כרם יהושע לאנג קיד

וכמו שכתב הצל"ח בפסחים (דף מ"ז ב') דלהאי מ"ד י"ל שפיר דסבר האי תנא דהכא דהמבשל גיד הנשה בחלב דאין איסור חל על איסור רק דבב"ח שאני: ב) נלע"ד דאף דר"ע סבר שם בהא דשבח ויוה"כ דאינו חייב אלא אחת אינו מוכת דל"ל לר"ע דאיסור חל על איסור רק באיסור כולל כדאיתא בגמ' שם דפריך לר' יוסי הגלילי מהתם למאי דבעי לומר דריוה"ג ל"ל איסור כולל ועי' פירש"י שם אבל מ"מ מודה ר"ע דאיסור חל על איסור באיסור מוסיף ואיסור בב"ח על איסור גיד י"ל דהוי איסור מוסיף דא"ל דסבירא ליה דגיד הנשה שרי בהנאה ואיסור בב"ח אסור בהנאה ולדעת רש"י בחולין שם (דף ק"א א') הוי איסור מוסיף מש"ה ולדעת התוספות מיקרי איסור חמור וכדאמר בפסחים (דף כ"ג ב') דסבר ר"ע גופי' דכשהותרה נבלה בהנאה חלבה וגידה נמי הותרה וס"ל דגיד הנשה שרי בהנאה וכדאיתא שם (דף כ"ב א') ועוד נתוסף איסור בישול בבב"ח וא"ש בפשוטו הא דאמר שם (דף קי"ו א') דסבר ר"ע בבב"ח דאיסור חל על איסור וע"ש בתוס' ד"ה ר"ע

והנה לפי האמור דסתמא דירושלמי דהוא ר' יוחנן ל"ל כרבא אלא כר"ש בן פזי ביבמות דסברי ב"ש שפיר דאיסור חל על איסור יחו' בזה ג"כ קושי' חמורה בגיטין (דף צ') דס"ל לב"ש שם דלא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה וכתבו התוס' שם דבירושלמי פריך דאמאי אצטריך קרא דלא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה תיפוק ליה דבלאו הכי אסור להחזיר סוטתו כיון שיש עדים ומשני לעבור עליו בב' לאוין והקשה הגרע"א שם דאיך חל ל"ת דמחזיר גרושתו על איסור סוטה והא אין איסור חל על איסור וא"ל דגזרת הכתוב הוא דהא י"ל דקרא הוא בשהוזמו עידי טומאה והירושלמי ה"מ לתרץ כן אלא דעדיפא משני ע"ש. ולענ"ד קשה לכאורה טפי דהא ב"ש גופי' ס"ל דאין איסור חל על איסור כדאמר רבא ביבמות הנ"ל אבל לפי האמור י"ל היטב דדברי הירושלמי נכונים דסתמא דירושלמי דהוא ר' יוחנן הא ל"ל כרבא שם אלא ס"ל ביבמות שם כמאי דמפרש ר"ש בן פזי וסבירא ליה שפיר לב"ש דאיסור חל על איסור מש"ה משני שפיר דלעבור עליו בב' לאוין אבל רבא דס"ל בהא דב"ש דסברי דאין איסור חל על איסור מתרץ על האי קושי' דפריך בירושלמי דמיירי בשהוזמו עידי טומאה

