כרם יהושע לאנג קו

ברשות הרבים כשרה ועי' מה שכתבתי לעיל (ס"ד מ"ה) בענין זה. וכן לפי האמור י"ל ג"כ מאי דקשה בהא דאיתא בקדושין (דף ג') דפריך שם מנינא דרישא [דתנן שם דהאשה נקנית בג' דרכים בכסף ושטר וביאה] למעוטי מאי והנה בירושלמי (רפ"א דקדושין) מפ' שם כיני מתני' בכסף או בשטר או בביאה לא סוף דבר שלשתן אלא אפי' בחד מנהון ופירשו המפרשים שם דה"פ דהירושלמי בא לפרש ג"כ הא דתנן מנינא שם משום דאי לא הוי תני מנינא ה"א דהא דתנן שם בכסף ובשטר ובביאה היינו כולם יחד בעי' מש"ה תני מנינא דבכ"א מהם מתקדשת ע"כ א"כ קשה דאמאי לא מפ' הגמ' דידן ג"כ הכי אבל לפי האמור מתורץ היטב משום דבירושלמי קאי שם לר' יוחנן כדמבואר שם ואליבא דר' יוחנן מפ' התם שפיר הכי דס"ל כר' יאשיה כדס"ל שם (ד' ט' ב') דאי מובעלה ה"א עד דמקדש והדר בעיל אבל אנן דקיי"ל כר' יונתן דמשמע כ"א בפ"ע ובלשון ב"א ג"כ אמרי' הכי דמשמע כ"א בפ"ע לר' יונתן כמ"ש הרמ"א ביו"ד (סי' רט"ז) בשם הרשב"א וכ"כ הריטב"א בחידושיו לשבועות ועי' בתשו' הגרע"א (סי' מ"ו) א"כ ודאי לישנא דמתני' ג"כ הכי משמע דבכסף או בשטר או בביאה מש"ה לא משני הגמ' כן אולם נלע"ד די"ל עוד מאי דלא משני הגמ' בקדושין כפי' הירושלמי משום דלכאו' תמוה דאיך ס"ד לומר דמתני' קאמר דבעי' דוקא כל ג' הקנינים יחד דא''כ איך משכ"ל הא דנערה המאורסה דבסקילה כקושי' הגמ' על ר' יוחנן שם (דף ט' ב') ול"ל כמאי דמשני רנב"י בקדושי שטר דהא לפי סברא זו דמתני' בעי' כל ג' קנינים יחד דוקא א"כ בקדושי שטר לא הוי ארוסה ואי בג' קנינים יחד היינו כסף ושטר וביאה א"כ ה"ל בעולה וצ"ל דס"ל שם כתי' דרבנן קמי' דאביי דמשכ"ל כגון שבא עליה ארוס שלא כדרכה. אבל הגמ' דידן לא נ"ל הכי דאיך נוכל לומר כן דאם כן האיך משכ"ל הא דנערה המאורסה והגמ' דידן ל"ל הכי די"ל כגון שבא עליה ארוס שלא כדרכה דהא ס"ל להגמ' דידן דבבעל ד"ה עושה אותה בעולה אף בביאה שלא כדרכה ועי' מ"ש בפנים (בדף פ"ה) דבר נחמד בענין זה ליישב קושי' חמורה מה דסותר הא דר' יוחנן בירושלמי (פ"ז הל' י') ובשבועות (פ"ח הל' ג') דס"ל שם דטובח ע"י אחר פטור מד' וה' להא דמפ' ר' יוחנן גופי' בגמ' דידן בכתובות (ס"ד ל"ג) ובב"ק (ר"ד ע"א) בטובח ע"י אחר דר"מ מחייב בד' וה' ע"ש מש"ש

והנה לפי האמור בשם הרשב"א דקדושין דע"כ ר' יוחנן סבר כר' יאשיה בהא דצריך קרא לחלק מש"ה אמר ר' יוחנן דאי מובעלה ה"א עד דמקדש והדר בעיל יתו' לי בזה ג"כ מאי דקשה בהא דחולין (דף קל"ב א') דא"ר יוחנן דכוי לרבנן חייב בכולהו מתנות דאם שה לרבות את הכוי דלא כר"א ופריך לר"א האי אם ל"ל ומשני מבע"ל לחלק ופריך ורבנן לחלק מנ"ל ומשני נפ"ל מאת זובחי הזבח ור"א מבע"ל לכדרבא דהדין עם הטבח. וקשה דמאי פריך לרבנן דלחלק מנ"ל והא קיי"ל כר' יונתן כקושי' התוס' דב"ק וזבחים הנ"ל ולפמ"ש מתורץ היטב דקאי שם לר' יוחנן דאיהו סבר כר' יאשיה והא דרבא שם ג"כ א"ש דאיהו סבר כר' יונתן בב"מ הנזכר לעיל ואזיל רבא לשיטתו ודוק

