כרם יהושע לאנג קיח

פירות הנושרין שנשרו ונשמטו מכרמי בסנהדרין (דף ד' ע"ב) גמ' לטטפת לטטפת לטטפת הרי כאן ארבע דברי ר' ישמעאל: כתבו התוספות דר"ת מפרש דוי"ו דולטטפת דריש והכי גרסי' לטטפת לטטפת ולטוטפת הרי כאן ד' ואע"ג דר"ש לא דריש וי"ו וי"ו למ"ד דריש כדאמרינן בהערל (דף ע"ב) גבי והנותר עכ"ל וכבר ביארתי בכרמי בפנים דצ"ל דר' ישמעאל דמאי ענין הא דר"ש הכא וכוונתם דאף דר' ישמעאל גופי' דקיימי' הכא אליבי' איהו לא דריש וי"ו כדאיתא בסוטה (דף כ"ט א') דלא דרש שם לוי"ו דונטמאה מ"מ וי"ו ולמ"ד דריש: וקשה לי דאכתי לר' יוחנן דהי' סבר ביבמות שם (דף ע"ב רע"ב) דמאן דלא דריש וי"ו גם וי"ו וה"א לא דריש והא מוכח מהכא דב' אותיות כמו וי"ו ולמ"ד כ"ע ס"ל דדרשי' אף מאן דלא דרש וי"ו לחוד ונלע"ד די"ל היטב בעז"ה דר' יוחנן דהיה סבר שם כן אזיל לטעמי' דמפרש שפיר כמ"ש התוס' עוד לפרש דמש"ה הוי ארבע משום דגורעין ומוסיפין ודורשין ומה שהקשו התוס' ע"ז דלא אמרי' גורעין ומוסיפין באמצע תיבה כ"א בתחלתה או בסופה מ"מ לר' יוחנן לטעמי' ודאי א"ש דמפרש הכי דהא ר' ירמיה בשם ר' יוחנן סבר בירושלמי הובא בתוס' דגורעין ומוסיפין אפי' באמצע תיבה וכן הגיה התוי"ט לקמן (פ' הנחנקין מ"ג) דצ"ל כן ר' ירמיה בשם ר' יוחנן ולא ר' יוחנן בשם ר' ירמיה ור' אמי בשם ר' יוחנן דסבר דדוקא מתחלת התיבה לסופה גורעין ודורשין אבל לא באמצע תיבה י"ל דס"ל כהמסקנא דיבמות שם דהדר ביה ר' יוחנן לר"א ומודה דב' אותיות כמו וי"ו וה"א או וי"ו ולמ"ד כדהכא כ"ע ס"ל דדרשי' וא"כ לדידי' י"ל שפיר כפי' ר"ת דהא דהרי כאן ארבע דהכא הוא דדרשי' וי"ו ולמ"ד דולטטפת ודוק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה

דף י"ב ע"ב גמ' אלא חסורי מיחסרא והכי קתני אין מעברין את השנה מפני הטומאה ואם עברוה מעוברת ר' יהודה אומר אינה מעוברת כו'. קשה לפי דעת ר' יהודה מאי הי' דעתו של חזקיה דעיברה דממ"נ קשה דאם היו רוב טמאים יעשו כולם בטומאה בפסח ראשון ואם היו מיעוט טמאים, א"כ טהורים עושים בפסח ראשון וטמאים עושין בפסח שני ואמאי עיברה בשלמא מעיקרא דס"ד דסבר ר' יהודה דטומאה דחויה היא בצבור ודאי א"ש דעיברה חזקיה דכל כמה דאפשר לעשות בטהרה מהדרי' אבל השתא דמסיק דר"י סבר דטומאה הותרה בצבור קשה דמ"ט עיברה ונלע"ד די"ל ב' תירוצים בזה א) דמעיקרא היה ס"ל דטומאה דחויה היא בצבור וכל כמה דמצי' למיעבד רוב הטמאים בטהרה עושין ולכך עיברה ולבסוף סבר דטומאה הותרה בצבור כדס"ל לר' יהודה כן באמת לפי המסקנא הכא ב) דהיה בימי חזקיה נשים טהורות משלימות לזכרים שהיו רוב עם הנשים טהורות כדאמר הגמ' בסמוך כזה לר"ש והיה מספקא ליה לחזקיה אי נשים בראשון חובה או רשות כדפליגי תנאי בזה היינו אי הם חובה הוי רובא טהורים ועושים בפסח ראשון או רשות וליכא רובא מש"ה עיברה ולבסוף ביקש רחמים דס"ל אח"כ בפשיטות דנשים בראשון חובה ובשני רשות כדסבר ר' יהודה גופי' כן בפסחים (דף צ"א רע"ב) והמפרשים כתבו בזה באופן אחר והנלע"ד כתבתי בעז"ה

והנה מהא דהכא נראה לכאורה די"ל מה דקשה טובא על דברי הפ"י בשבת (דף כ"א) שכתב שם דקיי"ל דטומאה הותרה בצבור משום דיסודו מדברי הרמב"ם בסוגיא דהכא דכתב (בפ"ד מהלכות קידוש החודש) ולא מפני הטומאה כו' ואם עיברוה מעוברת: הרי דפסק כת"ק דבדיעבד מעוברת משום דטומאה הותרה בצבור אבל תמוה דהא הרמב"ם גופי' כתב בפירוש (בפ"ד מהלכות ביאת מקדש הל' י"ד) דטומאה דחויה היא בצבור ואלא ע"כ צ"ל דהא דס"ל דבדיעבד מעוברת הוא אף אי ס"ל דטומאה דחויה היא בצבור והא דאין מעברין לכתחלה י"ל דהוא כדאמרי' לעיל (דף י"א ע"ב) דמפני ב' דברים כאביב ותקופה מעברין אבל מפני דבר אחד אין מעברין ה"נ י"ל דמפני הטומאה דמי להני א' מהן דלעיל דאין מעברין לכתחילה על אחת מהן ודוק

דף כ"א א' גמ' בעלמא ר' יהודה לא דריש טעמא דקרא ור"ש דרש טעמא דקרא כו' הנה בזה נלע"ד דהא דאיתא בזבחים (דף ז' ע"ב) דאמר ר"ש דחטאת למה באה לפני עולה לפרקליט שנכנס ריצה. פרקליט נכנס דורן אחריו די"ל דר"ש אזיל לטעמי' דס"ל בכ"מ דדרשי' טעמא דקרא מש"ה מפרש שם ג"כ האי טעמא דלמה באה חטאת קודמת לעולה והנה לדעת הלח"מ (רפ"ג מהלכות מלוה) והב"י בא"ע (סי' ע"ז) הוא ג"כ דעת הרמב"ם הכי דקיי"ל בזה כר"ש דדרשי' טעמא דקרא וא"ש לפ"ז מ"ש הרמב"ם (רפ"ד מהל' פרה) דאם לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ולא יוציאו עמה אדומה שלא יאמרו שתים שחטו וזה הוא כהאי מ"ד ביומא (ד' מ"ב) דדרשי' טעמא דקרא ודלא כר' יוסי שם דסבר דדרשי' זה מהא דאותה ועי' בתוי"ט (פ"ג דפרה משנה ג') וכן (בפ"ה דפסחים מ"ג) וכן (בפ"ב דיבמות מ"ט) וכן (בפ"א דמכות משנה ט'):