כרם יהושע לאנג קיג

כו' פריך א"ה אחר נמי ומשני אחר שגגת לאו בנו שגגת חנק א"כ ע"כ סבר רב גופי' לחלק בין קל לחמור כר"נ ודלא כרבא וכמו שכתב גם כן המל"מ (פ"א מהל' יו"ט הל' י"ז) מהכא דרב סבר ע"כ כר"נ ע"ש וא"כ ל"ל כמו שכתב המרכבת המשנה בהא דרב גופי' ויש לומר דהרמב"ם גורס כגירסת השאילתות (פ' משפטים) הכא בסוגיין דרב פפא לא שבק לבריה ולא גרס רב וצריך עיון ודוק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה: מערכה ששית במכות דף כ'א ע"ב בגמ' שם (דף כ"א ע"ב) אמר רבא יש חילוק מלאכות בשבת ואין ח"מ ביו"ט איתיבי' אביי והתנן המבשל גיד ביו"ט בחלב ואכלו לוקה חמש כו' וא"א משום הבערה לא מחייב דהא אחייב ליה משום בשולו וראיתי מקשים דמאי פריך הכא לרבא מהאי ברייתא דאמר ר' יוחנן עלה בביצה (דף י"ב) דפוק תני לברא ואת"ל משנה ב"ש היא דל"ל מתוך וכיון דהאי ברייתא אינה עיקר א"כ מאי פרכי' הכא מינה ועוד ראיתי מקשים בחידושי הגרע"א במערכה ז' לביצה דלפמ"ש הטעם שם דהאי טעמא דאין חילוק מלאכות ליו"ט הוא משום דקרא דלא תבערו דאתא לחילוק מלאכות בשבת וע"כ לחטאות הוא דהא מלקות, בשבת ליכא דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו, א"כ מאי פריך אביי לרבא הכא דס"ל דיש חילוק מלאכות מהאי ברייתא דהמבשל דלמא הך ברייתא אתא כר' ישמעאל דסבר דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין עליו וילפי' מלקות ממלקות ומש"ה סבר דיש חילוק מלאכות ליו"ט דילפי' משבת אבל רבא קאמר למתני' דסבירא ליה כר"ע דלאו שניתן לאזהרת מב"ד אין לוקין עליו והנה בספרי ענ"י לשבת (דף ע') כתבתי שם ישוב נכון ע"פ מאי שהקשו המפרשים לעיל (דף י"ג ע"ב) עלה דאמר רבא שם דאי אתרו ביה לקטלא כ"ע ל"פ דאין לוקה ומת כי פליגי בדלא אתרו ביה דר' ישמעאל סבר דלאו שניתן לאזהרת מב"ד לוקין ור"ע סבר דאין לוקין וקשה דהא רבא גופי' אמר בכתובות (ר"ד ל"ה) מי איכא מ"ד דל"ל הא דתנא דבי חזקיה דבין אתרו ובין לא אתרו ביה ואף ח"מ שוגגין פטורין ונשארו בצ"ע ולענ"ד י"ל ע"פ מ"ש התוס' שם ולקמן (דף ע"ט) דודאי איכא תנא דל"ל הא דבי חזקיה אלא דפריך, רבא שם מהא דבי חזקיה הוא משום דהיה בנו של ר' חייא ושונה ברייתות של אביו שהם עיקר ע"כ וא"כ ודאי י"ל דר' ישמעאל ג"כ ל"ל הא דבי חזקיה וא"כ לפ"ז מתו' היטב דפריך מהא דהמבשל דהא ר' חייא תני לה ג"כ דלוקה שתיים על אכילתו כדפריך הכא מינה וא"כ ע"כ ל''ל דר' ישמעאל היא דהא כיון, דעיקר סברת רבא דהעיקר הוא כהא דבי חזקיה הוא משום שהיה בנו של ר' חייא וא"כ ס"ל לר' חייא הכי כהא דבי חזקיה וא"כ ע"כ לשיטת רבא גופי' ע"כ ל"ל להא דר' חייא כר' ישמעאל דלר' ישמעאל הא איכא חילוק בין אתרו בין לא אתרו ביה דאתרו ביה לקטלא כ"ע ס"ל דאין לוקה ומת ואם כן אף לא אתרו ביה לקטלא אלא למלקות גם כן פטור ממלקות אליבא דר' חייא דס"ל הא דחזקיה בנו ומתורץ ג"כ קושיא הראשונה דהאי ברייתא אינו עיקר דז"א דעיקר קושיתו ע"כ הוא מהא דתני ר' חייא דהוא עיקר

אולם נלע"ד די"ל עוד בעז"ה לקושייתי הנ"ל דהנה קשה עלה דא"ר יוחנן בביצה (דף י"ב) הנ"ל דהאי ברייתא ב"ש היא דל"ל מתוך והא רבא מפרש ביבמות (דף י"ג ב') דב"ש ל"ל דאיסור חל על איסור אף באיסור מוסיף מדסבירא ליה לב"ש שם דלא חל איסור אשת אח אאיסור אחות אשה עי' בתוס' בשבועות דף כ"ד) ובכריתות (דף י"ד) וא"כ איך חל הכא איסו' של בשר בחלב אאיסור גיד ונלע"ד די"ל דהנה ביבמות שם איכא עוד הא דרשב"פ דלא מפרש כן לטעמא דב"ש אלא מהא דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה ובירושלמי דיבמות שם (הל' ו') מפרש גם כן כה''ט דר"ש בן פזי וסתמא דירושלמי הוא ר' יוחנן כידוע וא"כ סבר, ר' יוחנן שפיר דב"ש היא וס"ל שפיר דאיסור חל על איסור ואזיל לטעמי' בירושלמי אבל רבא הכא ע"כ ל"ל דב"ש היא דהא איהו סבר ביבמות דב"ש ל"ל דאיסור חל על איסור אף במוסיף ואלא ע"כ סבר דר"ע היא דל"ל מתוך כדאמר רבא גופי' בפסחים (דף ה' רע"ב) וסבר ר"ע שפיר דאיסור חל על איסור במוסיף מש"ה פריך הכא שפיר לרבא לשיטתו דלדידיה ר"ע היא ולא ב"ש והאי ברייתא הוי עיקר ככל ברייתות דמיתני' בי ר''ח ור' אושעיא ומתורץ לפ"ז ג"כ קושי' הנ"ל דאמאי לא אמר דהאי ברייתא דהמבשל ר' ישמעאל היא ולא ר"ע דלפי האמור ע"כ לרבא גופי' סבירא ליה דהאי ברייתא ר"ע היא

אולם יש להעיר ע"ז דהא רבא גופי' סבר בחולין (דף ק"א ע"ב) בהא דתני שם דשבת ויוה"כ שגג ועשה מלאכה דר"ע אומר אינו חייב אלא אחת ולדידי' ל"ל דאיפוך כמ"ש התוס' שם בד"ה ר''ע וא"כ מבואר אליבא דרבא גופי' דגם ר"ע ל''ל דאיסור חל על איסור וי"ל לענ"ד ב' תירוצים בזה א) אפ"ל דסבר רבא כמ"ד בחולין (דף קי"ד ב') דלהכי אפקיה רחמנא בלשון בשול לומר כשם שלוקה על בשולו כך לוקה על אכילתו דחל איסור דבשר בחלב על חלב ואף דסבר ר"ע בעלמא דאין איסור חל על איסור מ"מ בבשר בחלב שאני