שו"ת כרך של רומי רמ

ללשון הקדש מהחכם החוקר מוהר"ר משה מרדכי יאוועל וקרא שמו רוח חיים. ועכשיו בא לידי מועתק בלשון וכתב איטלקי ראה דבריו בח"ב עמוד רל"ח ע"ש) והכריח בחכמתו. שהוא כמעט הכרחי להתענות פעם או פעמים בשנה לעכל מותרות הגוף. ואנו אין אנו צריכים לטעם זה. כי אנו מאמינים מ"ש בתו"הק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. אבל הבאתיו בדברי אלה להודיע בעמים שגם תענית זה מלבד שאינו נגד הטבע ומזיקו אלא אדרבא הוא לתועלתו תועלת גשמי ורוחני וזהו מ"ש הראב"ד ז"ל. ולא צוה דת בלתי יכולים לעמוד בה. שכולל עניני המצות והחוקי' שאפילו לא יהיה להם טעם מספיק לפי שכלנו (כמו מניעת מאכלות אסורות שכתב הרב ז"ל לקמן) כי אם מטעם ידוע ונגלה לפניו יתברך. עכ"פ מלבד שאינו נגד טבענו אדרבא יהיו לתועלות בצד מה. וא"כ הרי שצוה דת שיכולים לעמוד בה. גם עניני העריות כמה נאים ומכוונים לטבע האנושי והוא טבע קיים עד סוף כל הדורות. עד שאינם צריכין בשום זמן שום תיקון ושינוי ותמורה כשי לזווגם עם הטבע כי לעולם יהיו כאחים ולא יתפרדו דוק כל משפטי התורה ותמצאם מכוונים אל האמור כי כל המשפטים הם קבועים לפי קביעות טבע המקבלי' אם בדברים שלא ישתנה הטבע לא בזמן ולא בפרטים כמוהם ג"כ הוא החק והמשפט ובדברים הנופלים תחת סוג שינוי הדורו' כפי התרחקות' או שינוי טבעי ומזגי בני אדם זה מזה או האדם עצמו שישתנה דעתו לפי איזה מקרים שיקרו לו ג"כ על אלה עשתה והצליחה החכמה העליונה לסדר דברים נאותים לפי מה שהוא הזמן וצורך השעה או צורך טבע החמרי וכדומה כמו שתאמר מצוה ראשונה בקיום מין האנושי כי הוא צורך אל האשה לא חייבה לקחת אשה אחת דוקא כי אפשר יצטרכו באיזה דורות אל ריבוי ההמון לכונן ערים נשמות וכמ"ש אדוננו המלך דוד כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער וא"כ אינו די אשה אחת ויצטרך לחדש דת לפי הדור. וע"ז לא חייבה בהחלט דוקא אשה אחת כדי שלא יתחכם אותו הדור האחרון לומר שלא ירדה החכמה האלהית להשתנות הצורך ונמצא הדור האחרון ממילא כופרים בעיקר ההשגחה שח"ו אינו צופה ומביט עד סוף כל הדורות ולעומת זה ג"כ לא חייבה להוסיף על אשה אחת וכמו שכבר הגיעו הדורות כי לא יאות לנו לא לפי מותרות הזמן ולא לפי הבריאות נשים הרבה ואפי' אשה א' בכל אלה צריכא רבא עד שהסכימו קדמונינו שקודם הנשואין יהיה נשבע החתן ש"ח ע"ד המב"ה שלא ישא אדם אשה על אשתו ולא יגרשנה כי אם מדעתה ורצונה מפני שראו בגלותנו זה כי נתרחקנו מעל אדמתנו. די לנו לקיים המצוה באשה אחת הלא תראה בארצות טורקיא. הגם שגויי אותם הארצות נושאים נשים הרבה כרצונם ומגרשין אתהן בעל כרחן עכ"ז לא תמצא בכל היהודים השוכנים תחת ממשלתם אחד מעיר וב' ממשפחה כי לו שתי נשים ואפי' אם נפלה לפניו אשת אח חולץ ואינו מיבם מכ"ז טובה תוכח"ת כי גם באותם הארצות ראו בעין שכלם כי לפי מצב הגלות ראוי להיות נעזרים מהחירות האלהי והבחירה שנתן בידנו לקיים מצותו באשה אחת או ד' הכל