כרם שלמה יא

הכל אמר הקב"ה מפיו הקדוש כביכול. ובזה נבין הביאור דהנה השתנות השכליים שכל אנושי לשכל אלהית נמשך רק ממה שהגוף קרוץ מחומר וגם אוכל דברים גשמיים שגורמים טבע גסה וחומרי עב ועכור ולכך המה"ש שהן רוחני ואין להם גוף עכור לכך יש להם שכל אלהית. ויובן בזה מאמרם ז"ל עה"פ עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם לקחת מתנות ומה ענין זה כנגד זה להיות מדה כנגד מדה אך הכונה דענין מה שהתורה מתנהגת כפי שכל אנושי זה ענין מתנה דכמו שבמתנה המקבל עושה בה מה שרוצה אך בפקדון א"י לעשות רק כרצון המפקיד כן ה"כ בזה אם היתה התורה מתנהגת כפי שכל אלהית היתה התורה בידינו רק כפקדון אבל אם התורה מתנהגת כפי דעתינו אף דהוי להיפוך מן שכל אלהית אז נחשבת לנו התורה כמתנה ואנו רשאים לעשות בה כדעתינו ולכך אמר לקחת מתנות באדם בשכר שקראוך אדם והם כוונו לגנאי מחמת היותך אדם לא תוכל להשיג שכל אלהית כפי האמת כי יש לך שכל אנושי לכך עבור זה לקחת מתנות שנותן לך התורה במתנה להתנהג בתורה כפי שכלך באמת. ובזה כבין מ"ש בפ' עקב ואשב בהר ארבעים יום לחם לא אכלתי וכו' ויהי מקץ ארבעים יום נתן ה' אלי שני לוחת אבנים והכונה דעד כלות ארבעים יום כיון דלחם לא אכל ומים לא שתה הי' לו שכל אלהית ולא הוצרך להתנהג בתורה כפי שכל אנושי ולכך אז לא הוצרך ליתן לו התורה במתנה אך ויהי מקץ ארבעים יום שהגיע הזמן לרדת מן ההר א"כ חזר לגשמיות ממש אז כעשה לו שכל אנושי אז הוצרך ליתן לו התורה במתנה כפי שכל אנושי ע"כ אמר ויהי מקץ וכו' נתן ה' אלי להיות לדעתי וא"ש

ובזה נבין הפסוקים שהתחלנו די"ל דישראל בשעת מ"ת במי רצו להתפשט א"ע מן הגשמיות דפסקה אז זוהמתן והיינו כדי שיזכו לראותו אותו י"ת כי לא יראני אדם וחי וזה בגופו אך בהתפשטות הגוף יכול לראותו ולכך הי' חושש פן ירצו להיות מופשטים מחומר כדי שיזכו לראות אותו י"ת ולכן אמר הקב"ה שלא יעשו כן רק יהי' נשארין בגופן ממש כי אם יעלו מעלה מעלה ויתפשטו מגופן אדרבא מזה יפלו ממדרגתן כי כשהם בגופן הם חשובין יותר כמ"ש במדרש פ' וירא דכשהשכינה ע"ג קורא אותם אנשים וכשאין השכינה ע"ג קורא אותם מלאכים וא"כ מוכח דכבודו י"ח להשתמש רק באדם ולא במלאכים ולכך כשהשכינה ע"ג יש להם דמות אנשים כי בלא"ה אין כבודו י"ת להשתמש בהם אם הי' להם דמות מלאכים וכשאין השכינה ע"ג קורא אותם בדמות מלאכים כפי האמת א"כ מוכח שהאדם חשוב יותר לפניו י"ת ממלאך (ועיי"ש בפתיחה למי נדה ראי' לזה) ולכך אמר לו הקב"ה לך רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות כלומר שיהרסו וירצו להיות מופשטין מגשמיות כדי שיוכלו לראות אותו י"ת ואז עי"ז ונפל ממנו רב שיפלו רב ממדרגתו אם לא יהי' בגופו והנה משה רבינו לא הבין כוונתו י"ת דלא אסיק אדעתי' שיהי' אדם קשור בגופו יהי' חשוב יותר מאם הי' מופשט מהגוף ושיקפיד הקב"ה על כך שלא יהי' מופשטין מגופו ולכך סבר דכוונתו י"ת הוי על הר סיני שלא יעלו על הר סיני ולכך טען שלא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו וכו' ולכך אמר לו הקב"ה שיעשה כן בנפשו ויכיר האמת כי כשהי' משה בהר כעת הי' מופשט מן הגשמיות ואמר לו הקב"ה שירד למטה ויתלבש בגופו ואז יבין איך יעלה למעלה גדולה יותר מעתה כי עתה לא עלה רק הוא לבדו וכשיהי' בגופן יעלה עמו אהרן כי יחול גם עליהם על ידו וז"ש לו לך רד ועלית אתה ואהרן עמך כי בירידה זו יהי' לך עלי' כי תעלה גם את אהרן עמך