כרם שלמה כט

מה דיבור משה רבינו מחי' מכ"ש דבורו י"ת שהוא מחי' ולכך בקשו לשמוע ממנו י"ת בעצמו ולכך אמרו נעשה דבזכות עשי' נזכה לשמוע ממנו י"ת ולכך אמר הוא י"ת מי גילה רז זה לבני היינו שידעו שהדיבור מחי' לשון שהמה"ש משתמשין בו שנאמר עושי דברו כדי שיהי' שכרם שיזכו לשמוע בקול דברו כי מרגישין הדבור הוא מחי' אותם ולכך מדיבור נעשה ונשמע מוכח שהאמינו כי הדיבור הוא מחי' והכל בזכות אמונה וז"ש שמעי עמי ואדברה באיזה זכות תקראו עמי בשביל ואדברה בשביל מה שבקשתם שאדבר אני ובקשתם דיבורי והיכן מצינו שבקשו דיבורו י"ת היינו במ"ש נעשה ונשמע שבקשו לשמוע ממנו י"ת וא"כ מזה מוכח אמונה שהאמינו כי התורה הוא חייהם שהדיבור מחי' והנה ז"ש ישראל דהנה יש ענינים דהוי הריבוי טוב לאחד ורע לאחד כגון בשר שמן וטוב לאדם בריא הוא טוב וכל מה שאוכל יותר מתחזק יותר ולאדם חולה הוא מזיק וכל מה שיאכל יותר מזיק לו יותר וז''ש הם דהם ראו במשה רבינו כשמדבר עמו השי"ת מקבל כל פעם יותר חיות והם כששמעו דברי השם מתו כל פעם א"כ מוכח דהוי המניעה מהם שהם חולין וא"כ אם המניעה מצדם נהי דעתה חוזרין וחיין אם יוספים לשמוע יותר אפשר דהריבוי יזיק להם יותר וימותו לגמרי וז"ש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם דיש אדם שמדבר עמו אלהים וחי מקבל עוד חיות ועתה למה נמות אנחנו ובע"כ הוי המניעה מצדנו שאנחנו חולים חולי הנפש א"כ אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אז ומתנו לגמרי והנה מזה מוכח שהי' להם ענוה ותלו הדבר בפחיתותם והנה אחז"ל במעלות דר"פ ב"י שהענוה מביאה לידי יראה לכך אמר הטיבו אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם להיות להם דרכי ענוה ליראה אותי כל הימים כי מן הענוה נמשך יראה וז"ש להם בפ' יתרו אל תראו כי לבעבור נסות אתכם בא אלהים ובעבור תהי' יראתו ע"פ לבלתי תחטאו והכונה שאמר דלכך מתו כל פעם לא מפני שהם אין ראוין לכך רק לנסות אותם במה יתלה החסרון אם יהי' להם דרכי ענוה ויתלו החסרון בהם וז"ש אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא אלהים לנסותכם בדרכי נסיון אם יהי' לכם ענוה וגם שמזה יומשך לכם יראה מן הענוה וז"ש ולמען תהי' יראתו ע"פ וא"ש. ומעתה יובן המדרש דהוי קשה לו מ"ש הטיבו כל אשר דברו דאם הכונה כפשוטו שמדברים נכונה הול"ל כמו בבנות צלפחד ובמטה בני יוסף כן דברו מה לשון הטיבו אך הכונה דהנה הוא י"ת אמר למשה לך רד העד בעם ולמה ציוה לו לרדת למתן תורה אך הכונה שהוא י"ת אמר למשה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם והכונה דאיך יאמינו בו לעולם אך הנה אם לא הי' משרע"ה יורד למטה הי' הם אומרי' דהם שוין למשה רבינו וראוין לדבור רק שהוא י"ת מונע מהם הדיבור והמניעה ממנו י"ת ואף שהי' רואין שהם מתים ע"י הדבור כל פעם הי' אומרי' שטבע כל אדם הוי כן ואולי גם משה רבינו הוי כן לכך ציוה למשה רבינו לרדת למטה ויראו הם כי משה רבינו מקבל עוד חיות מן הדבור והם מתים מזה יכירו כי החסרון מצידם שאין יכולין לקבל הדבור ולא ישוו עצמן למשה וע"כ יאמינו בו לעולם כי אינו שוה להם ולכך אמרו בפ' ואתחנן כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים כמוני ויחי כלומר דודאי משה רבינו שמע וחי רק הוא לא הי' כולו בשר רק כמ"ש במדרש דמחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים ולכך הי' חי אבל מי שיהי' כולו בשר זה א"א שיחי' וז"ש כי מי כל בשר שיהי' כולו בשר מי שמע קול אלהים ויחי וא"כ לפ"ז הוי זה כוונתו י"ת מתחלה שיודו כי אין יכולין לקבל הדבור וידעו כי המניעה מהם וא"כ רצה הקב"ה בדבור זה. והנה חזינן דהקרבנות