כרם יהושע לאנג קז

דס"ל במכות (דף ב' רע"ב) דמסתברא דהאי קרא דכאשר זמם בעדים זוממין קאי אכל ח"מ דפריך רבינא שם מה הסוקל אינו נסקל. ופי' התוס' שם דאדם שסוקל חבירו באבנים ומת נידון בסייף ולאנסקל עדים שמעידין על איש פלוני שמחויב סקילה ולא נסקל על ידם אינו דין שלא יסקלנו ול"ק דשאני הכא דגלי קרא כמו שהקשו שם על פרש"י דהא י"ל דהאי קרא דועשיתם כאשר זמם קאי אשאר מב"ד שאינו בסקילה ומ"מ סבר רבינא דודאי מסתברא דקאי האי כאשר זמם אכל חייבי מב"ד ע"ש בתוס' ובמהרש"א וא"כ שפיר י"ל לקושי' התוס' דחולין דרבינא מוכיח מהא דעדים זוממין דבן סורר כיון דס"ל לרבינא דכאשר זמם קאי אכל חייבי מב"ד ומהא דעדים זוממים דבן סורר מוכיח רבינא שפיר דהתם ל"ל דחובשין אותו י"ב חודש דהא כל ימיו דבן סורר ומורה אינן אלא ג' חדשים כדמבואר בסוגיין הכא ואין גומרין דינו של בן סורר עד אחר י"ב חודש אם חובשין אותו י"ב חודש כמו דאין גומרין דינו של עד"ז עד אחר י"ב חודש וא"כ אינו נהרג דהוי כמו שברח ואח"כ הקיף זקן התחתון דפטור כדאיתא לקמן (דף ע"א ב') וא"כ לפ"ז מתו' קושיתי עלה דלא מייתי רבינא הכא מהא דעדים זוממין דאזלי' בתר רובא דנ"ל לרבינא להביא טפי ממתני' משום דמהא דעדים זוממין אכתי אינו מפו' כ"כ כיון דקרא דכאשר זמם אינו מפו' בהדיא דקאי אהא דבן סורר כדס"ל לרבינא גופי' במכות דל"ל התם דשאני התם דגלי קרא משום די"ל דקאי אשאר ח"מ ולא אנסקלין אלא דמשמע ליה לרבינא דקאי אכל ח"מ אבל ודאי אינו מפו' בהדיא כן מש"ה נ"ל טפי להביא ממתני' וכבר כתבתי מזה בענפי לשבת (ד' ע"ג) אלא שכתבתי כ"ז הכא מה שיש להעיר בזה לכאו'

וראיתי בתשו' חתם סופר (חלק חו"מ סי' כ"ח) שהעיר ח"א על דברי התוס' דחולין הנ"ל דאמאי לא כתבו בקיצור דנוכל לומר דנילף מעדים זוממין דבן סורר ומורה דודאי א"א לומר שלא יהרג עד אחר י"ב חודש הא כל ימיו אינו אלא ג' חדשים בלבד והשיב ע"ז הגאון בעל חתם סופר ע"פ מ"ש רש"י לקמן (דף פ"ח ע"ב) דבן סורר שרצו אביו ואמו למחלו מוחלין לו דהוא כל זמן שלא הביאוהו לב"ד ובמל"מ (ס"ה ממרים) הקשה עליו מהא דירושלמי (בפרקין הל' ו') דמבואר דיכולים למוחלו אף לאחר שהעידוהו בב"ד כ"ז שלא נגמר דינו ותי' ט"ז בעל ח"ס דדעת רש"י הוא משום דק"ל דלמאי דבעי' עדות שאתה יכול להזימו א"כ הכא לא החליטו העדים אותו למיתה בעדותם דאכתי קודם גמר דין בעדותם יכול למחלו ואיך יהרגו העדים מש"ה ס"ל לרש"י דלא כהירושלמי אלא משהביאוהו לב"ד שוב אינם יכולים למחלו אבל התוס' ס"ל כדעת הירושלמי וס"ל כיון דלא מצינו לקיים בהו דין הזמה בשום אופן ממילא לא בעי' מכות וס"ל כתי' הב' שבתוס' במכות שם עכ"ד בקיצור. וקשה לי דלדעת בעל ח"ס בשיטת הירושלמי וכמו שפסק הרמב"ם ולדעתו ג"כ הוא דעת התוס' דחולין א"כ אמאי לא תשיב במתני' דריש מכות ושם ע"ב דחשיב בברייתא שם ד' דברים נאמרו בעדים זוממין הני דברים דלא מקיימי' בהו כאשר זמם ואמאי לא חשיב עוד עדים זוממין דבן סורב ומורה דלא מקיימי' בהו כאשר זמם להרוג אותו כיון דמצ"ל הא אנחנו לא החליטו אותו למיתה שיכול אביו ואמו למוחלו וע"כ צ"ל דגם לשיטת הירושלמי ס"ל דעדים זוממין נהרגין אחר גמר דין דאז אין יכולים אביו ואמו למוחלו וכדתנן במכות (דף ה' ב') דבכ"מ אין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין. וא"כ ודאי י"ל כמה שכתבתי קודם ליישב קושי' התוס' דרבינא לשיטתו א"ש דכוונתו באמת להוכיח מהא דעדים זוממין דבן סורר ומורה

