כרם יהושע לאנג יא

ס"ל דטעה בד"מ חוזר מש"ה משני הגמ' בכתובות שם דכ"ע ס"ל דטעה בדבר משנה חוזר ודוק

שם אמר רב אחא ברדר"א מ"ד תרי אפי' חד נמי והאי דקאמר תרי כו' נלע"ד דרב אחא דלא נ"ל לומר דדוקא בשנים ס"ל לההוא מ"ד הוא משום דאזיל לטעמי' לעיל (דף ג' א') דסבר דמה"ת חד נמי כשר דכתיב בצדק תשפוט עמיתך לשון יחיד וא"כ ה"ה פשרה ודאי לפ"ז ג"כ בחד סגי דכתיב בצדק תרדוף לשון יחיד דהוא בפשרה כדלקמן (דף ל"ב) ואי משום יושבי קרנות ס"ל לההוא מ"ד דבחד לא סגי א"כ לצריך שלשה כמו דין דמודי' כ"ע דצריך שלשה בדין אלא ע"כ דהא דצריך שנים ס"ל דאפי' חד נמי ורק הא דצריך ב' הוא משום דלהוי סהדי והנה ראיתי להתומים (סי' י"ב) שהעיר ג"כ בזה דלמה לא נ"ל לרב אחא לומר דג' תנאי הם בפשרה ותי' ג"כ דרב אחא אזל לטעמי' דס"ל דשמואל דב' שדנו דיניהם דין ותי' בזה דעת הרמב"ם דס"ל דפשרה בשנים ע"ש ביתר ביאור ולענ"ד קשה לתרץ כן לשון הרמב"ם גופי' דס"ל דאינו מוכח דרב אחא ס"ל הא דשמואל וע"ש בכ"מ (פ"ב מהל' סנהדרין הל' י') ובלח"מ שם ועי' בתומים (סי' ג') ודוק

ע"ב ור"ל אמר כו' ונמצא חזק רודפו פי' רש"י שרודף את הדין ובתוס' פירשו שרודפו לדיין ובירושלמי מבואר כפי' התוס' וע"ש במה"פ והנה ברי"ף ורא"ש איתא הכא גירסא אחרת דהרא"ש גורס תניא אמר ר' יהודה בן לקיש כו' אמר ר"י בן קרחה כו' והרי"ף גרס במקום ריב"ק ר"י בן לוי ע"ש ועי' בזה בנודע ביהודה מ"ת (חיו"ד סי' ע"ט) מש"ש

דף ח' א' בתוס' ד''ה מוציא ש"ר ועוד שמעתי מהר"ף דלר"מ דסבר דכתובה דאורייתא אינו נאמן להפסידה כתובתה הנה הפ"י בכתובות (ר"ד י') הקשה לפ"ז קושי' עצומה מהא דיבמות (ד' קי"ב) דסבר ר"מ דטענת בתולים כל ל' יום והיינו להפסידה כתובתה דאי לאוסרה לעולם נאמן והא לר"מ דס"ל דכתובה דאורייתא אינו נאמן להפסידה כתובתה ע"ש ונלע"ד ליישב לשמואל לטעמי' בעז"ה דהאי סברא אי סבר ר"מ דנאמן להפסידה כתובתה מבואר בירושלמי הכא דפליגי אמוראי בזה דחד מ"ד מפ' כפי' רש"י הכא דמיירי להפסיד את כתובתה ור"מ ס"ל דנאמן להפסידה כתובתה ואידך מ"ד מפ' כפר"ת דמיירי לענין ק' סלעים ועי' לקמן בתד"ה והביא: א"כ י"ל שם דלר"מ אינו נאמן להפסיד כתובתה אלא דקושי' הפ"י קשה על שמואל דכתובות שם דסבר דדוקא למ"ד דכתובה דרבנן נאמן ולא למ"ד דכתובה דאורייתא א"כ ע"כ סבר דלר"מ דס"ל דכתובה מה"ת אינו נאמן להפסידה כתובתה מאי יענה בהא דר"מ דט"ב דיבמות הנזכר: אולם נלע"ד דשמואל ס"ל דר"מ סבר דכתובה דרבנן. דהא דמוכח דר"מ סבר דכתובה דאורייתא הוא מהא דכתובות (דף נ"ו ב') שהביאו התוס' הכא דפריך שם ואפי' בתנאה והא סבר ר"מ דכל המתנה עמ"ש בתורה תנאו בטל הא בדרבנן תנאו קיים ומשום זה משני דסבר ר"ע דכתובה דאורייתא והנה התוס' הקשו שם דמאי פריך שם דלמא ס"ל לר"מ דכ"ש בדרבנן עשו חיזוק לדבריהם ותירצו דא"כ ה"ל למיתני שם גם כתובה בהדי שאר כסות ועונה וביאר המהרש"א דלמאי דמשני דס"ל לר"מ דכתובה דאורייתא א"ש מאי דלא תני כתובה משום כיון דתני שאר וכסות דהוי מה"ת ל"צ למיתני כתובה ע"ש וא"כ י"ל היטב לשמואל לפמ"ש הפ"י והמג"ש בכתובות (דף נ"ח ב') דרב סבר דמזונות דרבנן וכן סבר שמואל א"כ ל"ק לדידיה קושי' הגמ'. דהא שפיר י"ל דסבר ר"מ דכתובה דרבנן וס"ל שפיר לר"מ דאף בכתובה דרבנן תנאו בטל ומאי דלא תני כתובה שם בהדי שאר כסות ועונה משום כיון דתני שאר דהיינו מזונות דהוא דרבנן לשמואל תו ל"ל למיתני כתובה

