כרם שלמה כח

ויעקב בג' יחד בשביל דהם עם תליתאי שלשת אבות לכך יבינו כי לא הי' כוונתי לאומ"ה כי אין בהם מעלה זו וז"ש שלמה המלך ע"ה הלא כתבתי לך שלשים התורה שהוא משולשה כתבתי בכונה בהתחלקת לנ' דהוי במועצת ודעת דבשביל מה נעשה כן והיינו להבין קשט דברי אמת למי הוי כוונתו י"ת ליתן התורה גם תדע מה להשיב לו י"ת דבר אשר שלחך לעוה"ז כי הנה דרך משל במלך שהי' לו איזה מלאכה גדולה ורוצה ליתן אותה לכמה בעלי מלאכות ולא רצו לקבלה כי אמרו שאין יכולין לעשותה ונזדמן אחד וקבלה אז האיש הזה אינו מדקדק לעשותה בלי שום חסרון כי יודע אף אם ימצא בו איזה חסרון יכול להשיב הרי האחרים לא רצו לקבלה כלל ודי דעשה מקצת ממנה אבל אם הי' גם שאר בעלי מלאכות רוצים לקבלה אז מדקדק לעשותה בלי חסרון כל דהו שלא יכעוס עליו המלך וכן הוי הנמשל אם הי' הקב"ה באמת רוצה באומ"ה ליתן להם התורה רק דהם לא רצו לקבלה אז ישראל שקבלוהו לא הי' צריכין לדקדק כ"כ במצות התורה כי אם לא יעשו כתקונה יוכלו להשיב שולחו י"ת דבר כי די במה שעשה כי הרי האומ"ה לא רצו לקבלה כלל אך כיון דבאמת לא רצה י"ת ליתן להם התורה לכך דחה אותם בקש ואם הי' הקב"ה מודיע להם מתקנת התורה כמו שהודיע לישראל גם הם הי' מקבלים אותה לכך אין לאדם תירוץ למעלה למה לא קיים התורה ולכך ז"ש שלמה ע"ה כדי שתדע להשיב שולחי דבר בעוה"ב וא"ש בעזה"י

מאמר אחד עשר

בפ' ואתחנן בפ' שמעתי את דברי העם הזה הטיבו אשר דברו מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותו וכו' במדרש בשיר השירים וכמה דוכתא ח"א הטבה כהטבת נרות וח"א הטבה כהטבת קטורת הנה להבין מה בעי בזה ונ"ל ויובן מ"ש תחלה בפ' הנ"ל היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה הזאת אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו וצריך להבין כ"ז ושלא יהי' דבריהם כסותרין זא"ז שתחלה אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ואח"כ אמרו אם יוספים וכו' ומתנו אך נראה בהקדם מ"ש במדרש מגלת רות בפ' שמעו עמי ואדברה באיזה זכות זכיתם שתקראו עמי בשביל ואדברה שדברתם לפני בסיני ואמרתם נעשה ונשמע והוא תמוה שלשון ואדברה משמע שאני מדבר והמדרש אמר שהם דברו נו"נ אך הענין הוא כך דהנה נחזי אנן במלך ב"ו השולח פקידה להמדינה והפקידה נמסרה לשריו בגדול החל ובקטן כלה הנה לא יבקשו המינו לשמוע הפקידה מפי המלך דמה נ"מ להם בכך ואף דאולי הפקיד משנה איזה דבר מפקידת המלך מה להם בכך המה יפטרו מן הדין כי אין להם רק מה שהפקיד מצוה אבל הרופא המזהיר את החולה מה יעשה הנה אם שלח הרופא שליח להחולה מה יעשה אז החולה מתאוה יותר לשמוע מפי הרופא בעצמו כי השליח אולי יגרע איזה דבר והיינו מחמת שהוא חייו לכך מתאוה לשמוע מן הרופא עצמו ומכ"ש אם הוא לחש וסגולה דהדיבור עצמו מרפא מכ"ש שירצה לשמוע זה מן המומחה עצמו ולא משלוחו והנה מכ"ש בו י"ת הנה שמיעת הד"ת הוא עצמו מחי' כמ"ש שמעו ותחי נפשכם ולכך נתאוו לשמוע ממנו י"ת וכן כתבנו בח"ת דלכך תחלה אמרו בפ' משפטים נעשה ואח"כ כשקרא לפניה' משה רבינו דברי הברית אמרו נו"כ והיינו שתחלה סברו דהמעשה עיקר והוא מחי' לכך אמרו נעשה לבד אבל אח"כ כשקרא לפניה' משה רבינו דברי הברית הרגישו בנפשם שהדיבור נתן בהם חיות א"כ למדו ק"ו מה