ועוד נלע"ד די"ל קושית התוס' דחולין דרבינא אזיל לטעמי' במכות (דף ב' רע"ב) לפר"ת דסבר דכאשר זמם קאי אכל חייבי מיתות אף בנערה המאורסה והתם ל"ל דחובשין אותה י"ב חודש דא"כ אין גומרין דינה עד אחר י"ב חודש כמו דאין גומרין דינם של עד"ז עד אחר י"ב חודש וכל ימיה של נערה המאורסה אינה אלא ששה חדשים בלבד כדאיתא בכתובות (דף ל"ט א') ועוכ"מ וסבר רבינא דסרחה ולבסוף בגרה אינה בסקילה אלא בחנק כההוא תנא דלקמן (ס"ד ע"א) ובכתובות (ר"ד מ''ה) מש"ה הביא רבינא ראיה שפיר דאזלי' בתר רובא מה דעדים זוממין דנערה המאורסה ובהא דנערה המאורסה ס"ל לכ"ע דבעי' שם לקיים כאשר זמם כדאיתא בסנהדרין (דף מ"א א') וכמ"ש התוס' ג"כ בריש מכות והתם ל"ל כדברי בעל, חתם סופר הנ"ל וא"כ מתו' היטב הא דמייתי רבינא הכא טפי ממתני' דאזלי' בתר רובא ולא הביא מהא דעדים זוממין כיון דאינו מפו' בקרא בהדיא דקאי אנערה המאורסה כדס"ל לרבינא גופי' בריש מכות שם דלא אמרי' בזה דשאני הכא דגלי קרא כמ"ש קודם ועוד דנ"ל טפי להביא הכא ממתני' דאזלי' בתר רובא אף לר' יוחנן שם דא"ל לתנא תני בהא דסרחה ולבסוף בגרה דנידון בסקילה וכדפסק הרמב"ם כוותי' (פ"ג מהל' איסורי ביאה הל' י') דלדידיה אין הוכחה מהא דעדים זוממין דהא י"ל כקושי' התוס' בחולין דחובשין אותה י"ב חודש

והנה גם לתי' התוס' י"ל ג"כ לענ"ד קושי' הנ"ל דאמאי לא הביא רבינא הכא דאזלי' בתר רובא מהא דעדים זוממין דהתוס' תירצו שם די"ל דרבינא סבר דטרפה חיה. א"כ י"ל ע"פ מ"ש התוס' בזבחים (דף ס"ט ב') ד"ה אי דר"מ סבר דטרפה אינה חיה וכן כתב החתם סופר (חלק א"ח סי' פ"ו) דכן הוא גירסת הרשב"א בחולין (דף נ"ז ב') דאמר ר"מ שם סי' לטרפה ל' יום דס"ל לר''מ שם דטרפה אינה חיה מש"ה הביא הכא רבינא טפי מהאי מתני' מהאי מתני' דאחד אומר בשנים בחודש דמפו' בפסחים (ד' י''א ב') דר"מ אמר לה דמוכח מהתם דאפי' ר"מ דסבר דטרפה אינה חיה ג"כ סבר דאזלי' בתר רובא דלדידיה בהו שיכול להזימן כהנך דבריש אינו מוכח מהא דעדים זוממין דאזלי' בתר רובא דהא י"ל דחובשין אותו י"ב חודש כקושי' התוס' דחולין ול"ל אליבא דר"מ כתירוצם כיון דס"ל לר"מ דטרפה אינה חיה

והנה בענין זה לפמ"ש התוס' דרבינא סבר דטרפה חיה תקשה קושי' חמורה בחולין (דף ק"מ ע"א) דאיתא