כרם יהושע לאנג קטז

לתחומין שיצא חוץ לחחום בחרישתו וכן מודה הרא"ש שם דלדעת הירושלמי בתחומי' די"ב מיל דהוי בלאו ועי' בנו"ב שם ובנו"ב מ"ת (חלק א"ח סי' מ"ה) ונלע"ד די"ל דאביי לטעמי' דסבר ע"כ דתחומין די"ב מיל הוא ג"כ מדרבנן כדהוכיח הרא"ש שם מהא דא"ל רבא לאביי שם (דף מ"ו א' מכדי עירובי תחומין דרבנן מה לי יחיד במקום יחיד ומה לי במקום רבים ואביי שתק ליה לרבא אלמא דאביי גופי' סבר דתחומין די"ב מיל הוא דרבנן וע"ש בקרבן נתנאל (אות צ"ו) מש"ש בביאו' דברי הרא"ש בזה שהביא מהתם על תחומין די"ב מיל

והנה דרך אגב בסוגיא דחולין (דף ק"א ב') בהא דשבת ויוה"כ דא"ר יוחנן שם לדברי ר' יוסי הגלילי שגג בשבת והזיד ביוה"כ חייב שגג ביוה"כ והזיד בשבת פטור מקרבן ופרכי' שם מ"ט פטור וקשה דלשיטת התוס' בפסחים (דף כ"ט) שנסתפקו בהא דר' יוחנן שם אי ק"ל בדרבה מיניה פוטר מקרבן ואמאי לא הוכיחו התוס' מהאי סוגיא דאי סבר ר' יוחנן דפוטר מקרבן אמאי לא מפרש שם דה"ט דפטור משום דק"ל בדרבה מיניה פטור מקרבן כיון דהזיד בשבת וי"ל דא"כ מאי קאמר לריוה"ג הא לר"ע ג"כ הוי הכי וע"ש בתד"ה הזיד דהקשו התוס' שם כזה דאמאי אמר הזיד בשבת ושגג ביוה"כ לריוה"ג פטור הא לר"ע ג"כ פטור דהא אינו שב מידיעתו דמזיד הוא על השבת דפטור מסקילה ותי' התוס' דאפ"ה חמיר ליה יוה"כ שהוא יום כפרה ומחילה ע"ש אבל אכתי קשה דמזה גופי' מוכח דסבר ר' יוחנן דק"ל בדרבה מיניה אינו פוטר מקרבן דאל"כ אמאי קאמר ר' יוחנן לריוה"ג פטור הא דהזיד בשבת ושגג ביוה"כ הא לר"ע ג"כ פטור מקרבן דהא ק"ל בדרבה מיניה משום שבת ואמאי לא הביאו התוס' שם ראיה מהכא ונלע"ד די"ל דמש"ה לא אמר כן אף לר"ע דאולי ר"ע ל"ל כתנא דבי חזקיה דס"ל דה"ה בלא אתרו בו פטור כמ"ש התוס' בסנהדרין (דף ע"ט סע"א) ובכתובות (ר"ד ל"ה) דאיכא תנאי דל"ל הא דבי חזקיה וא"כ אולי לר"ע ס"ל היכי דהזיד בשבת בלא התראה ושגג בשבת דחייב משא"כ לריוה"ג פשיטא דפטור בהזיד בשבת אף דלא אתרו ביה ושגג ביוה"כ

ועוד מוכח לעניית דעתי דסבר ר' יוחנן כן דק"ל בדרבה מיניה אינו פוטר מקרבן מהא דאיתא בירושלמי (רפ"ג דכתובות) דפריך שם עלה דאמר ר' יוחנן דאין לוקה ומשלם מהא דאמר ר' יוחנן דמזיד בחלב ושגג בקרבן לוקה ומביא קרבן אלמא דמחייבין משום ב' רשעיות מלקות וקרבן ומשני הא דכדי רשעתו שני דברים מסורים לב"ד אתה תופס אחת מהן אבל קרבן מסור לשמים פי' דהיכי פטרי' מהא דכדי רשעתו שאין עושין בו ב' רשעות היינו דוקא היכי דהני ב' רשעות מסורים לב"ד אבל קרבן מסור לשמים לא פטרי' לקרבן מהא דכדי רשעתו ומחייבים לתרווייהו מלקות וקרבן ע"ש וא"כ מבואר דר"י גופי' סבר דק"ל בדרבה מיני' דפוטר לתשלומין מהא דכדי רשעתו מ"מ בקרבן אינו פוטר ולא הזכירו התוס' שם לכ"ז

