שו"ת כרך של רומי רלד

הפקפוקים והצדדים וחזי הוית כל הפנקסים והשטרות שהביא הרב תנא דב"א נר"ו דלא אתחזק לא המגרש ולא אביו כ"א בשמות אשר נכתבו בגט ולא עוד וכל מה שבדה הבעל הנז' אחר נתינת הגט הכל שקר ודבר כזב יכרת ה' כל שפתי חלקות והרי הוא ודישרן סמיכין עליה נלכדים ברשת החרם של ר"ת בלי ספק וראוי לפרסמו ולהבדילו מתוך הקהל ולאוסרו ליקח אשה כשלח"ד וידעו כי יש אלהים שופטים בארץ וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד וה' יברך את עמו בשלום

הכ"ד החו' בשליש אחרון לח' זיו שנת הנ"ל ושלם על דייני ישראל שועל ן' ארי הצעיר חיים דוד חזן ס"ט

סימן כ"ו

ב"ה קריעגזהאבער יום ד' י"ז שבט התר"י לב"ע

לרחוק ממני במילין אקרא. ה"ה גברא רבא ויקירא. לו ולכל אשר לו יהיה שלום. על כסאו שעליו יושב ברומ"ו של עולם. לרעות צאן קדשים דק"ק רומי יצ"ו

אף שאיננו מן הראוי לטרוח גדול כמותו. מכל מקום אקוה שבמקום גדולתו יהיה ענוותנותו מבלי ליחר אפו אם באתי לדפוק בדלתי ביתו הפתוח לחכמה וידיעה בדבר הנוגע למצוה לפרסם הענין כראוי ולזאת אציע לפני רום פאר מעלתו נ"י את כל ונוכחת בקיצור האפשרי

הנה גמרתי בדעתי להוציא תוכן הספר הנקרא אמונה רמה שחברו הפילוסוף הגדול החסיד הנכבד ר' אברהם הלוי בן דאוד זצ"ל וידוע שס' זה לא נדפס עדיין רק הוא בכתב באוצר ספרי המלך דעיר מינכען הבירה ובאוצר ספרי עיר גדולה הנקרא Biblioteca Vaticana כמו שמצאתי בספרי המלומדים - G. B. De Rossi Bar tolucci (Biblioteca magna rabbinica P. l p 18N. 57). In Bibl. Vat. extat Codex in fol. Papyr. cum titulo Emuna rama`, Wolfu והנה מדי קראי .Biblioteca hebr. P. I pag. 46 בספר הנז"ל שיש תחת ידי מעיר מינכען מצאתי באיזה מקומות שבלי ספק לא נעתק כראוי ומאחר שאותו הכתב דמינכען נעתק מן אותו שבעיר רומי אמרתי לצייר כאן אותן מקומית שצריכין תיקון דהיינו למלאות חסרון אשר פשע בו המעתיק ואל מי מקדושים אפנה אם לא לרום מעלת הדרת כבודו ונא אל יחר אפי וימחול לכבדני במוקדם האפשרי (כי הדבר נחוץ מאד) עם תשובתו הרמה שתהיה לי לכבוד ולתועלת. ומי יתן שיהיה לאל ידי להראות לו הכרת טובה ושהנני מוכן לשרתו בכל עת: הק' אהרן בלאאמ"ו הרב המנוח מה"ר יוסף גוגעגהיים זללה"ה ר"המ פה ק"ק קריעגזהאבער והגליל יע"א

א' ישנו רעות שונות בין המחקרים בידיעת הספרים מהם אומרים ששם המחבר הספר הנז"ל הוא אברהם בן דוד ומהם אומרים ששמו בן דאור ע"כ ימחול המעתיק לברר וללבן לי בטיב מה שימצא בגין זה בכ"י דשם כי הוא הכרח גדול אצלי

ב' הספר נחלק לג' מאמרים. המאמר הב נחלק לו' עיקרים. ולכל עיקר ישנו איזה פרקים שמספרם ועניינם מבואר בתחלת כל עיקר ועיקר והנה בתחלת העיקר הד' כתוב בכ"י שיש לפני כזה. העיקר הרביעי בפעולות והם ארבעה פרקים. הפרק הרביעי במקורי הרעות אבל מיד אחר הכתובים מעידים מה שמבואר בפרק הג' המסיים בז"הל היוצר גוים הלא יוכיח וכו' כי האדם כשהחזיק בזה ושמו אמונה לעצמו התבייש מן המחשבו' הרעות כל שכן מן המעשים אשר כן מתחיל העיקר הה' באמונה אחרונה ולכן חסר כל הפרק הד' או כתוב בטעות שיש לעיקר זה ד' פרקים אם אחר זה לא היה כתוב בפירוש הפרק הד' במקורי הרעות יהיה בודאי קרוב לאמת שטעות הוא לכתוב שיש לעיקר זה ד' פרקים מפני שהפרק הב' דעיקר הו' מדבר במקורי הטובות והרעות אבל מאחר שמבואר אף הענין דפרק ד' נ"ל שהוא מן הצריך לחפוש ולחקור אי יש בכ"י דשם פ"ד דעיקר רביעי או אי אינו אלא ג' פרקים לעיקר הזה ואם יש לעיקר הזה רק ג' פרקים ניחא לי לידע מה שכתוב בכ"י דרומי בתחלת העיקר הרביעי ובסופו

ג' בתחלת המאמר הג' כתוב בכ"י דמינכען שיש לו שני פרקים הפרק הא' דבור כללי במדות וההנהגות והנמוסים והחקים והתחנות והתפלות הפרק הב' בתוספת הביאורי' ומשלים בחליים הנפשיים ואופני רפואתם ומדברי' המבו' מתחי' המאמר מר הזה עד סוף הספר נראה שבודאי יש למאמר זה ב' פרקים אבל אין נמצא הפסק ביניהם ומפני זה חסר בודאי הסוף דפרק הא' וההתחלה דפרק הב' ואי אפשר לי לידע אם נשכח בכ"י דמינכען מעט או הרבה או באיזה מקום מתחיל הפרק הב' ומפני זה אעתיק בכאן איזה מקומות ומן התורה נלקח ואלו תכליתה תלך אמנם הדברים הדקים המתוקנים בחכמה ונאמר בזה תחלה כי התו' היא הנהגה בחכמ' מתוקנו' בחכמה וכשיתבונן האדם ונאמר תחלה שחלקי התורה בין שיהיו חמשה המצות שהם מושכלות הסבות מדרגותם מן הדת מדרגה חלושה מאד וכבר העידו על זה כתובים ומן הדברים המחייבים בזה אצל המספלפסים כי הבורא יתב' הפקיד על שבעה כוכבי לכת הנהגות בזה העולם המאמר מסיים אלה הענינים הדקים המתוקנים בדרך חכמה שהם ההבדל שבין הכפירה והאמונה אשר אצלם הנני נבוך אי המה שייכים לפרק א' או לפרק ב' ויהיה איך שיהיה מן ההכרח אצלי לברר היטב סופו דפ"א והתחלה דפ"ב

ד' בפרק השמיני דמאמר הא' חסר לפחות שורה אחת בין המלות עוד בגלגל ההקפה להמלות לפי שהוא יקרעהו ויתנועע בו התנועה כמו שכתוב ג"כ בגליון דכ"י שיש לפני

ה' גם יהיה לי לתועלת אם יכול לחקור אי המחבר כתב ספרו בלשון ערבי ונעתק אחר כך לל"הק או שהוא בעצמו חיבר הספר בל"הק: