כרם יהושע לאנג קח

שם שם דהא דכתב גבי צפורי מצורע טהורות אתי למעט טרפה ופריך טרפה מחיות נפקא הניחא למ"ד טרפה חיה אלא למ"ד טרפה אינה חיה מא"ל ועוד בין למ"ד חיה ובין למ"ד אינה חיה מתנא דבי ר"י נפקא דתנא דר"י נאמר מכשיר ומכפר מבפנים ונאמר מכשיר ומכפר מבחוץ מה מבפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מבחוץ עשה בו מכשיר כמכפר ופרש"י דמכשיר מבחוץ צפורי מצורע ומכפר מבחוץ שעיר המשתלח וכמו דשעיר המשתלח פסול טרפה דהא אין הגורל קובע אלא בדבר הראוי לשם ה"ה צפורי מצורע פסול טרפה ומשני רבינא דטהורות בא למעט עוף שהרג את הנפש וקשה דמאי מתרץ רבינא והא נוגח פסול לקרבן ואפי' נגח ע"פ ע"א פסול כדאיתא בבכורות (דף מ"א) וממילא הוא פסול ג"כ בשעיר מה"ט דאין הגורל קובע אלא בדבר הראוי לשם וא"כ הדרא הקושי' דגמ' לדוכתא דל"ל האי קרא דטהורות למעט צפרים הא מהיקישא דמכשיר כמכפר נפקא וי"ל ע"פ מ"ש הרמב"ם (פ"ה מהל' עבודת יוה"כ) דה"ט דשעיר המשתלח פסיל טרפה בו הוא משום דכתיב גבי שעיר המשתלח יעמד חי והיינו דטרפה אינה חיה והא דמפ' ראב"י בחולין (דף י"א רע"ב) דה"ט דטרפה פסול גבי שעיר המשתלח הוא משים דאין הגורל קובע אלא בדבר הראוי לשם ולא מפרש מה"ט שכתב הרמב"ם מהא דכתיב יעמד חי היינו דראב"י סבר דטרפה חיה וא"כ ל"ל מהא דיעמד חי פרט לטרפה כיון דגם טרפה חיה ומיקרי יעמד חי וא"כ י''ל לשיטת הרמב"ם דהא דפסול במכפר דהיינו שעיר המשתלח מצד עצמו בזה הוא דילפי' מכשיר ממכפר מש"ה טרפה דפסול בשעיר המשתלח מצד עצמו משום דכתיב גבי' יעמד חי כמ"ש הרמב"ם להכי ילפי' מיניה צפורי מצורע דיהיה פסול בהם טרפה מש"ה פריך טרפה מדתנא דבי ר"י נפקא אבל נוגח דגבי מכפר גופי' אינו פסול מצד עצמו אלא משום דאין הגורל קובע אין ללמוד פסול זה גבי צפורים מהאי היקישא דמכשיר למכפר כיון דגם במכפר אינו פסול רק משום דא"א להגריל עליו אבל אם אירע בו אחר ההגרלה כשר כמ"ש המל"מ (ספ"ה מהלכות עבודת יוה"כ) מש"ה ובצפורים דליכא הך סברא דהגרלה א"א ללמוד משעיר המשתלח מש"ה משני רבינא שפיר דטהורות אתי למעט נוגח ולא ידעי' מהאי היקישא דמכשיר כמכפר. אולם קשה דא"כ מאי פריך שם דאף למ"ד טרפה חיה מדתנא דבי ר"י נפקא דצפורי מצורע פוסל בהם טרפה מהיקישא דמכשיר כמכפר היינו לשעיר המשתלח. והא אף לסברת הרמב"ם ע"כ למ"ד טרפה חיה ליכא למעט טרפה בשעיר המשתלח מהא דיעמד חי אלא מה"ט דאין הגורל קובע כדמוכח מהא דראב"י דחולין הנ"ל וע"כ מוכח דאף בכה"ג דגם בשעיר פסול משום דאין הגור קובע שייך לומר האי היקישא דמכשיר כמכפר א"כ מאי משני רבינא למעוטי נוגח הא גם נוגח ידעי' דפוסל בצפורי מצורע מהאי היקישא דמכשיר כמכפר וראיתי בתשובה אחת לחכם אחד שתי' דרבינא ל"ל האי היקישא דתנא דבי ר' ישמעאל אלא הא דלא מפ' רבינא למעט טרפה הוא משום דסבר רבינא דטרפה אינה חיה וא"כ טרפה נפ"ל מחיות ע"כ ונפלאתי דאשתמיט מחכם הזה דברי התוס' דחולין הנ"ל שתירצו דרבינא גופי' סבר דטרפה חיה ונהי די"ל דהרמב"ם ל"ל כתי' התוס' זה אלא ס"ל כתי' הב' שבתוס' שם או דס"ל כמה שכתבנו קודם לתרץ קושיתם אבל אכתי לדעת התוס' בזה דסבר רבינא דטרפה חיה וא"כ ע"כ צ"ל דהא דמפ' רבינא למעט נוגח ולא משני דאתי למעט טרפה הוא משום דס"ל לרבינא כקושי' הגמ' דאף דטרפה חיה מהא דתנא דבי ר"י נפקא וא"כ מאי משני רבינא דאתי למעט נוגח דג"כ זה מדתנא דבי ר' ישמעאל נפקא וא"ל דרבינא רוצה לתרץ למעוטי נוגח אף למ"ד טרפה אינה חיה דלדידיה ל"ל למעט טרפה דמחיות נפקא מש"ה קאמר דלדידיה למעט נוגח הוא דאתי אף דרבינא ל"ל הכי אלא ס"ל דטרפה חיה דז"א דא"כ אכתי תקשה לתנא דבי ר' ישמעאל מאי איכא למימר כמו דרוצה ליישב רבינא למ"ד טרפה אינה חיה אף דל"ל כוותי' א"כ ה"נ צריך לתרץ אף להא דבי ר' ישמעאל אף אם נימא דל"ל לרבינא כוותי':

