לכל האמוראים דס"ל הכי מש"ה לא מצי לפרוך מההיא סתמא על ר' יוחנן ומ"ש התוס' בשבת דלר' יוחנן בכל גווני הל' כסתמא זהו להמסקנא דשבועות אבל ודאי המקשן לא מצי לפרוך על ר' יוחנן כיון די"ל דס"ל כשאר אמוראים בזה דבב' מסכתות דלמא הוי סתם ואח"כ מחלוקת דאין הל' כסתמא כדאי' ביבמות (ס"ד מ"ב) ודוק

שם רבינא אמר כגון שנמצא כו' וקמיפלגי בפלוגתא דר"י ורבי אליבא דר"ע. מהכא תמוהים דברי הנ"י והתוי"ט במכות שם שנסתפקו בהא דמה שנים נמצא אחד מהם קרוב או פסול אם הוא מדברי ר"ע והא הכא בסוגין מבואר בהדיא דזה הוא מדברי ר"ע ור' יוסי ורבי פליגי אליבא דר"ע וראיתי במכות שם שכבר העירו ג"כ המפרשים שם בזה דף