כרם שלמה מה

וד"א אבאר כפל הלשון מ"ש בחודש השלישי לצאת ב"י מאמ"צ ביום הזה באו מ"ס ויסעו מרפידים ויבואו מ"ס ותרתי למ"ל וי"ל דהנה בש"ס פליגי אם צדיק גמור עדיף או בע"ת עדיף והנה להכריע בין הדיעות נראה דמי שהי' רשע מילדותו ואח"כ עשה תשובה זה עדיף מצ"ג כיון דזה הי' תחלתו וסופו צדיק ובע"ת ג"כ ופירשתי בזה מכבר מ"ש בישעי' הביטו אל צור חצבתם וכו' הביטו אל אברהם אביכם וכו' כי ניחם ה' ציון וכו' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה והכונה אתם לא תביטו אל תרח רק הראש שלכם הוא אברהם א"כ הוי תחלתו צדיק ואם יגאלו יהי' ג"כ צדיקי' לכן אף דבאמצע חטאתם ושבתם בתשובה ששון ושמחה ימצא בה ותחשבהו צדיקי' לא בעלי תשובה כיון דהנה ברפידים חטאו כידוע ואח"כ עשו תשובה וא"כ לא הי' ראוין ליתן להם התורה אך כשיצאו ממצרים נעשו כברי' חדשה שמלו ועשו פסח וא"כ אז הי' צדיקי' גמורים ואז הוי דעתם לקבל התורה וכמו שהודיע הקב"ה למשה רבינו מיד וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה וכיון דמתחלה הי' דעתם כן ובסוף נמי כן אף דבאמצע חטאו אין בכך כלום וז"ש בחודש השלישי לצאת ב"י מאמ"צ ביום הזה שיצאו באו מדבר סיני נחשב להם כאלו כבר באו וכמ"ש ביעקב ויצא וכו' וילך חרנה אף שלא הי' עדיין בחרן כן אמר כאן דבשעת יצי"מ נחשב כאלו באו מדבר סיני ולכן אף דאח"כ חטאו ברפידים מ"מ ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני דבאמצע אינו מזיק וא"ש

גם אמרתי לפרש המדרש פ' יתרו א"ר טובי' בר יצחק אנכי ה' אלהיך שע"מ כן הוצאתיך מאמ"צ ע"מ שתקבל אלהותי עליך ד"א אנכי ה' אלהיך משל לבת מלכים שנשבית ביד לסטים ובא מלך והצילה לאחר הימים ביקש לישא אותה לאשה אמרה לו מה אתה נותן לי אמר לה אם אין ליך עלי אלא שפדתיך מיד הלסטים. ולכאורה אינו מובן דמה פליגי הני מ"ד ומה חילוק יש ביניהו ונראה דהנה אחז"ל בפ"ט דשבת עה"פ ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' א"ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבא לאורייתא והקשה הרשב"א דא"כ למה גלו בימי בית ראשון ותירץ דעכ"פ א"י ניתן להם על תנאי עיי"ש והקשיתי בילדותי תינח למ"ד דאין א"י מוחזקת בידינו מאבותינו אבל למ"ד א"י מוחזקת בידינו מאבותינו א"כ כבר זכינו מקודם בא"י והדק"ל וכתבנו דצ"ל דהיציאה מאמ"צ הי' על תנאי שאם לא יקיימו יחזרו לשעבוד ועכשיו נראה לבאר הדבר יותר דהנה במצרים נגזר שיהי' שם ד' מאות שנה ולא הי' רק ר"י ויש בזה דעות שיש סוברים דיצאו קודם הזמן ויש סוברים דהתחיל משנולד יצחק ובזה יהי' פליגי הני מ"ד אם א"י מוחזקת בידינו מאבותינו דמאן רס"ל א"י מוחזקת ס"ל דיצאו ישראל קודם זמנן א"כ שייך לומר דיצי"מ הי' ע"ת אם יקבלו ישראל התורה מוחל להם הקב"ה יתר החוב ואם לאו יצטרכו לשלם יתר החוב לכן כשלא קיימו חזרו וגלו אבל מאן דס"ל אין א"י מוחזקת בידינו ס"ל דלא יצאו קודם זמנן רק בזמנן וא"כ הי' הקב"ה כמחויב בדבר להוציאנו משם ולא שייך לומר שיצאו ע"ת לכן הוצרך לומר דאינה מוחזקת בידינו לכן שייך תי' הרשב"א דא"י ניתן להם ע"ת. ובזה פליגי הני מ"ד דמ"ד על מנת כן הוצאתיך ס"ל כמ"ד דא"י מוחזקת בידינו מאבותינו לכן קשה לו הרי יש טענת אונס לכן מוכרח לומר שישראל יצאו קודם זמנן ממצרים ולכן קאמר שתנאי התנה הקב"ה בשעה שיצאו לקבל התורה ואין להם טענת אונס כיון שיצאו ע"ת אבל מ"ד השני ס"ל דהגלות התחיל משנולד יצחק וא"כ לא הי' אפשר להטיל תנאי ביצי"מ לכן ס"ל דא"י אינה מוחזקת בידינו לכן גלו מכח דא"י נותן