והנה קשה לדעת אביי הכא דל"ל כרבא וסבירא ליה דיש חילוק מלאכות ליו"ט א"כ אמאי לא תנא במתני' דיש חורש דאיכא עוד בזה משום שביתת בהמתו ומחמר דהוי בלאו דכן שביתת בהמתו הוי בלאו לדעת רש"י והר"ן בע' גלולים (ר"ד ט"ו) וכמו שכתב השעה"מ (בפ"ה מהל' יו"ט) ובשלמא בהא דיו"ט י"ל לשיטת הפוסקים דביו"ט אינו חייב משום שביתת בהמתו עי' בב"י (סי' תצ"ה) ובמ"א (סי' רמ"ו) אבל אכתי קשה דאמאי לא תנא מתני' יוה"כ דחייב שם משום מחמר כמו שכתב השאגת ארי' (סי' ע"ב) דרש"י בפסחים (דף מ"ז ב') כתב דמש"ה לא תנן הכא שבת משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מב"ד וא"כ קשה דאמאי לא תנן יוה"כ הכא והנה לרבא י"ל כיון דסבר דאין חילוק מלאכות ליו"ט ה"ה דסבירא ליה דאין חילוק מלאכות ליוה"כ ואף לפמ"ש השעה"מ (פ"א מהל' שמיטה) והטורי אבן במגילה (דף ז' ע"ב) דתלוי זה אי יש חילוק מלאכות ביוה"כ בפלוגתא דר' נתן ור' יוסי בשבת (דף ע') דלר"נ דסבר דחילוק מלאכות בשבת נפ"ל מקרא דלא תבערו דלחלק יצאת ס"ל דדוקא בשבת דחמור הוא דגלי קרא אבל לא ביוה"כ אבל לר"י דנפקא ליה מאחת מהנה א"כ כיון דקרא באיסורי דאית בהו חיוב חטאת כתיב משמע ודאי דה"ה יוה"כ כיון דמחייבי חטאות נינהו דיש חילוק מלאכות בו י"ל דמתני' דהכא אתיא כר' נתן דה"ה ביוה"כ אין חילוק מלאכות וכ"ש דא"ש טפי למאי דאמרי' דמתני' דהכא כר"ע היא ור"ע הא סבר דהבערה לחלק יצאת כדאמר רבא גופי' בפסחים (דף ה' רע"ב) אבל לאביי דסבר דיש חילוק מלאכות ביו"ט וכ"ש ביוה"כ קשה

והנה י''ל לשיטת הפוסקים דמחמר אינו חייב אלא בבהמה שלו כמו שכתב הא"ר (סי' רס"ו) דכל הפוסקים ס"ל דדוקא בבהמה שלו חייב משום מחמר והכא הא מיירי מתני' דקדשים ובבכור דלא הוי שלו ואפי' בכהן מ"מ כיון שגם הכהן גופי' צריך להקריבו וא"כ משולחן גבוה קזכי אבל אכתי קשה לדעת בעל השאגת אריה (סי' ע"ג) שכתב בפשיטות דאיסור מחמר הוא אף בבהמה שאינו שלו וסבירא ליה בפשיטות דאיסור דמחמר הוא אף ביוה"כ א"כ ודאי קשה לאביי דהכא דאמאי לא תנא במתני' יוה"כ ולחשוב למחמר גם כן אולם י"ל היטב לשיטת השאגת ארי' גופי' (סימן ס') שהקשה שם עלה דמתני' דהכא דאיך חל איסור יו"ט על איסור שביעית כיון דמסיק לקמן דהאי תנא ל"ל איסור כולל ותי' השאגת אריה דמתני' מיירי ביו"ט של ר''ה של שביעית דחל איסור יו"ט ואיסור שביעית בבת אחת דאיסור חל על איסור ע"ש ולפי"ז ודאי מתורץ הא דלא תנן במתני' יוה"כ דהא לא משכ"ל האי דינא דמתני' כ"א ביו"ט של ר"ה אלא דאכתי תקשה לפי מה שכתב השעה"מ (פ"ח מהלכות מאכלות אסורות) שהקשה שם נ"כ קושי' השאגת אריה דאיך חל איסור דיו"ט על איסור שביעית וכתב דא"ל דמיירי ביו"ט של ר"ה של שביעית דבאים איסור יו"ט ושביעית בבת אחת דאכתי שביעית קודם דתוס' שביעית הוא דאורייתא ותי' השעה"מ דאיסור יו"ט הוי איסור מוסיף אשביעית דמוסיף לאסור גם תולדות דחרישה ע"ש א"כ לפ"ז תקשה על אביי דהכא דאמאי לא תנא יוה"כ ולחשוב ג"כ מחמר אבל לפי מ"ש י"ל דס"ל כשיטת. הפוסקים דמחמר אינו חייב אלא בבהמה שלו ואף לדעת הר"ן בשבת (דף קנ"ג) דס"ל שם דמחמר חייב אף בבהמה שאינו שלו י"ל ג"כ דס"ל כתי' הראשון שכתב השעה"מ שם דמתני' מיירי בעשר נטיעות דליכא שם תוס' שביעית וס"ל דמתני' מיירי ביו"ט של ר"ה של שביעית מש"ה לא תנן יוה"כ במתני' ועי' בשעה"מ (פ"א מהל' שמיטה) מש"ש