ולתנא דבי ר"י ל"ל דאתי למעט נוגח דהא מהיקישא דמכשיר כמכפר נפקא

ונלע"ד די"ל דבזה הסברא שכתבנו אי שייך האי היקישא דמכשיר כמכפר היכי דבמכפר גופי' לא פסול מצד עצמו אלא מה"ט דאין הגורל קובע אלא בדבר הראוי לשם פליגי בזה המקשן ורבינא המתרץ. דהמקשן היה ס"ל דאף בכה"ג דבמכפר פסיל טרפה משום דאין הגורל קובע שייך ג"כ האי היקישא דמכשיר כמכפר מש"ה פריך אף למ"ד טרפה חיה מהא דתנא דבר"י נפקא אף דלמ"ד דטרפה חיה הא דפסול טרפה במכפר דהיינו שעיר המשתלח הוא מה"ט דאין הגור קובע ולא מהא דיעמד חי כמ"ש קודם מ"מ ס"ל דשייך בזה ג"כ האי היקישא דמכשיר כמכפר אבל רבינא דמתרץ למעוטי נוגח ל"ל כן האי סברא אלא סבר דלא שייך האי היקישא דמכשיר כמכפר אלא היכי דבמכפר פסול טרפה שם מצד עצמו ולא מהא דאין הגורל קובע והשתא י"ל כמ"ש קודם דרבינא רוצה לתרץ לכ"ע אף למ"ד דטרפה אינה חיה דלדידיה ל"ל דאתי למעט טרפה דהא מחיות נפקא מש"ה קאמר רבינא דהאי מ"ד ס"ל דאתי למעט נוגח [אף דרבינא גופי' סבר לדעת התוס' דחולין הנ"ל דטרפה חיה והמ"ל רבינא שפיר דאתי למעוטי ערפה כיון דס"ל דטרפה חיה ולא שייך למעט בשעיר המשתלח מצד עצמו מהא דיעמד חי אלא משום דאין הגורל קובע א"כ לדידיה לא שייך לומר דמהיקישא דמכשיר כמכפר נפקא מ"מ רוצה ליישב לכ"ע] ול"ל דמהיקישא דמכשיר כמכפר נפקא כיון דבמכפר גופי' אינו פסול נוגח מצד עצמו אלא מהא דאין הגורל קובע ס"ל לרבינא דלא שייך בזה לומר האי היקישא וס"ל שפיר לרבינא הא והנה בעמדי בענין זה נלע"ד ליישב ע"פ דברי הרמב"ם הנ"ל קושי' חמורה בהא דאיתא בפסחים (ר"ד כ''ב) דפריך לר' אבהו דיליף מדאיצטריך היתר הנאה