כרם שלמה לח

ישראל יפה אמרת דאפשר להתחיל בכם תחלה אבל לפי האמת אני מודה לדבריך בזה ואעשה כרצונך להגדיל כבודי תחלה ואז שוב צריך להקדמה זו לכן לך רד לומר להם כנ"ל ולכן הוי כאן הודאה למשה בכל צד ואעפ"כ אומר לו לך רד. ויש להוסיף בו נופך די"ל דודאי מתיבת לך רד לק"מ די"ל דאמר לו הירידה לכונה אחרת כדי שיעלה את אהרן עמו כמ"ש ועלית אתה ואהרן עמך אך זה תמוה שהרי נאמר וירד מן משה אל העם ויאמר אליהם וא"כ מוכח דהירידה הוי לומר להם מ"ש הקב"ה לו א"כ מוכח שלא חזר בו י"ת מדבריו אך לפמ"ש א"ש דהוא י"ח לא הודה למשה רק כפי דעתו שיקדים כבד תחלה אז הודה למשה אבל אם יקדים אנכי ולא יהי' לך אז ההכרח לאמרו רק שהקב"ה לדעתו שראוי להקדים כבוד ישראל הודה למשה דאמירה זו למותר אך משה רבינו ששמע שמנועת כבוד שמים תלוי בדבריו חזר בו ועשה להיפוך שאמר כן לישראל ולכן וירד משה מן ההר וידבר אליהם כדי שיהי' אפשר להקדים כבוד שמים וכיון ששמע הוא י"ח כן עשה הוא כדבר משה והקדים כבודו י"ת ובפרט כיון שאמר להם כן שוב אפשר להקדים אנכי ולא יהי' לך ולכן וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמור אנכי ה' אלהיך וממ"נ הוי הודאה בחד צד למשה דתחלה הוי הודאה שלא לומר עוד פן יהרסו וכו' ואח"כ הוי הודאה להקדים כבוד שמים וא"ש הכל גם אין בדבריו י"ת חזרה רק שעשה רצון משה וא"ש

מאמר חמשה עשר

אי' בילקוט שמואל ויהי היום יו"ט של עצרת הי' וכו' והוא תמוה (ועיין לעיל מאמר ו') ומצורף לזה יתבאר שינוי הלשון שמתחלה אמרה היא אם ראה תראה וכו' ונתת לי זרע אנשים וכו' ונתתיו לה' כל ימי חייו אמרה לשון נתינה ואח"כ אמר לה עלי יתן ה' לך את השאלה אשר שאלת מאתו זכר לשון שאלה אח"כ אמרה הוא אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מאתו וגם אנכי השאלתיהו לה' זכרה לשון שאלה ולא אמרה וגם אנכי נתתיו לה' ואח"כ אמר לה עלי ישם ה' לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל לה' ונ"ל כ"ז בהקדם מ"ש עוד בילקוט בפ' וגם אנכי טוב לך מעשרה בנים אני אין כתיב כאן אלא אנכי אמר לה ברייך יהא בחלקך כמד"א אנכי ה' אלהיך והוא תמוה אך הכונה כך דהנה אחז"ל ג' מפתחות לא נמסרו לשלוח ואחד מפתח של עקרה כן הוא במדרש ויצא ולא כגרסת הש"ס של חי' רק של עקרה וא"כ מוכח מזה דאשה שהוא עקרה א"א לה להיות נעזר רק בידיו י"ת ממש ולא ע"י מלאך. והנה המה"ק ר"פ ויצא כתב בשם הזוה"ק דיש חילוק בין מי שיש לו כח התורה ובין מי שיש לו מע"ט דמי שיש לו רק מע"ט הוי הנהגתו רק ע"י מלאך ומלאך אינו פועל רק בדרך הטבע אבל מי שיש לו כח התורה הוי הנהגתו ע"י הקב"ה בעצמו והוי אף שלכדה"ט והנה בפ"ג דסוטה פריך שם הש"ס גבי זכות תולה לה זכות דמהו אלימא דתורה הא לא מפקדא וא"כ איך אפשר שאשה עקרה תהי' נפקדת הרי מפתח של עקרה לא נמסר רק בידו י"ת והרי לזה אין זוכה רק מי שיש לו כח התורה ואשה אין לה כח התורה ובשלמא האמהות נפקדו דגם בעליהם הי' עקרים וא"כ נפקדו בזכותן והם הי' להם כח התורה אבל בחנה לבעלה הי' בנים רק לה לא הי' וא"כ לא יועיל בזה זכותו דאין הדבר נוגע רק לה. וי"ל בזה מ"ש יעקב לרחל התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן ויש במדרש ממך מנע ממני לא מנע וכי ח"ו לקנתר הי' מכוין אך הכונה דהוא אמרה הבה