כרם שלמה ל

הוי בעזרה אבל הקטורת ונרות הוי בהיכל ולמה נשתנו זה מזה. אך הנה יש טוב ויש ישר הטוב הוא חפץ ורצוי בעיני האדם ובוחר בו אבל הישר אינו חפץ בו רק שהוא הכרח מצד היושר והנה נחזי אנן באדם מה שהוא טוב ומבקש בו מקבלו לתוך חדרו המיוחד לו אבל מה שאינו טוב לו רק ההכרח גורם לקבלו זה מניחו בחצר וכדומה לא לפני ולפנים כן ה"נ בו י"ת הנה הקרבנות אין הוא י"ת חפץ בם כמ"ש המשורר כי לא תחפוץ זבח ואתנה וא"כ אין הקרבנות טובים בעיניו רק שהוא יושר דהחוטא הוי היושר שיביא קרבן לכך אין מקבלים בהיכל רק בעזרה אבל בקטורת ונרות הוא חפץ בהם באמת כי אינן על חטא לכך הוי הם בהיכל והנה זה הוי סימן כי הם טובים בעיניו י"ת וז"ש דהטיבו כל אשר דברו כי בזה אני חפץ שיאמרו כן ואינו כקרבן דהוי רק יושר ונכון רק הוא טוב ממש כי בזה אני חפץ שיאמרו כן וז"ש דהטבה הוי כהטבת נרות והטבת קטורת וא"ש בעזה"י

ובהיותי בזה אזכיר ביאור מאמרם ז"ל דמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו וי"ל ע"ד הצחות מה לשון מדעתו וי"ל דלכך הוסיף דהנה משה רבינו ראה כי בנון לספירה יהי' יו"ט של עצרת והנה אחז"ל בפ' משא דבר ה' ביד מלאכי שכל הנביאים קבלו נבואתם מסיני רק שלא יצא מכח אל הפועל אלא בזמנו וא"כ אלו הנביאים שקבלו דברי נחמות וטובת ישראל להם הוי שמחה וגילה אבל לאלו שקבלו הנביאות בפורעניות של ישראל להם הי' היום הזה ליום אבל לכך לא רצה משה רבינו שיהי' זה ביו"ט לכך אחרו עד אחר יו"ט והנה אם לא הי' משה רבינו שולח מרגלים לא הי' נמשך החורבן כמשחז"ל אתם בכיתם בכי' של חנם ואם לא הי' החורבן הי' אפשר שיהי' קבלת התורה ביו"ט רק ע"י שליחת המרגלים נמשך החורבן ועי"כ נתאחר יום מ"ת והנה רש"י פי' שלח לך לדעתך וכו' וז"ש הוסיף משה יום אחד מדעתו שהסכים לשלוח מרגלים עי"כ הוצרך להוסיף יום אחד וא"ש: מאמר שנים עשר בילקוט יתרו ר"פ וז"ל ליום השלישי זה יום השישי שבו נתנה תורה שנאמר כי ביום השלישי ירד ה' עכ"ל והוא תמוה ונראה לפרש דהנה הי' קשה להילקוט מיש כפל הלשון והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' למ"ל שנית מאמר כי ביום השלישי והי' די לומר והי' נכונים ליום השלישי כי ביום הזה ירד ה' על הר סיני או הי' אומר סתמא כי ירד ה' הי' משמע נמי דאז ירד כיון שאמר שיהי' נכונים ליום השלישי כי ירד ה' הי' משמע שאז ירד ה' ולמ"ל ביום השלישי ולזה מפרש כך דהנה זה גלוי ומבואר דאם לא הוסיף יום אחד מדעתו אז נתנה התורה בויו בסיון אך אם הוסיף יום אחד מדעתו אז נתנה התורה בזיין בסיון בשבת אף שבמס' שבת לא משמע כן מ"מ בסדר עולם משמע כן דלרבנן בשישי בשבת נתנה תורה ועיין בחק יעקב ה"ל פסח סי' תכ"ט ובזה יהי' הולך המכילתא הנ"ל דהנה במס' עירובין מבעיא לן אם יש תחומין למעלה מיוד או לא ופשיט שם מאליהו וכו' ולכך הילקוט הנ"ל ס"ל דיש תחומין למעלה מיו"ד ולכך אמרה התורה כך כי בודאי הראוי הי' כדברי משה להוסיף יום אחד מדעתו אך אם יתוסף יום אחד יהי' בשבת ואז לא יהי' אפשר שירד הקב"ה על הר סיני כי הוא שומר התורה תחלה ויצטרך להיות למעלה מעשרה אך אם ביום השישי נתנה תורה בחול ירד ה' על הר סיני ממש וז"ש והי' נכונים ליום השלישי אף דבאמת הי' ראוי לעשות כדברי משה להוסיף עוד יום להיות נכונים ליום הרביעי מ"מ א"א לעשות כן כי ביום השלישי ירד ה' על הר סיני כפשוטו אך ביום