שו"ת כרך של רומי רלג

דיניו וכל הוראותיו הם בראיות מופתיות בבקיאות ראוי והגון החכם המובהק הזה ליזמר וליזל ולא יחוש לשום אדם שבעולם ואפי' הוא בן חו"ל והיינו בא יבא ברינה נושא אלומותיו ולהיפך בהיפך. והאמת איתו כי מיום שהיינו לגוי אחר בארץ החכמה תעוז לישראל עם קודש מעשרה שליטי' אשר בעיר האלהים לענין שלא נאמר בו לשכרו תדרושו ודבריו הובררו כשמלה והם דברי הרא"ש בכמה מקומות דבכל מקום דאיכא גאון מפורסם הוא הנקרא ב"ד הגדול והדבר ידוע ונגלה וכל מה שמבקשים המערערים חכמי אשכנזים אם מירוש' ואם מארצות אחרות ידענו כוונתם להטיל מום בחכמי ספרד כאילו לא ידעו ולא יבינו אבל הם מפחזותם אומרים כן אבל רבני אשכנז גופייהו הע"י נהורא עמם שרי כי תל"ית הלא גם בנו דכר ה' והדברי' ברורים וידועים וגם ידעו שחכמי ספרד בבא לידם סידור גט אשכנזי כבר משתמשים בס' רבני אשכנז למען דעת העניינים במוצאיהם למסעיהם ועי' להרב ג"פ בסו"סי קכ"ט ותרוה צמאונך ולענין המנהגים כשאין להאשכנזים קהלה מיוחדת וב"ד מיוחד עי"ש בס' ג"פ ועיין למו"הד בס' גו"ר חיו"ד כלל ג' סי' ה'

כללן של דברים כי קטיר קא חזינא בכל דבריהם של אלו מתחי' וסופן ועביין והיקפן וכ"ש למי שמכיר ורגיל בהון כי אין ברובן ריח יראת ה' ולולי שהם עדיין מכונים בשם זרע אברהם יצחק ויעקב וצר לי מאד לספר בגנותן הייתי כותב על ספר ובדיו את מכות הנפש והגוף מהאנשים האלה למען ידעו דור האחרון כי כל הערעור הלזה הוא מעשה שטן המרקד ביניהם מאז השנים כי איזה פחותים מאותם המדינות התלקטו בארצות החירות האלו והשחיתו והתעיבו עלילה אין עושה טוב ואכול ושתה וגנוב ונאוף זה חלקם בכל עמלם וראיה לדבר שכל נכבד אשכנזי או ירא וחרד על דברו מעולם אינו מתחבר ומתלוה עמהם כי אם עמנו הספרדים והוא נמנה מכלל קהלתינו ואם ראוי למינוי נמנה אותו בסדר קדושה ואין מחריד כי אצלינו אין הפרש בין אשכנזי לספרדי חלילה והעיקר בידינו ראשית חכמה יראת ה' ושכל טוב ומידות טובות שמנו חכמים והסלסול האנושי וע"כ זה יוכל להעיד כל עובר ושב: קצרן של דברים שאשה זאת שרינה בת אברהם רוזענפעל"ד היא כשרה לבא בקהל ומותרת לכל אדם בגט זה הניתן לה אף לכת"ת בלתי שום פקפוק אפי' כמלא נימא ועל הסעיף הב' שהוא בפרט נישואי האיש אלטיר עם האשה זאת שחשדו אותו וכנזכר כבר כתבנו להועד הכללי אשר בעוב"י מצרים באיטלקי מפו' שיתאספו עם הרב המופלא תנא דבי אליהו מ"ד לברר הדברים ברומן ועומקן ואם יראה להרב תנא דבי אליהו נר"ו כי הבל יפצו פיהם הא ודאי תורה דיליה היא ומי יבא אחריו וכ"ז כתבנו מגודל עונתנותו כי רבה היא כי הלאו הכי מי אנכי ומי ביתי להכנס בתחום שאינו שלי אם לא כי אמר המלך יבא וע"כ באתי בשורותים אלו להלכה כי למעשה הדבר תלוי בהרב המסדר גופיה נר"ו כי הוא השליט ומי בראש הרב הגאון מר דודי ראש ב"ד מקודש מב"ד הגדול שבירוש' המלך דוד חזן נר"ו שבדרך מציאה נפלאה נמצא איתנו בגורלינו ובדק בעיניו כיונים כל הזיופים הנרשמים למעלה ראש ונבהל מראות ואם הגאון הרב מ"ד נר"ו כי ממנו תצא תורה יסכים גם הוא עמי אהיה בענין זה כסניף בעלמא כי היכי דלימטי ליה שיבא מכשורא הצור ישראל ימ"א: הכ"ד עפר ארץ ישראל מרביץ תורה בישראל פה נא אמון יע"א הבע"ח בש"א לח' אייר משנת התרי"ח ליצירה פה סימן יתיצבו מלכי ארץ לפ"ק לכבוד התורה שתתעלה פסי"ק צער"א ואי"ת חז"ן: הצעיר משה חזן ס"ט

