כרם שלמה מו

ניתן להם ע"ת. אבל גוף היציאה לא הוי ע"ת שכבר נשלם ומה שאמר להם הקב"ה בשעת מ"ת אשר הוצאתיך אין הכונה שבתחלה פדאם אדעתא דהכא רק שתחלה פדאם סתמא כמו במשל לבת מלכים וכו' כיון שעכ"פ עשה להם טובה אז מצד היושר ראוי שישמעו לו אך זה הוי רק מצד היושר אבל מדינא אף אם אדם עושה טובה לחברו שוה אלפי אלפים דינרי זהב אין בידו לכוף אח"כ להמקבל שיעשה לו טובה כל דהו רק מצד היושר לכן נהי שהקב"ה מבקש מהם שיעשו כן א"כ הם לא רצו ואנסם הקב"ה יש להם טענת אונס מעליא רק שמא"י גלו כיון שניתן להם ע"ת אבל בשאר הדברים יש להם טענת אונס וא"ש

מאמר תשעה עשר

אי' בילקוט שמעוני פ' יתרו בפ' בחודש השלישי הד"ד יצילני מאויבי עז זה פרעה ומשנאי כי אמצו ממני חד אמר עמלק וח"א פרעה ויהי ה' למשען לי יחלצני כי חפץ בי פזמקי דידי (פי' בגליון הגורל) סלקא למיתן לי אורייתא (ועיין לעיל מאמר ד') וי"ל הכונה דידוע משחז"ל בפ' אשר קרך בדרך דהיקר אצל אחרים וכו' והנה מה דעשה הקב"ה כן ולא ראה להכרית את עמלק לגמרי מיד באופן שלא יהי' מיקר אצל אחרים נראה דזה הוי לטובת ישראל דהנה ידוע מ"ש ר' יהושע ב"ח לבת קיסר דהתורה נמשלה למים מה מים יורדין ממקום גבוה למקום נמוך כן התורה וכו' לכן כיון דהקב"ה רצה ליתן התורה לישראל ובאמת כיון דהוציאם ממצרים נעשו ישראל גדולים מכל האומת ונאמר שמעו עמים ירגזון ולכן אם יקבלו אז התורה יהי' הנתינה לגדולים ולא לנמוכים ושפלים לכן שלח הקב"ה את עמלק להקר אצל אחרים ואז נעשו ישראל שפלים בעיניה' ואז ראוין לקבל התורה וז"ש הילקוט יצילני מאויבי עז זה פרעה ומשנאי כי אמצו ממני זה עמלק ומכולם גם בעמלק שלא נטל שלו כדבעי והיקר אצל אחרי' גם בזה והי' ה' למשען לי גם זה הוי לי לטובה כי עי"כ יחלצני כי חפץ בי פוזמקי דידי סלקא למיתן לי אורייתא מחמת שנעשיתי שפל בעיני לכן ראוי לי התורה. ובזה יובן מ"ש בפ' שמות וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה והכונה דנחזי אנן ביושב בבית האסורים אם יבא המלך בעצמו ויוציאנו יהי' נעשה בעיניו לגדול ונכבד שהמלך בעצמו הוציאו אבל אם המלך ישלח שליח ויוציאנו לא יה'' גדול בעיניו ולכן ה"נ הנמשל ראוין הי' ישראל שהקב"ה בעצמו יגאלם אך אז יהי' להם גבהות יותר ולא יהי' ראוין לקבל התורה לכן שלח רק את משה ולא יהי' בהם גבהות וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם וכו' תעבדון את האלהים והבן וז"ש בפ' יתרו בחודש השלישי לצאת ב"י מאמ"צ ביום הזה באו מדבר סיכי ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני אמר ד"ב שפלות הי' לישראל כשבאו לסיני דהנה היוצא מבית האסורים יתכן שלאחר זמן מה יהי' בגדלות וישכח מה שהי' בבית האסורים וכמ"ש יוסף כי נשני אלהים מכל עמלי אבל ביום צאתו מבית האסורים עדיין הוא בשפלות כי עתה יצא וז"ש בפ' בא זכור את היום הזה אשר יצאתם מבית עבדים כלומר דתמיד תזכרו היום אשר יצאתם כדי שתהי' תמיד בשפלות ולכן מצות יאכל כי המצה הוא לחם עוני ושייך זל"ז. וז"ש בישראל אף שהי' בחודש השלישי לצאת ב"י מאמ"צ מ"מ ביום הזה באו מדבר סיני דהם בעיניה' הי' כאלו היום יצאו ממצרים והשפלות השני הוי כי ויסעו מרפידים והי' שם עמלק ונעשו שפלים בעיניה' ובזה ויבואו מדבר סיני ולכן ע"י ב' שפלות הללו זכו לקבל התורה וא"ש. ועוי"ל