כרם שלמה יח

יהי' מוכח מן התורה דאי' במד"ר פ' יתרו בפ' וידבר אלהים וכו' בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל שנאמר אתי מלבנון כלה באיזה זכות בזכות שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע והוא תמוה והיפ"ת נדחק בהגהתו ולי נראה דהנה יש מלך ויש מושל והחילוק הוא דהמלך נעשה ברצון המדינה וצריך לבקש מאת המדינה לקבלו למלך אך מושל הוי בתקופות ואין צריך הסכמת המון וכן פי' המפורשי' מ"ש אחי יוסף המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו. וזה הכונה מ"ש במדרש פ' יתרו נתכנסו כל הנביאים אצל ירמי' ואמרו כל הנביאים קורין לו מלך ישראל ומה ראית לומר מלך הגוים והשיב שמעתי ממנו שאומר נביא לגוים נתתיך לכך אני אומר מלך הגוים ומה זו שאלה ומה זו תשובה אך הכונה דכתיב כי לה' המלוכה ומושל בגוים דבישראל הקב"ה חולק להם כבוד וקורא עצמו מלך ומבקש רצונם להמליכו (וכמשחז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמלכוני עליכם וכן הרבה הכותב) אבל בגוים אינו חולק להם כבוד ואינו מבקש רצונם אבל הוא מושל בע"כ ולכך שפיר שאלו לירמי' למה קוראו מלך הגוים דהוי לו פחיתות כבוד כאלו צריך רצונם ובלי רצונם אינו מלך לכך שפיר השיב ירמי' שמעתי ממנו שאמר נביא לגוים נתתיך ואם שולח אותי אל הגוים חזינן שמבקש רצונם דוקא לכך אני אומר מלך הגוים והנה רש"י פ' בפ' יתרו בפ' אשר הוצאתיך מאמ"צ כדאי אני שתקבלו שעבודי הרי דמבקש רצונם ומפייס להם ונותן להם טעם שראוי שיקבלו שעבודו ואם הי' הוא י"ת עושה עצמו כמושל ובתקופות לא הי' צריך לפייסם ולבקש מהם שכדאי שיקבלו שעבודו ובע"כ דלא עשה הוא י"ת עצמו כמושל רק כמלך וז"ש המדרש בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל כלומר לא בטכסיס מושל והיינו בשביל דהם הקדימו נעשה לנשמע ועשו אותו י"ת כמושל בע"כ דהנה מי שאין בידו לכופי לעשות רצונו אם יאמר לי לעשות איזה דבר תשאלו מה הוא כדי שאדע אם ארצה בו או לא אבל מי שבידו לכופי לעשות בע"כ לזה לא אשאל כלל מה הוא כי מה נ"מ לי הרי אם לא ארצה יכוף אותי ולכך אם הי' ישראל מחזיקין אותו י"ת רק כמלך שמבקש רצונם הי' שומעין תחלה מה יצוה רק דהם עשוהו כמושל בתקיפות לכך הקדימו נעשה לנשמע כיון דהם עשוהו כמושל בתקיפות חלק להם כבוד להיפוך ועשה עצמו רק כמלך ואמר אשר הוצאתיך מאמ"ל וז"ש המדרש בטכסיס של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל לא כטכסיס מושל באיזה זכות שאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע אבל האומ"ה דשאלו מה כתיב בה והחזיקו אותו י"ת רק כמלך עשה הקב"ה עצמו כמושל לכך נאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים. לפ"ז מוכח מפסוק אנכי ה' אלהיך שהוא י"ת עושה עצמו כמלך בישראל ואי' במדרש פ' ויחי עה"פ אלהים אשר התהלכו אבותי לפניו דח"א לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו ואמר שם במדרש למ"ד לנשיא שהוא מהלך וזקנים לפניו הוא צריך לכבודינו עיי"ש וביפ"ת א"כ מזה מוכח דהקב"ה מכוין לכבודו ג"כ וא"כ אם משם מוכח דמכוין גם לכבודו הוי מעשה גדול וא"כ המעשים טובים הן הבנים וא"כ זה שייך אף באשה וז"ש אלקנה הלא אנכי מאמר אנכי ה' אלהיך דמוכח דמעשה גדול זה טוב לך מעשרה בנים וכמ"ש התנחומא דהתורה עדיף מבנים וזה מדייק הילקוט אני אין כתיב אלא אנכי כמד"א אנכי ה' אלהיך וכו' וא"ש בעזה"י. ובזה נבין הילקוט הראשון דהוי קשה לו מה זו שאלה הרי אחז"ל במס' נדה דמשביעין את האדם אפי' כל העולם אומרים עליך צדיק אתה תהי' בעיניך כרשע א"כ איך שאל לה למה תבכי הרי בעיניו ראוי להחזיק עצמה לרשעה ואין לה מע"ט אך הנה יש בירושלמי דלכך לא נאמר בעצרת ושעיר לחטאת דאמר הקב"ה אם קבלתם תורתי