כרם שלמה כה

מ"מ לא יהי' אוהבו יותר כבתחלה כי זכור יזכור לו תמיד חטאו וכן אף אם יחלה העבד אף שיחזור לבריו לא יהי' רבו אוהבו כ"כ כיון שדרכו להיות נחלה אבל בבניו אם יחלה אחד חולה מסוכן ויתרפא יהי' האב אוהבו יותר ממעיקרא וישמרנו יותר וכן אם ימרוד באביו אם אח"כ יפייסנו ויתחרט בו חרטה גמורה יוסף אהבה על אהבתו וכן ה"נ בו אם היינו עבדים לו י"ת אז הוי צדיק גמור יותר אהוב לו י"ת אך כיון דאנחנו בנים למקום הוי בע"ת עדיף וא"כ ממה שבע"ת עדיף הוי לנו כבוד דמוכח דאנחנו בנים לו י"ת וז"ש המשורר אבן מאסו הבונים היינו הרשעי' שחטאו אם עשו תשובה היתה לראש פינה עדיפים מל"ב מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו והכונה הוא להיות זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו שנדע דאנחנו בנים לו י"ת. ובזה נבין ביאור הפ' שהתחלנו דהנה אחז"ל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה וזה יהי' מרומז בפ' זו דלמה הוצרך הקב"ה להזהיר על ע"ז אחר דתכ"ד הזהיר עליו ביו"ד דברות אך כאן הוי אזהרה שלא יחטאו ע"ד לשוב והיינו אם לא הי' להם הוכחה דבע"ת עדיף ממילא לא יעשו כן דא"כ יהי' רק בע"ת אך כיון שיראו דבע"ת עדיף א"כ יאמרו כיון דהקב"ה אוהב בתשובה יחטאו כדי לעשות תשובה ואם בע"ת עדיף ממילא כל העושה עברה יותר גדולה ועושה תשובה חשוב יותר ויבחרו לעבוד ע"ז כדי לשוב בתשובה לכך הזהירם שלא יעשו כן והנה עשי' הוי לשון תקון כמ"ש הבל"ע דלכך לא נאמר בבריאת האדם לשון עשי' דהאדם צריך לתקן עצמו עיי"ש וז"ש הקב"ה אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמים שתחלה דברתי עמכם מן השמים שלא לעלות אל ההר ולמה הוצרכתי לדבר עוד פעם ב' והרי הוי ק"ו דמשה רבינו ובע"כ מוכח דבע"ת עדיף ומיושב קו' הש"ס ממ"ש וירד ה' הר על סיני דכאן הכונה על תחלת הדבור שדבור שלא יעלו אל ההר זה הוי מן השמים וכיון דהוי הוכחה דבע"ת עדיף תרצו לעבוד ע"ז כדי לעשות תשובה ותכוונו למעני לעשות לי הנאה וז"ש לא תעשון אתי למעני להיות עברה לשמה או הכונה אתי על ידי שאני רמזתי לכם דבע"ת עדיף לכך אני אהי' נחשב הגורם לזה לכך אני מזהיר דלא תעשון כן והיינו מכח דאני מודיע לכם דאם תעשו ע"ד לשוב בתשובה אז לא תוכלו לשוב בתשובה אז לא תעשו לכם לא יהי' בידים לתקן עצמיכם בתשובה לעולם כי בזה אין מספיקין, והנה הטעם באמת למה בכה"ג אין מספיקין ולמה יהי' חוטא סתם עדיף לכאורה הוי נגד השכל אך הטעם בזה דעיקר תשובה הוא הכנעה ושפלות וכמ"ש הספרים דבע"ת צריך להיות לו לב כשבר ועניו ולכך החוטא סתם אם עושה אח"כ תשובה הוא מתבייש מפני החטא ולבו נשבר והוא עניו וכתיב לב נשבר ונבזה אלהים לא תבזה אבל החוטא ע"ד לשוב בתשובה זה אינו מתחרט ומתבייש דאיך שייך חרטה אם תחלה עשה ע"ד כן גם אין לבו נשבר כיון דסבר דמצוה קעביד וכיון דאין לו לב נשבר לכך לא מהני תשובתו ולכך אין מספיקין בידו לשוב כי אם ישוב ולא יקובל תשובתו יהי' נראה ח"ו כעול בחיקו י"ת ויהי' חילול השם לכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וז"ש כאן דלא תקשה לך למה הוי אחטא ואשיב גרע היינו מכח דאני עניו ובוחר רק שפלים וראי' דהרי מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו הרי אני בוחר רק בעפר ואפר לכך בכל מקום אשר אזכיר את שמי שאני עניו ואני את דכא ושפל רוח אז אבוא אליך וברכתיך אבל האומר אחטא ואשוב זה אין דעתו שפלה וא"ש בעזה"י: מאמר