הסכמת הגאון המפורסם מרן דודי המלך דוד חיים חזן יצ"ו

אנכי בדרך הנחני ה' כאן נמצאתי פה נא אמון יע"א בשליחותייהו דרבנן בצערי"ך ירושלים תוב"ב ויקר מקרה בלתי טהור מה שלא דמיתי ולא עלה על לבי כי הגם דנקטינן אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה ה"מ ביציאתו מן העיר אבל בכניסתו לא מצינו ויהי כבואי פה השמועות יבהלוני כי יצאו אנשים בני בליעל מבני האשכנזים בעי"ת מצרים יע"א להטיל מום בקדשים ולהוציא לעז על גט אחד שסידר האי גברא רבה מאריה דאתרא מנקיי הדעת שבירושלם רב נהוראי גאון הרב המופלא כמוהר"ר אליהו ישראל נר"ו לאשכנזי אחר שגירש את אשתו כדת של תורה כאשר יאותה לו כי רב גובריה ורב חיליה מומחה ופקיע גדול שמו נודע בשערים ובתר הכי קמו קצת רקים ופוחזים להסית ולהדיח להבעל ובדה שקרים שיש לו שמות אחרים וגם בשם אביו שיש לו שמות אחרים כדרכם וכעלילותם לגנוב את לב ב"ד ולב כל ישראל כגוי אשר צדקה עושה וע"ז דרך ובא לו האי תנא דידן תנא דבי אליהו פה נ"א נכוי בחמי חמין איך נעשה כתועבה הזאת להוציא דיבה ולעז על הגט הניתן והוטל חרם ר"ת ז"ל שלא להוציא לעז בדברי כזבים אשר אין בם מועיל לגרום שום חשש על הגט הנז' וע"ז אזר כגבר חלציו זה דודי מאריה דאתרא הדין מופלא שבסנהדרין הגאון שאר בשרי הרב המופלא המשי"ח נר"ו מר בריה דרב אחאי הגאון רבי אליעזר הגדול זל"ה ופלפל בחכמה ברוב עובייו ורוב הקיפו ורוחב מבינתו וליבן את הדין כמטהר וכמצרף כסף דברים ברורים כשמלה כי כל הדברים של המערערים אין בהם ממש והיו כלא היו כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש והגט שריר וקיים אין בו נפתל ועקש והמערער על גט זה הוא נלכד ברשת נח"ש והבעל שבדה אלו השמות של שקר כדי לפסול את הגט שוייה אנפשיה ח"ד ואסור לו לישא אשה אחרת מכח שבועתו כמבואר בתשו' הרמתה אשר בדברו מעריב ערבי' בחכמה ובתבונה ובדעת קנאת ה' צבאות תעשה זאת

ועלי שמו פניהם לגשת אל האר"ש שתי שורות אף כי לאו למודעי צריכי שני צנתרות הזהב הר' תנא דב"א מסדר הגט והרב הא"ח נפשי הפוסק נר"ו מ"מ לא יכולתי להתאפק לפי רוב האהבה וזאת חובתי ואעשנה כי לא אוכל להתעלם כי ראיתי ועיינתי בכל