כרם יהושע לאנג קה

למעוטי שני ושביעי למעוטי ששי אבל היכי דעבד בשלישי ובשמיני שפיר דמי קמ"ל א"כ מבואר דדוקא ג' וז' בעי' והשיג הראב"ד שם עליו בזה וע"ש בכ"מ שכתב דהיה לו גירסא אחרת בקדושין שם בזה. אולם י"ל דהסוגיא דקדושין קאי שם לר' יאשיה אבל לר' יונתן דסבירא ליה דמשמע כ"א בפ"ע א"כ צריך ודאי קרא דאם לא יתחטא דמהאי קרא דהוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי ה"א דביום ג' או יום ז' לבד סגי וא"כ צריך האי דאם לא יתחטא לומר דג' וז' בעי' אבל אכתי סד"א דזה הוא למצוה אבל היכי דעבד בחד מנייהו עבד אצטריך קרא דוהזה על הטהור לעיכובא וא"כ למאי דקיי"ל כר' יונתן לא ידעי' למעט היכי דעביד בשלישי ובשמיני ומתו' היטב דעת הרמב"ם. וכן ראיתי בתשו' משיבת נפש (סי' ל"ב) שכתב כן ע"ש אלא דאכתי קשה כיון דקיי"ל כר' יונתן א"כ אמאי לא משני הגמ' הכי. אבל לפי האמור מתורץ היטב דהגמ' קאי לפרש שם להאי קרא דאם לא יתחטא לר"ח בן גמליאל ור' יהודה ס"ל ג"כ כר"ח ב"ג דלא בעי' תנאי כפול כדאיתא בגיטין (דף מ"ז ב') ובנדרים דף י"א ב') וע"ש בר"ן וא"כ לר"י דס"ל כר"ח ב"ג ע"כ צ"ל כתי' הגמ' דקדושין בהא דלא יתחטא כיון דמוכח ע"כ דר' יהודה סבר כר' יאשיה מהא דפ' הכונס ומהא דמנחות כמ"ש קודם א"כ ע"כ צ"ל ג"כ כתי' הגמ' בהא דוהזה הטהור הכי אבל דברי הרמב"ם א"ש כיון דקיי"ל כר' יונתן א"כ ל"צ לתי' הגמ' בהא דאם לא יתחטא ובהא דוהזה הטהור על הטמא. דודאי י"ל כמה שכתבנו תי' אחר אליבא דר' יונתן

ולפי האמור י"ל קושי' חמורה שהקשה בתור"ע (רפ"ד דסוטה) עלה דממעטי' שם דארוסה לא שותה מקרא דמבלעדי אישך מי שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שכיבת בועל לבעל כדר"א בר חנינא מדרומא ובודאי משמע דהמיעוט של מבלעדי אישך צריכה לארוסה שלא בא עליה בעלה כלל אפי' שלא כדרכה דאם בא עליה בעלה שלא כדרכה א"כ מיקרי שוב קדמה שכיבת בעל לבועל א"כ תקשה מהא דקדושין (דף ט' ב') דפריך שם לר' יוחנן דנפ"ל קדושי ביאה מהא דבעולת בעל וכי כעורה זו ששנה רבי מהא דובעלה ומשני דמהתם ה"א עד דמקדש והדר בעיל ופריך ע"ז א"כ נערה המאורסה דבסקילה היכי משכ"ל ואמרוה רבנן קמי' דאביי משכ"ל כגון שבא עליה ארוס שלא כדרכה אבל אם לא בא עליה ארוס כלל הרי היא פנויה וא"כ למה צריך להמיעוט דמבלעדי אישך דפשיטא דפנויה אינה שותה ונשאר בצ"ע וכבר קדמוהו בשעה"מ (פ"ג מהל' אישות הל' ה') בקושי' זה אבל לפי האמור בשם חידושי הרשב"א דהא דרבי ור' יוחנן דקדושין הוא משום דרבי סבר כר' יונתן דמשמע כ"א בפ"ע להכי נפ"ל מובעלה ביאה לבד אבל ר' יוחנן סבר כר' יאשיה מש"ה סבר דאי מובעלה ה"א עד דמקדש והדר בעיל וא"כ י"ל לפמ"ש רש"י ביבמות (דף נ"ח ב') בשינויא דר"פ דאיכא תנאי דל''ל הא דר' אחא דממעט מבלעדי אישך מי שקדמה שכיבת בעל לבועל וע"ש בתד"ה ר"פ וא"כ י"ל דהא דר' יוחנן דקדושין הוא כהאי תנא דל"ל הא דר' אחא ור' אחא סבר כרבי וכר' יונתן דס''ל דמובעלה משמע קדושי כסף או בקדושי ביאה ונערה המאורסה משכ"ל אף בקדושי כסף וא"כ אצטריך הא דמבלעדי אישך למעט ארוסה בקדושי כסף אף שלא בא הארוס ולא הוי פנויה ובזה מתו' קושי' התוס' שהקשו על פרש"י דמאי פריך בסוטה מהא דר' אחא דלמא ס"ל שם כהאי תנא דל"ל דר' אחא די"ל לפמ"ש דהא התם על ר' יונתן פריך וכיון דר' אחא ס"ל כרבי וכר' יונתן נ"ל לומר דמסתמא ס"ל לר' יונתן ג"כ כר' אחא. ולר"נ בר יצחק ביבמות דל"ל הא דרב פפא ומשמע דל"ל דאיכא תנא דל"ל דר' אחא ל"ק דר"נ בר יצחק לטעמי' בלא"ה ל"ק קושי' הנזכר דהא איהו משני בקדושין שם דמשכ"ל הא דנערה המאורסה בקדושי שטר וא"כ ודאי אצטריך למעט ארוסה בקדושי שטר דאף שלא בא עליה הארוס לא הוי פנויה

