כרם שלמה מג

אמרינן שלא יהא טפל חמור מן העיקר ואם ישראל ממנין את הכהנים הוי ישראל חשובין יותר מן הכהנים ואם הכהנים אוכלין משלחן גבוה מכ"ש ישראל שלא יהי' טפל חמור מן העיקר אבל לענין עבודה דאין דרך לשמש עם הנכבדים לא שייך לומר שלא יהא טפל חמור מן העיקר ולכן נקט המדרש רק שהי' ראוין לאכול קדשים אבל לא לעבודה אך קשה אם אין ראוין לעבודה איך יהי' הם ממנין את הכהנים הרי קיי"ל כל מידי דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח אך א"ש דדוקא עתה דאין ישראל ראוין להיות כהנים מכח פחיתותן שחטאו לכן שפיר אמרינן כל מילי דלא מצי עביד לא מצי משוי שליח אבל קודם שחטאו דהי' ראוין לעבודה רק מכח חשיבותן אין הקב"ה רוצה לשרת בהם בזה שפיר מצי משוי שליח דיש בכלל מאתיים מנה ומצי משוי שליח כיון דיכולין לאכול קדשים וזה נמי הוי עבודה דהרי אחז"ל דאפי' אכילת תרומה הוי עבודה כמ"ש ר"י לר"ג מכ"ש קדשים דהוי עבודה וא"כ יכולין להיות כהנים שלוחן אך זה בזכרים אבל בנשים הם ודאי אין ראוין לעבודה מצד גריעותן וגם לא לאכילה א"כ אין הנשים יכולין לעשות הכהנים לשלוחן ואצ"ל הנשים הוי ודאי הכהנים שלוחי דשמיא ולכן זש"ה דתחלה אמר כה תאמר לבית יעקב ואחז"ל אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו הזכרים א"כ הוי המאמר לשניה' ולכן סיים דמ"ש ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל אל הזכרים ולא להנשים וא"ש

ודרך אגב אבאר הילקוט בפ' יתרו כה תאמר לבית יעקב בזכות יעקב ותגיד לבני ישראל בזכות ישראל ונר' כוונתו דידוע דקיי"ל אין משגיחין בב"ק דהלכה הוי כשכל אנושי וכמשחז"ל דהקב"ה אומר נצחוני בני והנה מה שזכו ישראל לזה נראה דזה נצמח משם ישראל כיון דשם ישראל הוי ע"ש כי שרית עם אלהים ועם אנשי' ותוכל לכן זכה להיות לו כח להפוך התורה כפי דעתו אבל מצד שם יעקב הוי הלכה כמו בשמים ולא הי' להם כח לקיים כפי שכלם רק כפי דעתו י"ת והנה חז"ל דרשו כ"ה תאמר שלא יפחות ולא יוסיף וז"ש הילקוט כה תאמר שלא יפחות ולא יוסיף ואין רשאי לשנות הוי בזכות יעקב אבל ותגיד אפי' לפחות ולהוסיף ולא בלשון כה הוי לבני ישראל בזכות ישראל יכול להוסיף ולפחות. ובזה נבין מ"ש במדרש במחשכים השיבני זה תלמוד בבלי ומה ראה לקרוא תלמוד בבלי מחשכים אך י"ל דבזה יהי' חילוק בין א"י לח"ל כיון דיש בזוה"ק דיעקב בח"ל נקרא יעקב ובא"י נקרא ישראל ולכן בא"י דנקראים ישראל הוי הלכה כלמטה אבל בח"ל דנקראי' בשם יעקב הוי הלכה כמו בשמים ולכן התורה בא"י אינו חושך כיון דכל מה שהם אומרי' הוי הלכה כן והוי דבר ברור ואמת אבל בח"ל דהלכה כמו בשמים א"כ נהי דפוסקין למטה כן מי יודע אם מסכימין ע"ז למעלה לכן נקרא חושך ולכן הוי במחשכים השיבני זה תלמוד בבלי. וז"ש המדרש איכה אם יאמר לך יש תורה בגוים אל תאמין שנאמר בגוים אין תורה ופי' הידב"ש דהכונה על ישראל שהם בגוים נמי אין תורה אבל גם זה אינו מובן דהרי כמה תנאים ואמוראים הי' בבבל אבל כפי הנ"ל א"ש דהכונה דבגוים אין תורה דאין התורה בידם רק בידי שמים אבל בא"י הוי התורה בידם מה שהם פוסקין הוי כל הלכה וא"ש

מאמר שמונה עשר

בפ' יתרו ויאמר ה' אל משה לך רד וכו' ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו לאמור הגבל את ההר וקדשתו