כרם יהושע לאנג קטו

או דס"ל להר"ן דלא שייך בחורש לאו דמחמר כיון דכל המלאכה נקראת על שם האדם כמ"ש הרמב"ן בשבת שם

אמנם נלע"ד דצ"ל כדברינו גם משום הא דשביתת בהמתו דלענ"ד נראה דנוהג ביוה"כ כמו מחמר לדעת הש"א (דמה דמחלק השאגת ארי' ביניהם וכתב דשביתת בהמתו לא הוי אלא בעשה ולא הזכיר לדעת רש"י והר"ן בע' גלולים (ר"ד ט"ו) הנ"ל דהוי ג"כ בלאו] וא"כ מוכח ג"כ מהא דשבת היא ויו"כ היא דחולין (דף ק"א ב') דנוהג שביתת בהמתו ביום כפור כמו שהביא השאגת ארי' מהתם ראיה דנוהג מחמר ביום הכפורים. דהנה איתא בשבת (דף קי"ד ב') דיוה"כ שחל בע"ש לא היו תוקעין ואמר שם דכר"ע היא דאי כר' ישמעאל לתקע כי היכי דלהוי ידעי דחלבי שבת קריבין ביוה"כ ע"ש ואי ליכא איסור שביתת בהמתו ביו"כ תקשה דלתקע דלהוי ידעי דשבת חמור מיוה"כ לענין שביתת בהמתו וע"ש בשאגת אריה (סי' ע') מש"ש הוא גופי' לענין הוצאה ביוה"כ בזה ועוד נלע"ד דמוכח דאיכא איסור שביתת בהמתו ביוה"כ מהא דתנן במגילה (דף ז' ב') דאין בין יוה"כ לשבת. אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת ואי נימא דביוה"כ ליכא איסור שביתת עבדו ובהמתו כדעת השאגת אריה הנ"ל א"כ אמאי לא חשיב שם ג"כ האי חילוקא דשביתת עבדו ובהמתו בין יוה"כ לשבת דל"ל כמו שכתבו התוס' בביצה (דף ל"ז) ד"ה ורמינהו דההיא אין בין דמגילה לא מיירי אלא במילי דאורייתא אבל מילי דרבנן טובא איכא בנייהו וכמו שכתב ג"כ השאגת ארי' שם (סי' ע"ב) והלח"מ (ר"ה שביתת עשור) לתרץ בזה הא דלא חשיב במתני' שם דאין בין שבת ליוה"כ להאי חילוקא דקניבת ירק שרי ביוה"כ מן המנחה ולמעלה כדאיתא בשבת (ס"ד קי"ד) דזה אינו דהא שביתת בהמתו הוי ג"כ דאורייתא לדעת התוס' דשבת דף נ"א ב') הוי בעשה ולדעת רש"י והר"ן בע' גלולים (ר"ד ט"ו) הוי בלאו וא"כ אי ליכא איסור שביתת בהמתו ביוה"כ ודאי ה"ל להאי תנא לחשוב האי חילוקא שם ועוד דהא הש"א גופי' דחי לה לסברת התוס' דביצה בטורי אבן במגילה שם מהא דאיתא במגילה (דף ט') גבי אין בין כהן משמש לכהן שעבר דדחיק לאוקמי רישא רבנן וסיפא ר"מ דאי רבנן האיכא נמי הא דשני אינו משמש בח' בגדים ככה"ג ומדרבנן בעלמא הוא משום איבה ולדעת התוס' בביצה המ"ל ג"כ התם דלא חשיב שם אלא מילי דאורייתא אלא הא לאו מילתא היא ע"ש

ועוד מוכח לענ"ד דאף ביו"ט איכא איסור שביתת בהמתו כדמבואר בירושלמי (פ"ה דביצה הל' ב') דמפרש שם דה"ט דתנן אין רוכבין ביו"ט הוא משום שביתת בהמתו והא דלא מפרשי' הכי ג"כ בגמ' דידן אלא מפרשי' שם (דף ל"ו ב') דה"ט הוא משום שמא יחתוך זמורה נלע"ד דבירושלמי מפורש שם דאיכא חילוקא בין בריא לחולה דבבריא ס"ל דחי נושא את עצמו, כדאיתא בשבת (דף צ''ד א') ועי' בב"י (סי' ש"ח) ובמ"א (סי' רמ"ו) ובמראה הפנים ונ"ל לגמ' דידן לפרש למתני' דמיירי בכל אדם אף בבריא אבל בחולה ודאי אסור ביו"ט משום שביתת בהמתו וכ"כ המהרש"ל בביצה שם להחמיר בשביתת בהמתו ביו"ט וכ"כ המ"א שם דראוי להחמיר וכן לדברינו הנ"ל מוכח ממתני' דמגילה (דף ז' ב') הנ"ל דתנן שם דאין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש ואמאי לא חשיב שביתת בהמתו דליתח ביו"ט אלא ע"כ מוכח דגם ביו"ט איכא איסור שביתת בהמתו וע"ש בתור"ע (אות ז') וא"כ עפ"ז ודאי צ"ל כדברינו לענין מחמר וה"נ צ"ל ג"כ מהא דשביתת בהמתו ליישב אליבא דאביי דס"ל דיש חילוק מלאכות ביו"ט וביוה"כ דאמאי לא חשיב במתני' שביתת בהמתו לדעת רש"י והר"ן דהוי בלאו אלא צ"ל דשביתת בהמתו לא הוי אלא בבהמה שלו ומתני' דהכא הא מיירי בקדשים דהוי בהמה שאינו שלו

והנה יש להעיר עוד לדעת אביי הכא דס"ל דיש חילוק מלאכות ביו"ט דאמאי לא חשיב עוד במתני' הכא לתחומין שיצא בחרישתו חוץ לתחום אליבא דר"ע דס"ל דתחומין הוא מה"ת בשבת וה"ה ביו"ט לדעת רש"י ותוס' בחגיגה (דף י"ז ב') דפרש"י דהא דאמרי' דפסח טעון לינה מדכתיב ופנית בבוקר והלכת דע"כ הוא בחוה"מ דהא ביו"ט אסור משום תחומין והתוס' התם לא הקשו עליו בזה אלא קושי' אחרת א"כ סבירא ליה גם להתוס' שם דתחומין נוהג אף ביו"ט ועי' בט"א שם באבני מלואים שכתב דפלוגתא דקמאי היא וא"כ תקשה למאי דבעי לומר דמתני' ר"ע היא דלחשוב ג"כ תחומין ואף לדעת רבנן דר"ע הא ס"ל דתחומין די"ב מיל לכ"ע הוא מה"ת לשיטת הרי"ף בספ"ק דעירובין דגם גמ' דידן ס"ל כשיטת הירושלמי בזה וכן מוכח מהא דאיתא בירושלמי דפסחים (פ"ט הל' ב') דתחומין די"ב מיל נוהג אף ביו"ט דחד אמר איזהו דרך רחוקה כדי שיבא ויאכל והוא שיהא בתוך אלפים לתחום וכתב השירי קרבן שם דאלפים לאו דוקא דהא קיי"ל דחחומין דרבנן אלא התם בתחומין די"ב מיל דהוי דאורייתא לשיטת הירושלמי ע"ש א"כ מבואר דתחומין די"ב מיל נוהג ביו"ט אולם אין דברי הש"ק נכונים בזה לענ"ד דאשתמיטתי' במח"כ דברי התוס' דפסחים (דף צ"ג ב') ד"ה ר"י דהא התם לר"ע קיימי' כדמבואר במתני' שם ור"ע הא ס"ל דתחומין דאלפים הוי מה"ת וא"כ א"ש דברי הירושלמי דאמרו והוא שיהא בתוך אלפים לתחום אבל ודאי עכ"פ מוכח מהתם דתחומין דאלפים נוהג ביו"ט וממילא ג"כ לדידן תחומין די"ב מיל

אמנם י"ל לענ"ד לאביי דהכא דס"ל דמתני' לא אתי כר"ע בזה דהא קיי"ל דתחומין דאלפים דרבנן ומתחומין די"ב מיל ג"כ ל"ק דאף לשיטת הירושלמי לא הוי באיסור לאו לדעת הג"א בספ"ק דעירובין וכמ"ש הנו"ב מ"ק (חא"ע סי' ב') וא"כ לא מצי לחשוב הכא במתני' דיש חורש תלם במנין הלאוין אלא דאכתי קשה לשיטת הרי"ף דלדעת הירושלמי הוי תחומין די"ב מיל בלאו וכדמפרש שם להא דתני ר' חייא שם דלוקין על תחומין דבר תורה דהוא בתחומין די"ב מיל א"כ ודאי קשה לאביי דהכא דאמאי לא חשיב במתני' דהכא גם