כרם שלמה לה

כבר נכבשו אך אם לא אמרינן כל הראוי א"כ עדיין לא עלה להם זה לגלות כיון דבאמת לא נכבשו עדיין א"כ א"א לבא משיח. והנה הטעם שלא אמר חזקי' שירה י"ל דשירה לא שייך לומר רק על ענין ישועה ולא על ענין הצלה והחילוק כך הוא דאם האדם כבר נמסר ביד שונאו ובא אחד והצילו מידו בגבורה או בממון זה נחשב ישועה כיון שכבר הי' ביד האויב אבל אם עדיין לא נמסר ביד שונאו רק שהולך להרע לו ובא אחד והצילו זה נקרא רק הצלה שהצילו שלא יגיע ליד שונאו אבל לא נקרא בלשון ישועה (ויתיישב בזה מקראות רבות) ולכך הנה קיי"ל דמבריח ארי לא נחשב הנאה ולכך בדבר דהוי רק הצלה בעלמא אין שייך לומר עליו שירה אבל היכי דהוי ישועה ממש שייך לומר עליו שירה דאם כבר נתונין ביד השונא זה הוי הנאה ממש ושייך לומר עליו שירה. ובזה א''ש מ"ש בפ' בשלח ויושע ה' ביום ההוא וכו' אז ישיר משה ובנ"י וגם המדרש עה"פ ה' ילחם לכם ואתם תחרישון וז"ל ואתם תחרישון מלומר שירה והוא תמוה ונראה דהנה ישראל הי' סבורין כיון שיצאו ממצרים כבר נחשבו בני חורין ומה שבא עליהם פרעה והצילם הקב"ה אינו בדרך ישועה רק בדרך הצלה כיון שלא הי' ברשותו ולא שייך לומר עליו שירה אבל משה רבינו הוכיח להם דעדיין אין שם בני חורין עליה' רק אחר קריעת הים ועד הנה שם עבדים עליה' וא"כ כיון שעדיין הם ביד פרעה נחשב זה לישועה וחייבים לומר שירה וראי' שלו הוי שהרי הבטיח הקב"ה ליעקב להיות הוא בעצמו גואלם כמ"ש ואנכי אעלך גם עלה וא"כ כיון שעד הנה לא גאלם הקב"ה בעצמו רק ע"י משה רק בים הוי ע"י הקב"ה בעצמו מוכח דכאן נגמר הגאולה וז"ש התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום וזה יהי' בדרך ישועה לא הצלה וכאשר ראיתם את מצרים לא תוסיפון וכו' דכאן נגמר הישועה וראי' שה' ילחם לכם בעצמו מוכח דזה הוי גמר הגאולה א"כ הוי דרך ישועה ולכך מתמה ואתם תחרישון מלומר שירה אין זה אלא תימא כי לפ"ד מחויבין אתם לומר שירה וז"ש ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מים סוף שהי' בדרך ישועה והיינו מכח דוירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים מה שעשאו בידו כביכול לא ע"י אחר מוכח דכאן נגמר הגאולה לכך אז ישיר משה ובנ"י וכו' וא"כ בזה א"ש גם הכא דחזקי' הי' סבור דעדיין לא נחשב לו כאלו הי' ביד סנחרב ולשטתו אזיל דכל הראוי לא אמרינן ולכך לא רצה לומר שירה וא"כ אם לא אמר שירה גלי דעתי' שלא נחשב זה לגלות עדיין א"כ עדיין מחויב להיות בגלות ואיך אפשר לו להיות משיח ולכך מכח שתי אלה לא נעשה חזקי' משיח דאם הי' אומר שירה הי' מגלה דעתו דנחשב לו כאלו כבה הי' בשעבוד מאחר דברה"ט לא הי' אפשר להנצל והוי בודאי ראוי לכך והוי מעלה שוב לגלות והי' נפטר מגלות עוד ואם לא הי' אומר שירה שלא נפטר בגלות זה עכ"פ אם לא הי' מעבר ניסן בניסן והוי ס"ל דאמרי' כל הראוי והי' אפשר לבטל הגזרה של השיעבוד ולא יהי' עוד גלות אך כיון שהוא עיבר ניסן בניסן א"כ ס"ל דלא אמרינן כל הראוי ולכך מוכח מיום מ"ת שיהי' עוד גלות וכל שנעשה דבר דוגמתו לא יתבטל לכך א"א להיות משיח בלתי הגלות תחלה ואם עכ"פ הי' אומר שירה הי' נחשב זה לגלות וזה בזה תלוי ולכך הנה הארץ לא ידעה מעון הראשון של עיבר ניסן בניסן ולכך הוי סברה דמה שע"י מניעת השירה לא נעשה שליח הוי רק דרך קנס ועונש דא"ל מטעם דהוא לא החשיבו לשעבוד לכן לא נתקיים גזרת הגלות שהרי אפשר להתבטל לגמרי שלא להיות גלות ושיעבוד כלל ובע"כ מדרך עונש על שלא אמר שירה לכך אמרה שפיר שהוא תאמר עבורו והשיב