כרם יהושע לאנג ק

בשוגג יאכל במזיד לא יאכל וס"ל דבדאורייתא לא קנסי' שוגג אטו מזיד אבל בדרבנן קנסי' ומ"מ י"ל ג"כ דס"ל להתוס' בזבחים דאנן קיי"ל כר' יוחנן בירושלמי דלא קנסי' שוגג אטו מזיד לא בדאורייתא ולא בדרבנן אולם דעת הרמב"ם אינו כן כמ"ש קודם אלא ס"ל דקיי"ל כר"י דבדאורייתא קנסי' שוגג אטו מזיד אבל לא בדרבנן וכן הוא דעת הרא"ש (פ"ז דחולין) שכתב ודוקא שנתפתחו או נתפרסו החביות בעצמן או בשוגג אבל במזיד אסורות וכן בשוגג למאן דקניס שוגג אטו מזיד באיסור דרבנן ע"כ מוכח שפוסק דלא קנסי' שוגג אטו מזיד בדרבנן וכן הוא דעת הרשב"א בת"ה כמ"ש הפר"ח ביו"ד (סי' צ"ט) ע"ש והפר"ח כתב דמפשט דברי התוס' ר"פ התערובות משמע ג"כ דס"ל הכי ולא הזכיר שם לדברי התוס' דעירובין הנ"ל ולפענ"ד נראה כמו שכתבתי בעז"ה דהתוס' בזבחים כתבו כן אליבא דרב דמוכח דס"ל הכי אבל להלכה י"ל דס"ל להתוס' שם שפיר כדס"ל להתוס' בעירובין

והנה לפי האמור בסוגיא דגיטין הנ"ל דלר"מ קנסי' שוגג אטו מזיד בדרבנן ולא בדאורייתא א"כ לפ"ז ע"כ מתני' דבכורות (דף מ"ה ב') אתיא כר"מ ולא כר' יהודה דתנן שם הנושא נשים בעבירה פסול עד שידירנה הנאה ומלשון זה משמע דדוקא נושא במזיד מדלא תנא מי שנשא נשים בעבירה וכ"כ בחתם סופר בלקוטי התשובות (סי' י"ב) דמתני' דהתם ע"כ כר"מ [וכתב שם עוד דאנן קיי"ל כר"י דקנסי' שוגג אטו מזיד בדאורייתא ע"ש ולא הזכיר שם בזה לדעת התוס' דעירובין הנ"ל דל"ל הכי] ולפ"ז נלע"ד די"ל מאי דקשה קושי' חמורה בבכורות שם (ס"ד מ"ה) דפריך ליחוש דלמא אזלא לגבי חכם ושרי לה ומשני קסבר דצריך לפרט את הנדר ופריך הניחא למ"ד דצריך לפרט את הנדר אלא למ"ד דא"צ לפרט מא"ל ומשני דמדרי' ליה ברבים ופריך הניחא למ"ד דנדר שהודר ברבים אין לו הפרה אלא למ"ד דיש לו הפרה מא"ל ומשני דמדרי' על דעת רבים וקשה דגם בהא דעל דעת רבים איכא מ"ד דסבירא ליה דיש לו הפרה כמ"ש התוס' שם (ר"ד מ"ו) ובגיטין (דף ל"ה ב') וא"כ מאי עדיפותא דרוצה ליישב טפי להאי מ"ד בהא דסבר בנדר שהודר ברבים יש לו הפרה מהאי מ"ד דס"ל בעל דעת רבים דיש לו הפרה אבל לפי האמור מתורץ היטב מאוד דמהא מ"ד דס"ל דבעל דעת רבים יש לו הפרה ל"ק ליה דהוא רב הונא בגיטין כמ"ש התוס' שם דר"ה ל"ל דאמימר ואיהו גופי' סבר בגיטין שם דצריך לפרט את הנדר וא"כ לדידיה ודאי ל"ק ליה מתני' דבכורות כמו דמתרץ הגמ' קודם דקסבר דצריך לפרט את הנדר אלא למ"ד דא"צ לפרט את הנדר ומשני קודם דמדרי' ליה ברבים פריך שפיר דלמ"ד דנדר שהודר ברבים יש לו הפרה מא"ל דהא האי מ"ד הוא ר"מ בגיטין (ס"ד מ"ה) וכמ"ש התוס' בבכורות ובגיטין שם ומתני' דבכורות זה ג"כ הוא כר"מ בהא דדוקא בדאורייתא קנסי' שוגג אטו מזיד מש"ה פריך שפיר והסוגיא דמכות (דף ט"ז א') מאי דקשה שם כזה כבר כתבתי בחי' למכות שם ליישב היטב בעז"ה ודוק כי לענ"ד נכון הוא בעז"ה: מערכה שניה בסנהדרין דף ס' ע"ב

במתני' שם. אבל המגפף והמנשק והמכבד וכו' עובר בל"ת הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בל"ת וקשה דאמאי לא ערבינהו התנא הני תרי בבי יחד דהמגפף והמנשק וכו' והנודר והמקיים בשמו עובר בל"ת כדפריך הגמ' כזה בקדושין (ר"ד ו') וביבמות (דף י"ט ע"ב) וכקושי' הגמ' בזבחים (דף ע"ט ב') וכקושי' התוס' בכריתות (ס"ד ו') ועי' בתוס' במנחות (דף כ"ו סע"א) ונלע"ד די"ל דה"ט דהוא משום דאין דיניהם שוה דמעיקרא היה סבר לקמן (דף ס"ג א') דעל כולם היה לוקה חוץ מנודר ומקיים דלא לקי דהוי לאו שאין בו מעשה כדרב דימי אר"א ולהמסקנא להא דרבין אר"א הוא בהיפוך דעל כולם לא היה לוקה חוץ מן הנודר והמקיים בשמו ועי' מ"ש בכ"מ (ספ"ה מהל' ע' גלולים). ואין להקשות אליבא דרב דימי אר"א דלדידיה הא דפלגינהו התנא הכא הוא משום דעל כולם לוקה ובנודר ומקיים לא לקי משום דהוי לאו שאין בו מעשה א"כ תקשה לר' יוחנן דסבר בב"מ (ס"ד צ') דעקימת שפתיו הוי מעשה א"כ לדידיה בנודר ומקיים ג"כ לוקה ואמאי פלגינהו התנא הכא הני תרי בבי. דכבר כתבו התוס' לקמן (דף ס"ה ע"ב) בד"ה הואיל ובשבועות (דף כ"א א') בד"ה חוץ דל"ל לר' יוחנן כן אלא היכי דבדבורו עביד מעשה ועי' בתוס' לקמן (דף ס"ג א') בד"ה כי קאמר דלכאו' ל"ל להתוס' כן ועי' במהר"ם שם ולכאו' תקשה למאי דמסיק בשם רבין אר"א דעל כולם אינו לוקה משום דהוי לאו שבכללות חוץ מהנודר בשמו ומקיים בשמו אף דהוי לאו שאין בו מעשה הא ר' יוחנן ל"ל ע"כ הכי דהא איהו סבר במכות (ר"ד ט"ז) דלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וא"כ ל"ל בדרבין דמתני' כר' יהודה דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו דא"כ תקשה לר' יוחנן דס"ל בכ"מ דהל' כסתם מתני' אולם כבר הקשו בגמ' כזה בשבועות (דף ג' ע"ב) ותירצו דר' יוחנן סתמא אחרינא אשכח דס"ל דלאו שאב"מ אינו לוקה ואין להקשות דאכתי למ"ד בפסחים (דף מ"א א') ובנזיר (דף ל"ת) ועוכ"מ דס"ל דלאו שבכללות לוקין עליו א"כ ע"כ ס"ל דבהנהו כולהו דמתני' ג"כ לקי א"כ אמאי פלגינהו התנא הכי דמתורץ היטב ע"פ מ''ש התוס' לקמן (דף ס"ג סע"א) דהתם מפורש טפי בקרא בההיא דנא ומבושל וזג וחרצן ואף דסבר התם דלאו שבכללות לוקין עליו מודה ג"כ בהא דמתני' דהכא דאינו לוקה עלייהו דלא מפו' בקרא דלא תעבדם ובזה י"ל שפיר מאי דק"ל קושי' חמורה בתמורה (דף ז' ע"ב) דסבר אביי דהמעלה אימורי בע"מ לגבי מזבח דאין לוקין על לאו שבכללות ופרכי' שם לאביי מהא דתניא המקדיש בע"מ לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות תיובתא דאביי תיובתא ע"ש ואמאי לא משני דאביי סבר כמתני' דהכא דס"ל ע"כ דעל כולם אינו לוקה משום דהוי לאו שבכללות כדאמר רבין משמי' דר"א ומוכרח הוא כן לדברינו