ובזה נלע"ד די"ל קושי' חמורה בסתירת דברי רש"י דפסחים (דף ה' רע"ב) עם דברי רש"י דיבמות דף ה' ב') בענין הבערה לחלק יצאת דבפסחים פרש"י דהיינו דאתי לחלק שלא תאמר העושה ארבעה או חמשה אבות מלאכות אינו חייב אלא אחת לפיכך פרט הבערה בפ"ע כו' וביבמות פרש"י דה"א דאינו חייב עד שיעשה כל הל"ט מלאכות ביחד מש"ה כתב הבערה לחלק וכבר נתקשו המפרשים בזה ולפי האמור י"ל היטב דתלוי זה לענ"ד בהא דר' יאשיה ור' יונתן הנ"ל דלא שייך למטעי לומר [אי לא הוי כתיב הבערה לחלק] דאינו חייב עד שיעשה כל הל"ט מלאכות מהא דכתיב לא תעשו כל מלאכה אלא לר' יאשיה דס"ל האי סברא דמשמע הכל כאחד. אבל לר' יונתן ודאי ל"ל הכי דהא משמע כ"א בפ"ע היכי דכתיב כה"ג מש"ה א"ש בפסחים שם דקאי לר"ע ולרבא דאמר רבא שם ש"מ מר"ע דס"ל הבערה לחלק יצאת: ורבא הא ס"ל בב"מ כר' יונתן כמ"ש לעיל וכן ר"ע הא סבר כר' יונתן כדמבואר בירושלמי (פי"א דיבמות) וכמ"ש קודם וא"כ ל"ל אליבייהו דה"א דאינו חייב עד שיעשה כל הל"ט מלאכות ביחד מש"ה פרש"י טפי דה"א דכי עביד ארבעה או חמשה אבות מלאכות אינו חייב אלא אחת דזה שייך לומר אף לר'. יונתן כדאמרי' כן במנחות (דף צ"א א') וכן פרש"י ג"כ הכי בסנהדרין (דף ל"ה ב') דהתם ג"כ קאי לרבא דאיהו אמר שם כבר פסקה תנא דבי ר' ישמעאל אבל ביבמות פרש"י גם אופן הב' דה"א דאינו חייב עד שיעשה לכל הל"ט מלאכות היינו כר' יאשיה דלכאו' משמע דהסוגיא דב"ק (ר"ד נ"ד) ודזבחים (דף ק''ז א') ס"ל כר' יאשיה ודוק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה:

הנה איתא בגמ' (בדף ס"ט א') אמרוה קמי' דר"ה בריה דר"י א"ל ובד"נ מי אזלי' בתר רובא התורה אמרה ושפטו העדה והצילו העדה ואת אמרת זיל בתר רובא אהדרוה קמי' דרבינא א"ל ובד"נ לא אזלי' בתר רובא והתנן אחד אומר בשנים בחודש כו' אלא לאו משום דאמרי' זיל בתר רובא ורובא דאינשי עבידי דטעו בעבורא דירחא והנה מקשים דאמאי לא ילפי' הכא מהא דמייתי' בחולין (דף י"א) דאזלי' בד"נ בתר רובא וכבר הקשה כן בתשו' הגרע"א (סי' ק''ז). ולענ"ד קשה טפי דהא רבינא גופי' יליף בחולין שם מקרא דעדים זוממין דאזלי' בתר רובא ואמאי לא הוכיח רבינא הכא ג"כ הכי ונלע"ד די"ל הא דרבינא ע"פ מ"ש התוס' בחולין שם שהקשו דאיך מוכיח רבינא מהא דעדים זוממין דאזלי' בתר רובא משום דאל"כ דלמא הך דאסהידו ביה טרפה הוי ודלמא חובשין אותו י"ב חודש ונלע"ד די"ל היטב קושי' התוס' דרבינא אזל לטעמי'