והנה לפי האמור יתורץ עוד קושי' המ"א שנשאר בצ"ע (סי' תרל"ז סעי' ג') על מה שנהגו העולם לעשות סוכה ברה"ר ולברך עליה דהוי סוכה גזולה דרבים לא מחלי ובא"ר כתב שם דרשאים לברך עליה היכי דא"א בענין אחר ע"ש וקשה מהא דאיתא בירושלמי (ריש פ"ג דסוכה) דסוכה גזולה אית תנא דתני דכשרה ואית תנא דתני דפסולה ר' סימן בשם ריב"ל מ"ד כשרה בשנזל קרקע ומ"ד פסולה בשגזל פסל ור' יוחנן אמר דבין זה ובין זה כשרה אלא איזהו סוכה פסולה כל שנכנס לרשות של חבירו שלא מדעתו כההוא דעבד ליה מטלא גו היינו ברה"ר עבר רשב"ל א"ל מאן שרא לך ע"כ כגי' הק"ע ע"ש וא"כ מבואר דסוכה ברה"ר פסולה דמדמה לההיא דתוקף סוכתו של חבירו שלא מדעתו אבל לפי האמור י"ל היטב דלפמ"ש הרשב"א הנזכר דר' יוחנן סבר ע"כ כר' יאשיה בהא דלחלק צריך קרא דמש"ה אמר דאי מובעלה ה"א עד דמקדש והדר בעיל וכן ר"ל משמע דס"ל הכי מדהשיב כן ר' יוחנן לריש לקיש והודה לו אלמא דס"ל ג"כ הכי דמהא דובעלה ה"א עד דמקדש והדר בעיל וא"כ ס"ל לר' יוחנן ור"ל ע"כ כמ"ד דדריש ריבויי ומעוטי כדאיתא בשבועות (דף כ"ז א') דמאן דסבר דלחלק צריך קרא ע"כ סבר דדרשי' ריבויי ומטוטי ועי' בנו"ב מ"ת (חלק א"ח ס"ס קי"ט) מש"ה אזלי ר"י ור"ל לטעמייהו דס"ל דקרקע נגזלת כדאיתא בסיכה (ר"ד ל"א) ובב"ק (ס"ד קי"ז) דמ"ד דדרשי' ריבויי ומעוטי ס"ל דקרקע נגזלת אבל אנן קיי"ל כרבנן דר"א דקרקע אינה נגזלת דדרשי' כללי ופרטי וכמ"ש התוס' בנדה (ד' ל' סע"א) וכמ"ש הרמב"ם (בפ"ט מהל' גזלה) מש"ה ס"ל שפיר דסוכה ברה"ר כשרה ובזה י"ל ג"כ דרבא אזיל לטעמי' דס"ל בסוכה (דף ז' א') דסוכה ברה"ר כשרה דאמר שם וכן לשבת מיגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת ופרש"י דאם עשה סוכה ברה"ר וכו' דרבא ג"כ סבר כמ"ד דדרשי' כללי ופרטי דהא סבר רבא ביומא (דף ל"ט א') דכלי שרת דעץ לא עבדי' וה"ט דס"ל ע"כ דדרשי' כללי ופרטי כדאיתא במנחות (דף כ"ח ב') ועי' בסוכה (דף נ' ע"ב) מש"ה סבירא ליה שפיר דקרקע אינה נגזלת ואזיל ג"כ לטעמי' דס"ל בב"מ (ס"ד צ"ד) כר' יונתן מש"ה סבר רבא שפיר דסוכה