כרם שלמה כב

הדורת לפניו שמזכה אותו להיות במקומו להיות מספר הדורת ממנו שנאמר קורא הדורת מראש כפירושינו הנ"ל ומוכח שיתכן להיות נמנה הדורת להיפוך וז"ש דהוא הקץ שמקנין כזה שנמנה להיפוך זה הוי גרם הקץ ואעפ"י שנאמר ועבדום וענוי אותם ארבע מאות שנה וא"כ מוכח שהוי הדור החייב ראוין להיות אחר ד' מאות שנה מ"מ נאמר ודור רביעי ישובו הנה כפירושינו לעיל שהדור שהי' עתיד להיות רביעי יבואו קודם וזה גרם התקרבות הגאולה וזה לא הוי אפשר להיות נעשה רק ע"י מנין הדורת להיפוך כנ"ל א"כ מוכח מזה דשייך מנין הדורת להיפוך וזה נמשך מזיכוי האב לבנו שמזכהו במעלה זו וא"ש לשון המשנה: ובזה נבין דברי הילקוט הנ"ל דהוי קשה לו מ"ש אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאמ''צ והקשו הכל דהול"ל אשר בראתיך ובא הילקוט לפרש כך דהנה בפ' יתרו יש שם בילקוט וז"ל ברמז רע"ו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע נשמע דנעשה הול"ל אלא אמרו ישראל עד שלא שמענו קיימנום אנכי קיים יעקב שנאמר הסירו אלהי הנכר וכו' עד אברהם קיים לא תענה שהעיד לכל באי עולם שהוא י"ת רבון לכל המעשים אף הוא קיים לא תחמוד שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל עכ"ל. והנה כוונתם בזה שהם התנחמו שאין להם אחריות עונש פן יעברו על התורה ויענשו לכך אמרו כיון דעד שלא שמעו קיימוהו אבותיהם וממילא אף אם יעברו יגין עליהם זכות אבותיהם שכבר קיימוהו אך הוא י"ת אמר להם שלא יסמכו ע"ז רק יהי' פחד העונש עליה' פן יעברו ויענשו כמ"ש בהדברות כי אל קנא ה' אלהיך וכדי לדחות בטחון ישראל שסמכו על מעשה אבותיהם שיגין עליה' הראה להם הקב"ה עשרה בני אדם שעברו על יו"ד דברות והם בניה' באים אחריהם וא"כ סלק עשרה נגד העשרה ואין להם במה לבטוח אך כדי שלא יאמרו ישראל עדיין שאני ושאני דאלו שקיימו התורה הם ראשונים וזכות ראשונים ראוי שיגין על אחרונים אבל אלו החוטאים הם אחרונים ואין ראוי לחייב ראשוני' עבור האחרונים לכך אמר הקב"ה ודאי אם היית מונה רק כסדר הדורת שהם לפניכם שפיר אמרתם אך הרי דרכי למנות להיפוך ג"כ הדורת וא"כ הוי עשרה החוטאים לפני ראשוני' בצד אחד כמו אלו שקיימוהו ולכך הוי הדבר שקיל ויצא זה בזה ואין להם בטחון במה לבטוח וראי' על כך שאני מונה הדורת להיפוך שהרי כן הי' גאולת מצרים רק עי"כ וכמ"ש במשנה הנ"ל לפירושינו וז"ש אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאמ"צ והוי רק באופן זה שנמנו הדורת להיפוך וא"כ הרי יש לו עליכם עשרה שבעטו כנגד עשרה המקיימין ולכך אני מזהירך הזהר והזהר שלא יהי' לך אלהים אחרי' כי אל קנא ה' אלהיך וכו' ולא יועיל לך בטחונך מ"ש נעשה ונשמע וז"ש הילקוט אנכי ה' אלהיך מלמד שצפה הקב"ה בכל העולם כולו והי' עומדי' לפניו כולן בשוה וראה בעשרה שבעמו בו ויצא עשרה כנגד עשרה ולכך זכר יצי"מ שממנו נלמוד מנין הדורת שלו י"ת וא"ש

ובזה יובן ילקוט עה"פ בחודש השלישי וז"ל יצילני מאויבי עז זה פרעה שנאמר אמר אויב ארדוף ומשנאי כי אמצו ממני יקדמוני ביום אדי מאן דאמר פרעה יח"א עמלק ויוציאני למרחב שנתן לי התורה הרחבה מני ים יחלצני כי חפץ בי פוזמקי דידי סלקא למיתן לי אורייתא אימתי בחודש השלישי עכ"ל והוא תמוה ועיימש"ל וכעת נראה כך דהנה במתן תורה י"ל בו ב' אופנים או דזכו ישראל מצד עצמן והם הי' כדאי לכך או שזכו לה מצד מעשה אבותיהם שכבר קיימו התורה עד שלא נתנה והנה אם לא הי' הקב"ה דרכו למנות להיפוך הדורת הוי אפשר