לפי העת והזמן והצורך וע"ז לא למדו מגויי אותם הארצו' ודי להם באשה א' ונושאין אותה בעודם בכחם וגבורתם בן ח"י שנה ואגב חדא הם נצולים משוחה עמוקה אשר היא כליון חרוץ לגשמיות ולרוחניות וכן כל כיוצא בזה הניחה החירות כי אפי' אותה אשה שחייבתי לישא אותה התירה גרושיה אם מצא בה ערות דבר. כי אין השכל מחייבו כי אחרי אשר הוטמאה יהיה קשורה עמו כי הוא מיאוס גדול בטבע קיים וגם כנגד האשה הרשעה חס רחמנא על טבע חומרי שבה שלא להניחה אלמנות חיות בלי גט כי אז ודאי או לא תסבול צערה ותמות כי סוף סוף מחומר עכור קורצה. או תתרבה הזמה ותשחת הארץ ע"ז חייבו לתת לה גט פטורין ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר כדי שתשקוט המית ים תאותה וכיוצא בזה ג"כ לא ציוה ליבם אח לאשת אחיו דוקא יען מזגי בני אדם משוני' ויש הרבה כי נפשם קצה לבוא אל אשת אחיו ונתן הבחירה או חלוץ או יבם והוא יתעלה יודע טעם למצוה זו אבל באיזה אופן שיהיה הגיע לתכלית הכונה מבלי התנגד טבע אותו פרטי אשר נפשו קצה לבא אל אשת אחיו וכן בכל דיני ממונות ושאר הוראות שיקרהו כי יוצאים ממרכז המשפטים הכוללים הניח הרשות ביר מורי התורה והוא אומרו עפ"י התירה אשר יורוך וכמו שהאריכו הרב המאירי בהקדמתו לס' בית הבחירה ובעל העקדה בפרשת יתרו ומוהר"י אברבאניל בפירוש פסוק זה עיי"ש באורך וגם אני בעניותי בספרי הקטן

חוקר לב ח"מ סי' א' הארכתי בפרט זה בדיני האומדנא כללן של דברים כי תורתנו הקדושה אינה סובלת מצד עצמה שום שינוי ותמורה לפי שינוי הדורות או המזגים כלל ועיקר וכל דור ודור עם כל השתנות מזגו וטבעו ועם ריבוי המקרים שיקרו לו לא יצטרך ליגע לריק ולילד לבהלה ליסד חוקים ומשפטים לתיקון דורו או להוסיף ולגרוע בהנהגת תורת האומה הזאת ומשפטיה אשר לה מימי קדם כי מה שראוי להשתנות כבר עשהו וסדרו החכמה העליונה וזהו מ"ש הראב"ד ז"ל ולא נראית בהנהגתו לעולם. (ר"ל בשום זמן) דבר ייגע. וזאת היא תשובה נצחת לפריצי אומתנו הכלבים צועקים הריפור"מא והמודיר"נא ודתנו מיום נתינתה עד היום ועד סוף כל הדורות לא נולד ולא יולד בה שום מום מצד עצמה ר"ל איזה סבה אשר יראה ממנה כי לא יאותו משפטיה ודיניה עם טבע מעשה בראשית ומכללו טבע חומר האדם עד כי בעבורו נשתנה איזה ענין שבה זה לא תמצא בתרה"ק בכל פינות חלקיה ואם נולדו בנו מומין מפני התערבותנו באומות אשר לא נצטוו בכל כלליה ופרטי' יען לא נשתעבדו במצרים ולא באו בברית מעמד הר סיני לא מפני זה נאמר כי מנהגי תורתנו סובלים השינוי והתמורה מאחר כי היא מצד עצמה זכה ותמימה ועומדת לעד מפני יופי סידור הנהגותיה וכ"ש אם נתבונן היטב נראה כי מום זה לא נולד כי אם ליו"ד למאה מכל כללות אומתנו יען הם מוכרחים להיות מעורבים מפני משאם ומתנם וכיוצא והיה הנשאר לא יעצרם הגש"ם מפאת העירוב כנודע ומפורסם ועם שיהיו להם עברות אחרות וכאדם יפרו ברית עכ"ל מפאת זה אין להם שום צער ממשפטי וחוקי התורה ואיך א"כ נשחית בעבור העשרה מה שבלאו הכי אין