כרם שלמה ה

לו האב היות אתה ריק מכל חכמה והוא חכם ואז התחיל הבן לצעוק אדרבא ע"ז יש לי לזעוק אם היית מחזיק לי מלמד כמוהו ואני לא הייתי רוצה ללמוד אז פשעתי בעצמי והי' דבריך כנים אבל כעת אתה גרמת לי שלא החזקת לי מלמד א"כ אדרבא לא די לך ברעה שעשית לי שלא למדתני חכמה אף גם להעבירני מנחלתך אתה רוצה. אבל אם באמת החזיק האב מלמד לשניהם ואחד לא רצה ללמוד אז הי' דברי האב כנים. ומעתה נבין הנמשל דהנה הקב"ה רצה ליתן התורה רק לישראל כי המה ראוין לכך בזכות אבותיהם כמ"ש לקמן רק כיון דהקב"ה ברא העולם הבא וגן עדן והיינו כדי ליתן נחלה טובה לברואיו והנה הקב"ה רצה להעביר נחלה זו מן העכו"ם ליתנה לישראל ואם לא הי' הקב"ה מחזיר התורה עליהם תחלה רק תיכף ליתנה לישראל אז בעוה"ב כשהי' הקב"ה רוצה ליתן כל העוה"ב לישראל הי' העכו"ם טוענין מה נשתנו אלו מאלו ולמה יטלו חלקנו בעוה"ב ושמא תאמר עבור התורה שישראל מקיימין אדרבא באמת ל"ש שיתן הקב"ה שכר עבור קיום התורה כי הוא לא נצרך לעצמו בקיום התורה וכל עיקרו הוי לטובתינו ואדרבא אם הי' סיפוק בידינו היינו מחויבין אנחנו לשלם אלף אלפי אלפים תודת בלי ערך וקצבה להקב"ה שכר עבור שנתן לנו התורה אך שאין סיפוק בידינו מצד גודל ערך הנותן שא"צ לשום שכר ומצד קוצר יד המקבל שאין בידו להשלים שכר הראוי עבורה אך עכ"פ זה לא יתכן לתבוע עוד שכר בעד טובה זו ושמא תאמר דכיון שהם חכמים וקבלו התורה ראוי ליתן להם גם טובה זו בהעוה"ב דאדרבא השכל אינו נותן כן כי יאמרו דלא די שלא נתת לנו ונתת לישראל ומנעת הטובה מאתנו יטלו גם נחלתינו מאתנו לכך רצה הקב"ה להחזיר התורה להאומת והי' גלוי לפניו שהם לא יקבלוה ואז כשיתנה לישראל יהי' אפשר להם ליתן כל העוה"ב אח"כ כי יהי' טענה נצחת עבור שהם לא רצו לקבלה ראוי להעביר נחלה מהם א"כ הי' הכונה רק לטובת ישראל אבל לא לחשוד שהקב"ה לא רצה לתנה לישראל התורה תחלה כיון דראינו כ"כ גודל האהבה שאהב לישראל במה שעשה להם במצרים איך יתכן דכמו רגע יתהפך לשנאה לרצות ליתן התורה להעכו"ם זה דבר נמנע וזשה"כ אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים בשבילכם ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו' וא"כ איך אחר גודל האהבה וטרחא זו יתכן שאמנע מכם התורה לתנה להגוים לכך בודאי מתחלה הי' דעתי רק לתנה לכם ומה שהחזרתי אותה על כל אומה ולשון תחלה הי' לטובתכם ועתה דייקא כלומר עתה שהחזרתי על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה ע"כ אם שמוע תשמעו בקולי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואעפ"כ ואתם תהי' לו ממלכת כהנים ולא הם ותטלי עוד שכר הרבה עבור התורה וזה לא הי' אפשר אם לא הי' מקדים ליתן להם

ועפ"ז א"ש מ"ש בפ' ברכה הנ"ל דבאמת יש עוד מעלה נוספת דראוי ליתן לישראל התורה כיון דכל כך האמינו בו י"ת ונמשכו אחריו למדבר כמו שהקב"ה מחזיק בעצמו זה לחסד ואומר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי בארץ לא זרוע א"כ בזכות זה ראוי ליתן להם התורה וז"ש משה ה' מסיני בא וזרח משעיר למו שהלך מסיני לשעיר כאלו עוזב את ישראל ורוצה ליתן להם התורה וכו' הופיע מהר פארן לישמעאל וכו' מ"מ אף שחובב עמים והראה להם חיבה כאלו בוחר בהם ליתן התורה מ"מ באמת לא כן הוא רק כל קדושיו בידיך כל מעשיו הוי רק עבור טובת ישראל וקדושיו (האבות) לא שרצה ליתן להגוים התורה והיינו כיון שהם תכו לרגליך שכתתו רגליהם ונמשכו אחריו י"ת כל מקום שהשכינה הלכה נמשכו אחריו לכך ראוי שישא מדברותיך שיקבלו הם התורה: אך