ודע דלכאו' הא י"ל קושי' התוס' דחולין הנ"ל שהקשו דגם לר"ע פטור בהזיד בשבת ושגג ביוה"כ משום דאינו שב מידיעתו די"ל ע"פ דאיתא בשבועות (דף י"ג סע"א) ובכריתות (ד' ז') דמודה רבי בכרת דיומא היינו דיוה"כ מכפר על כל עבירות אף בלא תשובה אבל בעבירות דיוה"כ גופי' אינו מכפר בלא תשובה א"כ יוה"כ חמור משבת בזה דעל עבירות שבת מכפר יוה"כ אבל על עבירות של יוה"כ אין יוה"כ מכפר בלא תשובה וא"כ י"ל שפיר דה"ל שב מידיעתו אי הוי ידע מיוה"כ כיון דיוה"כ אינו מכפר בכרת דיומא בלא תשובה וחמיר ליה ודאי יוה"כ ולכאו' מאי הקשו התוס' דמש"ה לא אמר שם לר"ע דאולי ר"ע סבר בזה כרבי תלמיד תלמידיה כדאי' בשבועות שם ובמנחות (דף ע"ב א') אולם לק"מ ודברי התוס' נכונים משום דאכתי תקשה לאביי דהכא דמפרש הא דר' יוחנן וס"ל דר' יוחנן אמר כן לדברי ריוה"ג דוקא והא אביי גופי' ל"ל בשבועות ובכריתות שם כרבא דמודה רבי בכרת דיומא

והנה בענין הנזכר ראיתי לבעל קצות החושן (סי' כ"ח) שהקשה דאי נימא דק"ל בדרבה מיניה פוטר מקרבן א"כ תקשה הא דתנן בכריתות (דף י"ג ב') יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד ר"מ אומר אף אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב. והא אם היה שבת דק"ל בדרבה מיניה משום שבת בציר לה אשם מעילות דהא אף ח"מ שוגגים פטורים ותי' המפרשים בכריתות שם בזה למאי דאמרי' שם דיש עירוב והוצאה ליוה"כ דלא כרפרם וא"כ אף דפטור מאשם מ"מ מרויח ר"מ דחייב שתים משום שבת ומשום יוה"כ וה"ל ו' חטאות והקשו ע"ז דאכתי ה"ל לחשוב הוצאה דיוה"כ לבד ואז יהיה חייב ג"כ באשם מעילות ונדחקו לומר דר"מ סבר כר"נ בן הקנה דכרת ג"כ פוטר מתשלומין ומאשם ע"כ ותמוה דהא מבואר בכתובות (דף ל"ה ב') דמאן תנא דפליג עליה דר"נ בן הקנה ר"מ היא ולר"ל דמוקי למתני' שם (דף ל"ד ב') כר"מ מוכח ג"כ בפי' דר"מ ל"ל כר"נ בן הקנה דהא קתני שם דיש קנס בחייבי כריתות וכמ"ש שם בתד"ה מאן תנא וי"ל לענ"ד דרק לר"ל מוכח שם הכי דר"מ פליג על ר"נ בן הקנה מדס"ל דיש קנס בח"כ אבל ר' יוחנן דלא מוקי מתני' שם כר"מ י"ל דס"ל שפיר דר"מ סבר כר"נ בן הקנה דכרת פוטר ג"כ מתשלומין ומ"ד דסבר בפסחים דק"ל בדרבה מיניה פוטר מקרבן הוא ר' יוחנן שם ואזיל לטעמי' דמפ' בכתובות (ד' ל"ב ב') תי' אחר דלא מוקי מתני' שם כר"מ ועי' בפרש"י בכתובות שם ובצל"ח בפסחים שם שהקשה ג"כ קושי' הקצה"ח הנזכר ועי' בפריי לפסחים שם מש"ש בעז"ה. וי"ל עוד בזה דע"כ ר' יוחנן גופי' ל"ל דאין עירוב והוצאה ליוה"כ כרפרם דהא בביצה (דף י"ב א') איתא דר' יוחנן סבר דה"ט דב"ה דמותר הוצאה ביו"ט הוא משום מתוך שהותרה לצורך או"נ הותרה ג"כ שלא לצורך וא"כ לפ"ז איכא איסור הוצאה ביוה"כ כיון דליכא לצורך או"נ ביוה"כ דע"כ רפרם סבר כרבה בביצה שם דמפ' טעמא דב"ה דמותר הוצאה ביו"ט הוא מדכתיב לא תוציאו משא ביום השבת דממעטי' מינה יו"ט וה"ה יוה"כ כמ"ש הש"א (סי' ע') ובט"א במגילה (דף ז' ב') וא"כ לר' יוחנן דמפ' בפסחים דק"ל בדרבה מיניה פוטר מקרבן י"ל שפיר דאזיל לטעמי' דל"ל ע"כ כרפרם אלא ס"ל דיש עירוב והוצאה ליוה"כ וי"ל שפיר כתי' המפרשים הנ"ל ודוק