והנה יתו' עוד קושי' עצומה בהא דס"ל לשמואל בכתובות (ר"ד י') דכתובה דרבנן והא ס"ל לשמואל שם ר"ד נ"ז) דהל' כר"מ בגזרותיו בהא דר"מ דכל הפוחת דמוכח משם דסבר ר"מ דכתובה דאורייתא וקשה דשמואל אדשמואל ועי' בהגמ"ר בסוף כתובות ובביאורי הגר"א בא"ע (סי' ס"ו ס"ק י"ג) ולפמ"ש יתו' היטב דלשמואל לטעמי' סבר ר"מ ג"כ דכתובה דרבנן וכן יתו' עוד לפ"ז קושי' השעה"מ (פי"ב מהל' אישות) בהא דב"מ (ד' נ"א) דהא דאמר שמואל שם האומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה הוא אף לר"מ דהתם ודאי קעקר אבל באונאה מי יימר דקעקר מידי והקשה השעה"מ ע"ז מהא דכתובה בכל הפוחת דסבר ר"מ דתנאו בטל אף דלא הוי עקירה ודאית דמי יימר דתבא לכלל גבייה ונשאר בצ"ע ולפמ"ש יתו' היטב לשמואל לטעמי' דשאני כתובה, ר"מ דהוי דרבנן ושמואל אזיל ג"כ לטעמי' דסבר בעירובין (דף פ"ה ב') דעשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וכן מוכח ממ"ש המ"מ (פ"א מהל' שביתת עשור) דס"ל לשמואל כן דעשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר מש"ת ועי' ביבמות (ד' ל"ו ב') בתד"ה חיזוק ובכתובות שם בתד"ה הא ובב"מ (ד' נ"ה ב') בתד"ה וכי ויתבאר עוד בתשובה בעז"ה

והנה דרך אגב נלע"ד דבר נחמד בעז"ה בענין זה. דנפלאתי עמ"ש הבעה"מ בכתובות (ד' ל"ו א') דפריך שם מההיא ברייתא דתניא דחרשת ושוטה יש להם קנס וטענת בתולים אאידך ברייתא דתניא שם דחרשת ושוטה אין להם קנס וע"ב סומא יש לה ע"ב ר"מ אומר סומא אין לה ט"ב ומשני רב ששת ל"ק הא ר"ג והא ר' יהושע ופי' הבעה"מ דהא דתניא יש לה ט"ב הוא ר"ג דס"ל דבחזקת בתולה קיימא והא ברייתא דאין לה ט"ב הוא כר' יהושע עי"ש ביתר ביאור וקשה לי דהא רבא שם בכתובות (דף ע"ה ב') מפ' דר"מ סבר כר"ג וכן ס"ל לשמואל שם (ס"ד ע"ו) וא"כ אמאי לא פליג ר"מ רק עלה דסומא ולא פליג ג"כ עלה דחרשת ושוטה דלר"מ דסבר כר"ג סבר ע"כ בחרשת ושוטה דיש לה ט"ב ולפי' רש"י שם דמפ' איפכא א"ש ונלע"ד די"ל ע"פ מ"ש התוס' שם (דף ל"ו רע"ב) דמשו"ה לא מתרץ רב ששת הא דטעין טענת פתח פתוח והא דטעין טענת דמים דל"ל לרב ששת האי סברא דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה