כרם שלמה ח

יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה מה כל אשר דבר ה' נעשה הול"ל כן כעשה או אשר דבר ה' נעשה מה כל אשר וכו' ולבוא אל התכת כל הפסוקים נקדים הוא מה שמבואר במשנה דמס' אבות אל תהי' כעבדים המשמשים את הרב עמלק"פ אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלעמלק"פ. אך זה נאמר דוקא בבני עלי' הצדיקים והחכמים שבדור יכולין לקיים כן להיות עובדי השם שלעמלק"פ רק מאהבת השם או בגין דהוא רב ושליט אבל בהמון עם אין להם שכל גדול שיוכלו לעמוד בנסיון זה לעבוד שלעמלק"פ והלואי שיהי' יכולין לעמוד בזה שיקיימו עכ"פ התורה עמלק"פ וכן מצינו שאמר הקב"ה בעצמו בשעה שאמרו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות הרי שהי' יראים מחמת עונש והוא יראה גרועה מאוד כמבואר בכל הספרים ואעפ"כ אמר הקב"ה מי יתן והי' לבבם זה ליראה אותי כל הימים והיינו מחמת שבהמון עם הלואי שיעמדו ביראה זו. והנה נשים משל למלך שהי' לו מלאכה אחת לעשות והי' צריך למלאכה זו בעלי מלאכות גדולים חכמי לב והכריז המלך שכל מי שיודע בעצמו שיהי' יכול לגמור המלאכה ההוא יבא ושכרו לא יקופח והנה המלאכה ההוא היתה יקרה וחביבה בעיני המלך מאד והי' רוצה לעשות יקר וגדולה למי שיוגמר מלאכתו ויהי היום באו שני אנשים והודיעו למלך שהם יגמרו הדבר בכי טוב אך הי' שינוי בדעתם שהאחד אמר להמלך אדוני המלך אם תתן לי כך וכך בשכרו אגמור המלאכה ההוא בכי טוב והשני אמר אין אני חפץ בשום שכר רק אני חפץ לעשות נחת רוח לאדוני המלך למלאות תאוותו כי כן החיוב על כל עבדי המלך להיות כל מגמתם לעשות רצון המלך ויהי היום לאחר שגמרו המלאכה ובאו שניהם לפני המלך להראות מלאכתם אז לאותו האיש שבא בשכרו נתן לו המלך כל שכרו כפי תנאו ולא עשה לו שום כבוד כיון שהיא לא הי' חפץ בטובת המלך רק שכיון לטובת עצמו לקבל שכר והי' שוה בעיניו המלך או אחד ההדיוטים מי שיש בידו לסלק לו שכר ההוא יעשנה לכך אין מגיע לו יותר רק שכרו כפי תנאי אבל את השני שלא הקפיד על שכר רק שאמר שרוצה לעשות רצון המלך כדי למלאות תאוותו לאיש ההוא היות כי בזה עשה כבוד גדול להמלך במה שהראה שאינו רוצה שום שכר רק למלאות רצון המלך וכי חפץ הוא בטובת המלך מאד לזה שילם לו מדה כנגד מדה ומנהו להיות משרי המלך רואי פני המלך והעשירו עושר גדול והנה הנמשל הוא בישראל העובדים את הקב"ה ומקיימין תורתו אז מי שעובד עמלק"פ אין הקב"ה מעלהו למעלה גדולה שיהי' נדמה לו י"ת וכמו שמצינו שאחז"ל שעתידין צדיקי' לומר לפניהם קדוש כדרך שאומרי' לפני הקב"ה ומצינו שאמרו עוד שצדיק מושל ביראת אלהים שהקב"ה אמר מי מושל בי צדיק הרי שהקב"ה ממנה את הצדיק לגדולה שיהי' כביכול למעלה ממנו אבל מי שעובד עמלק"פ שאינו מתכוין לעשות נחת רוח ליוצרו א"כ אינו עושה כבוד להקב"ה רק מתכוין לטובת עצמו אז גם הקב"ה אינו עושה לו כבוד רק נותן לו שכר כפי המגיע בעד כל מצוה ומצוה אבל מי שעובד שלעמלק"פ לעשות נ"ר ליוצרו כי כן רצה הקב"ה והחיוב לשמוע אליו כגון דהוא רב ושליט אז כיון שהוא חושש על כבוד הקב"ה גם הקב"ה עושה לו כבוד ומעלהו לגדולה שיהי' כאלו שליט בו י"ת וכאלו הוא ג"כ קדוש וזשה"כ כה תאמר לבית יעקב היינו ההמון עם ותגיד לבני ישראל היינו הצדיקי' כידוע וחלקם לשני אמירות דלהמון עם תאמר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים הרי שיש בידי לענוש לעוברי רצוני ואשא אתכם על כנפי כשרים הרי שאני נותן שכר לעוברי רצוני הרי יראת עונש ואהבת שכר ועתה אם שמוע תשמעו בקולי אף